פרשנותהמסלול ששווה 9.4 מיליארד דולר בשנה: מצרים תתקשה להבליג על פגיעה בתעלת סואץ
פרשנות
המסלול ששווה 9.4 מיליארד דולר בשנה: מצרים תתקשה להבליג על פגיעה בתעלת סואץ
הפסקת השיט דרך תעלת סואץ צפויה לצמצם במידה ניכרת את הכנסותיה של מצרים, שכן בכל יום של פעילות מספקת לה התעלה בין 25 ל־30 מיליון דולר. עד עתה ניסתה מצרים לשמור על פרופיל נמוך, אך היא תתקשה להמשיך במדיניות זו
הודעתן בסוף השבוע של ארבע חברות הספנות הגדולות בעולם על הפסקת השיט דרך תעלת סואץ בשל התרבות המתקפות מצד החות'ים באזור מצרי באב אלמנדב היא מהלומה קשה לא רק לסחר העולמי אלא בראש ובראשונה למצרים.
מדובר בלא פחות מפגיעה בביטחון הלאומי של המדינה, שכן ההחלטה צפויה לצמצם במידה ניכרת את תנועת הספינות בתעלת סואץ ומכאן גם את הכנסותיה של מצרים. כ־20% מהצריכה העולמית של הנפט והגז עוברים במצרי באב אלמנדב, וכ־98% מהספינות העוברות בהם משתמשות גם בתעלת סואץ, הן לכיוון אירופה (צפון) והן לאסיה (תנועה דרומה). בתעלת סואץ עוברים כ־30% מתנועת המכולות העולמית וכ־12% מתנועת הסחר העולמית של הסחורות.
תעלת סואץ היא אחד המקורות המשמעותיים להכנסות מט"ח עבור המשק המצרי. ההכנסה השנתית מהתעלה הגיעה לשיא של 9.4 מיליארד דולר בשנת הכספים האחרונה (הסתיימה ב־30 ביוני), אחרי זינוק של כ־35% בעוד מספר הספינות שחצו אותה גדל במהלך השנה ההיא בכ־18% והגיע לכ־26 אלף ספינות, כך על פי נתונים רשמיים מצריים שפורסמו על ידי "רשות תעלת סואץ", הרשות מטעם המדינה האחראית על תפעול התעלה. בחישוב גס, בכל יום של פעילות מספקת התעלה למצרים בממוצע סכום שנע בין 25 ל־30 מיליון דולר וזאת מהאגרות שנגבות מהספינות וכן בעבור שירותים נוספים שאותם מספקת הרשות לספינות.
במרץ 2021, כשהתנועה בתעלת סואץ נפסקה לאחר שספינת EVER GIVEN התהפכה וחסמה את התנועה למשך שישה ימים, הנזקים לקופה הציבורית המצרית הוערכו בכ־100 מיליון דולר. עם זאת, הנזק הכולל שנגרם בשישה ימים אלה למשק העולמי הוערך בעשרות מיליארדי דולרים, מה שמלמד על חשיבותה האדירה של התעלה לתנועת הסחר העולמית. נכון שבימים אלה התעלה פתוחה לתנועה וסביר שגם לאחר הודעת החברות הגדולות תימשך בה התנועה, אך לא ברמה כזו שתוכל למנוע את הנזק הכלכלי הגדול למצרים ולכלכלה העולמית.
מעבר לפגיעה בהכנסות המדינה המצרית, בייחוד בתקופה זו שבה מצרים נאנקת תחת מצוקה כלכלית גוברת, הידלדלות התנועה בתעלת סואץ היא פגיעה תדמיתית לא מבוטלת במדינה. התעלה היא סמל לאומי במדינת הנילוס ולאורך השנים האחרונות עשו השלטונות בקהיר כל מאמץ כדי לאבטח בה את התנועה, מחשש למזימות של ארגונים ג'יהאדיסטים לפגוע בה כדי להחליש את מעמדה של מצרים בעיני שאר השחקנים האזוריים והעולמיים.
אם עד הודעת חברות הספנות מצרים ניסתה לשמור על פרופיל נמוך, למנוע הסלמה ולטעון לפחות פומבית כי התנועה בתעלה לא תושפע ממתקפות הטילים והכטב"מים של החות'ים, הרי שעתה היא תתקשה עוד להמשיך במדיניות זו ותהיה מחויבת לפעול במטרה לצמצם נזקים.
בפעם האחרונה שמדינה איימה על הביטחון הלאומי של מצרים היתה זו אתיופיה עם הקמת "סכר התחייה" שלה על נהר הנילוס שבגדותיו מתרכז רוב רובה של אוכלוסיית המדינה. מגה־פרויקט זה באתיופיה מאיים על הזרם בנילוס למצרים ולכן על חייהם ופת לחמם של מיליוני מצרים. המצרים נכנסו למו"מ ממושך ללא תוצאות של ממש עם אדיס אבבה אך למרות איומים כאלה ואחרים נמנעו מהפעלת כוח, בין השאר בשל היעדר לגיטימציה פנים־אפריקאית.
המציאות של היום היא שונה ואין לשלול תסריט ולפיו אם הפגיעה בתעלת סואץ תימשך, המצרים בתיאום עם האמריקאים ובהסתמך על מודיעין מדויק יבצעו תקיפות נגד מטרות חות'יות כדי להעביר מסר שהשלטונות בקהיר לא יוכלו להשלים עם המשך הפגיעה באינטרס כה חיוני שלה. במצב עניינים שכזה סביר כי הציבור במצרים יגלה הבנה לשימוש בכוח כי תעלת סואץ היא הרבה מעבר למקור הכנסה עבור המצרים.
אולם עוד לפני שימוש בכוח צבאי צפוי כי מצרים תנסה למצוא מוצא למשבר הנוכחי באמצעים הדיפלומטיים העומדים לרשותה. לפי דיווחים ערביים, סולטנות עומאן החלה להעביר לחות'ים מסרים מ"צדדים שלישיים", ונראה שמצרים היא אחד מהם, אך כרגע ללא היענות של המורדים התימנים. בנוסף, מצרים צפויה להצטרף לקואליציה בינלאומית שתקים ארה"ב כדי לספק הגנה לתנועת השיט בים האדום ובים הערבי וזאת בנוסף לעוד מדינות ערביות בהן ירדן וסעודיה.
