ראיון"העתיד טמון ב-4 ימי עבודה. העובדים פשוט בריאים, מאוזנים ומרוצים"
ראיון
"העתיד טמון ב-4 ימי עבודה. העובדים פשוט בריאים, מאוזנים ומרוצים"
לאחר שקיצר בהצלחה את שבוע העבודה בחברה שלו בניו זילנד, החליט איש העסקים אנדרו בארנס להוביל מהפכה עולמית. הוא מריץ קמפיין שיוביל ב־2022 לניסוי עולמי ראשון ואומר: "עד לאחרונה נחשבנו למשוגעים. היום הפכנו למיינסטרים"
לאנדרו בארנס אצה הדרך. הוא מבקש לחולל מהפכה. להעביר את העולם לשבוע עבודה של 4 ימים בלבד, וזאת כמה שיותר מהר. איך עושים את זה? כותבים ספר. "הרי אין לאדם הרבה הזדמנויות לשנות את העולם", הוא אומר בראיון זום שמתקיים ממקום מגוריו באוקלנד, ניו זילנד. "לו ניסיתי לשכנע את מנהיגי תעשיית העסקים בחשיבות שבוע העבודה המקוצר, הייתי נדרש לפגישות מרובות וארוכות ומבזבז זמן יקר על שתיית קפה. העדפתי להתיישב ולשטוח את תפיסתי בספר שנקרא - כמה לא מקורי", הוא צוחק - "'The 4 Day Week'". הספר שיצא לאור ב־2020 זכה להדים רבים ותורגם, בין השאר, לצרפתית, סינית־מנדרינית, דנית, פורטוגזית, וייטנאמית וטורקית.
שנה קודם לכן, בארנס, איש עסקים, יזם ופילנתרופ מניו זילנד, הקים עם שותפתו שרלוט לוקהארט קהילה שלא למטרות רווח בשם 4Day Week Global. זו נועדה לשמש פלטפורמה לכל אותם אנשי עסקים, שכירים, חוקרים ואנשי ממשל שמאמינים ברעיון השבוע המקוצר ומבקשים לקרב את המהפכה.
6 צפייה בגלריה
בארנס. "שבוע העבודה המקוצר הוא הזדמנות להפוך גם
את הגברים לאבות שעובדים במשרות חלקיות"
(צילום: Peter Rees)
איך הכל התחיל?
"הרעיון נולד בעקבות ניסוי שעשינו במרץ 2018 בעסק שלנו, חברה ניו־זילנדית לתכנון עיזבונות בשם Perpetual Guardian. חיפשתי תשובה אינטלקטואלית לשאלה שהטרידה אותי והיא האם שינוי האופן שבו אנו עובדים יוביל לתפוקה שונה. אף שאנחנו עסק די קטן במונחים גלובליים (בחברה 300 עובדים), התגובות בעולם לניסוי המוצלח שלנו היו אדירות. זאת, בעיקר משום שהוא היה חדשני וחסר תקדים מאחר שהתבסס על מחקרים ושם במוקד את שאלת התפוקה. אנשים פנו אליי מכל קצוות תבל, ואם איני טועה, אתה מייצג עכשיו את המדינה ה־96 של אנשים שיצרנו אצלם עניין. כך בעצם הבנתי שכל העסק גדול מאיתנו פי כמה וכמה, ושזו הדרך להתייחס לכך".
העולם האקדמי נרתם
"הרווח שהפקנו ב־Perpetual Guardian, עבור החברה וגם עבור העובדים ואיכות חייהם, היה כה משמעותי שהחלטנו לחלוק את משאבינו וניסיוננו בעולם באמצעות הקמפיין הייחודי שהשקנו. הקמנו ועד מנהל גלובלי ודירקטוריון אקדמי שכולל אוניברסיטאות כמו אוקספורד, סטמפורד, הרווארד, אוקלנד יו.טי ואחרות, כשהרעיון הוא לחבר בין חברות ועסקים לחוקרים שעורכים ניסויים בתחום.
"בשיתוף הפעולה הזה יהיה בסופו של דבר כדי לספק לממשלות בעולם ראיות לכך שמדובר באופציה בת־קיימא ולהשלים ניסויים לאומיים שמתבצעים היום בכמה מדינות בעולם. גם הרווחים של הספר שכתבנו (בארנס כתב אותו עם סטפני ג'ונס) מיועדים לתמוך במחקר שנעשה בתחום".
"בחודש שעבר העלינו לאוויר עצומה שיזמנו - Action: 4 dayweek.com - שתאפשר לעסקים לתמוך בקמפיין ולהביע עניין בניסוי חדש שאנחנו יוזמים בינואר 2022: הפעם מדובר בניסוי שבוע העבודה המקוצר בקנה מידה גלובלי. חשיבות העצומה הזו טמונה בכך שנוכחנו לדעת שמי שחושש הכי הרבה מהפרויקט הם אנשי העסקים שרואים בו קריאת תיגר על הנורמות שהם רגילים להן. העצומה נותנת להם הזדמנות להתקבץ יחד, להראות במקביל שלא מדובר ביוזמה פרטית של אף אחד מהם, ובסופו של דבר גם ליהנות מניסיונם המשותף ולחלוק אותו עם אחרים".
השיחה עם בארנס מתקיימת על רקע ניסוי לאומי מקיף לקיצור שבוע העבודה באיסלנד, שתוצאותיו פורסמו בחודש שעבר והוגדרו "הצלחה מסחררת" (ראו מסגרת). בסוף יוני הודיעה גם אירלנד כי במסגרת שיתוף פעולה עם 4Day Week Global, היא תבצע החל מינואר הבא ניסוי לאומי לקיצור שבוע העבודה, שיימשך שישה חודשים. ממשלת דבלין הבהירה כי תנאי השכר של העובדים לא ייפגעו במהלך הניסוי וכי הארגונים שישתתפו בו יקבלו תמיכה, הדרכה וחונכות. כמו כן הודיעה הממשלה כי תממן מחקר שיבחן את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והסביבתיות של הניסוי. סקוטלנד הודיעה אף היא בסוף אוגוסט על ניסוי לקיצור שבוע העבודה, שיתקיים תחילה בקרב עובדי משרדים. ההודעה נמסרה על רקע סקר שהראה כי 88% מהעובדים בסקוטלנד ישמחו להשתתף בניסוי כזה.
ואילו ספרד, שבