זיהום הפלסטיק באוקיינוסים "חסר תקדים" - והעתיד נראה גרוע יותר
זיהום הפלסטיק באוקיינוסים "חסר תקדים" - והעתיד נראה גרוע יותר
לפי מחקר חדש, ב-15 השנים האחרונות הגיע זיהום הפלסטיק באוקיינוסים לרמות שיא - ללא חוקים או הסכמים יעילים. החוקרים קוראים להתערבות בינלאומית דחופה ומשמעותית, כדי לעצור את הזיהום הכבד הפוגע בבעלי חיים, במערכות טבעיות ובבריאות האדם. ולא, מיחזור זה ממש לא מספיק
כלים חד פעמיים, פסולת דייג, שאריות טקסטיל ושברירי פלסטיק שהתפרקו מכל הבא ליד: זיהום הפלסטיק באוקיינוסים בעולם הגיע ל"רמות חסרות תקדים" במהלך 15 השנים האחרונות, ועלול להחמיר עוד יותר בשנים הקרובות. כך מצא מחקר חדש הקורא להתערבות בינלאומית ״דחופה״ כדי לעצור את הזיהום הכבד הפוגע בבעלי החיים, במערכות הטבעיות ובבריאות האדם.
לאורך השנים האחרונות בוצעו כמה מחקרים שביקשו לכמת את הנזק האנושי לאוקיינוסים ברחבי העולם. המחקר הנוכחי בדק את קצב העלייה בזיהום לו אחראים בני האדם, בהשוואה לסקירה היסטורית של צעדי מדיניות בינלאומיים שמטרתם להפחית זיהום האוקיינוס. החוקרים לקחו דגימות פלסטיק מיותר מ-11,000 תחנות ברחבי העולם, תוך התמקדות בתקופה של 40 שנה בין 1979 ל-2019. לפי תוצאות המחקר, שהתפרסם בכתב העת PLOS, המשקל הכולל של זיהום הפלסטיק המתגלה היום באוקיינוסים מוערך ב-2.3 מיליון טון - בין 82 ל-358 טריליון חלקיקי פלסטיק שצפים באוקיינוס.
לפי החוקרים, ב-15 השנים האחרונות הגיע זיהום הפלסטיק לרמות חסרות תקדים, כשהנתונים מצביעים על עלייה בזיהום פלסטיק כשאין חוקים או הסכמים אפקטיביים. ללא התערבות דחופה של מדיניות להגבלת ייצור הפלסטיק, המצב יחמיר. החוקרים גילו שהחל מאמצע שנות ה-2000, מספר החלקיקים עלה בצורה דרמטית, והוא ממשיך להרקיע שחקים. הם עוד משערים עלייה של פי 2.6 בזרימת פלסטיק לסביבות מימיות עד 2040, אלא אם כן תתגבש פעולה בינלאומית משמעותית.
"הגידול האקספוננציאלי במיקרו-פלסטיק ברחבי האוקיינוסים בעולם הוא אזהרה חריפה שעלינו לפעול כעת בקנה מידה עולמי, להפסיק להתמקד בניקיון ובמיחזור, ולהכניס עידן של אחריות תאגידית לכל החיים של הדברים שהם מייצרים". אמר ד"ר מרקוס אריקסן, ממחברי המחקר. "לנקות את השטח זה חסר תועלת כל עוד ממשיכים לייצר פלסטיק בקצב הנוכחי. תעשיית הפלסטיק דוחה בו זמנית כל התחייבות לרכוש חומר ממוחזר או לייצר פריטים קלים למחזור. הגיע הזמן לטפל במקור לבעיית הפלסטיק״.
זיהום פלסטיק באוקיינוס הוא בעיה מתמשכת ברחבי העולם. הים הפתוח מתמלא בשאריות ציוד דיג כמו רשתות ומצופים, לצד פלסטיק חד פעמי, צמיגים, צעצועים, שקיות, ופסולת אנושית רבה. חלק מחלקיקי הפלסטיק אף מגיעים הישר ממכונת הכביסה שלנו: כל כביסה של בגד העשוי פוליאסטר, פולטת למערכות הביוב חלקיקים זעירים ומזהמים של פלסטיק. לזיהום האוקיינוס בשאריות פסולת מעשה ידי אדם ישנו מחיר כבד. בעלי חיים מוצאים את מותם לאחר שהסתבכו ברשתות דיג, שקיות או שלל פריטים, ודגים רבים מגיעים לשולחן האוכל של בני האדם לאחר שנים שבהם בלעו חלקיקי מיקרופלסטיק זעירים, ובכך מחזירים את הפלסטיק לגופם של בני האדם. לאותו פלסטיק שצף באוקיינוס, נצמדים בקלות מזהמים נוספים.
בשנת 1950, רק שני מיליון טונות של פלסטיק יוצרו ברחבי העולם. אך לפי הפורום הכלכלי העולמי, המגמה הנוכחית במסגרתה האנושות אינה נגמלת מהשימוש בחומר שאינו מתכלה לעולם ונותר לזהם את הטבע, תחמיר. בשנת 2050 ייצור הפלסטיק יגדל פי 3 בהשוואה לשנת 2016, וכך גם עלול לגדול שיעור הימצאותו של הפלסטיק באוקיינוסים. ומה לגבי מיחזור? אפילו במדינות עם מערכות מתקדמות לניהול פסולת, מיחזור עזר מעט לבעיית הזיהום, שכן רק אחוז קטן מהפלסטיק ממוחזר כראוי ולעיתים קרובות הוא מגיע למזבלות או לשריפה במקום. גם מיחזור אינו דרך אולטימטיבית להתמודד עם הררי הפלסטיק, שכן לרוב פלסטיק מתמחזר למוצר נחות יותר מזה שהיה במקור, ולאחר מחזור אחד מושלך לפח.
מיקרופלסטיק כבר נמצא בכל פינה על כדור הארץ. מפסגות ההרים, לים ואפילו לגשם. לפי מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות, המיקרו-פלסטיקים הקטנים ביותר נעים בקלות בגוף, מזוהים בדם שלנו, במעיים, בריאות, בשליות ואפילו בצואה הראשונה של תינוקות. מחקרים מראים שאדם ממוצע אוכל לפחות 50,000 חלקיקים של מיקרופלסטיק בשנה. הערכת ההשפעה הבריאותית נמצאת בראשיתה, אך מדענים כבר מצאו קשרים בין חשיפה יומיומית לתוספים כימיים בפלסטיק ופגיעה ברבייה, בריאות המוח, השמנת יתר, סוכרת וסוגים מסוימים של סרטן. ההשפעות ניכרות אצל תינוקות, ילדים ומבוגרים בכל הגילאים.
כדי לצמצם את הסכנות לסביבה ולבריאות, רגולטורים ברחבי העולם פועלים לצמצם את השימוש בפלסטיק חד פעמי ולהטיל מגבלות על השימוש שעושים תאגידים וחברות בפלסטיק חד פעמי. מדינות רבות אוסרות על מכירה של פריטים מסוימים או מציבות יעדים מהם נגזרת רגולציה אפקטיבית. כך למשל ההסכם הירוק של האיחוד האירופי קובע הפחתת פליטת מיקרופלסטיק לסביבה ב-30% עד 2030. בחודש מאי יקיימו מדינות האו״ם מו״מ בפריז במטרה לכונן אמנה משותפת לצמצום השימוש בפלסטיק, תוך קביעת אמצעים מחייבים מבחינה משפטית לטיפול בזיהום מיקרופלסטיק.
1 צפייה בגלריה
חנות של כלים חד-פעמיים בירושלים. המס בוטל באדיבות ממשלת נתניהו
(צילום: אלכס קולומויסקי)
החקיקה הקיימת בישראל בתחום אינה אפקטיבית. למרות שמס הכלים החד פעמיים הצליח להפחית את רכישתם ואת הימצאותם בטבע, החליטה ממשלת נתניהו לבטלו. חוקי אחריות יצרן מנגד לא מצליחים להוביל תאגידים וחברות לצמצום האריזות הנמכרות לצרכן. לעת עתה, הטבע הישראלי גדוש במיקרופלסטיק מזיק.
לפי דו"ח הניטור הלאומי השנתי של פסולת ימית של המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים, יותר מ-90% מהפסולת הימית בקרקעית הים בישראל מורכבת מפלסטיק. ריכוז הפסולת הימית בקרקעית מפרץ אילת גבוה פי שלושה בהשוואה לים התיכון הישראלי; ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים בים התיכון גבוה בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ועלה בשנת 2021 בהשוואה ל-2020. בכל החופים, מתוך 107 פריטי פסולת שונים, הפריטים הנפוצים הם חלקי פלסטיק וקלקר הקטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות (בעיקר חלקי שקיות), חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. פריטים אלו מהווים מעל 50% מכלל הפסולת שנמצאה. יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה", שבה ניתן לזהות כתב או ברקוד שמעידים על ארץ הייצור, הייתה פסולת "כחול-לבן", מייצור ישראלי.
בעלי החיים לחופי ישראל כבר משלמים את המחיר. דו"ח של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה בדק את השפעת הפלסטיק האנושי על צבי הים באזור. לפי הממצאים, פסולת פלסטיק נמצאה בקיבתם של 100% מצבי הים שנבדקו. אחד מצבי הים נשא בקיבתו לא פחות מ-12 אלף פריטי פלסטיק. הדו"ח הסתמך על נתונים של 20 שנים, מהם עולה תמונה עגומה: נמצאה מגמת עלייה רב-שנתית ברורה במספר המקרים של הסתבכות צבי ים צעירים בשקי פוליפרופילן המשמשים לאחסון מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר. שיעור התמותה בצבים מסובכים בשקים הוא 11%. נוסף על כך, כרבע מהשורדים (24%) מאבדים גפיים כתוצאה מהסתבכות בחוטי השק שנפרמו.
47% מהפגיעות מהם סובלים הצבים מקורן בפסולת דיג. רשתות רפאים, חוטי דיג וקרסים גורמים להסתבכות ונמצאו בקיבות הצבים. רוב הפלסטיק שנמצא בקיבות היה חסר צבע או לבן, צבעים המקנים לחלקיקי הפלסטיק מראה דומה למזון הטבעי של הצבים הצף בעמודת המים. ב-15% מהצבים נמצאו, נוסף על חלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.
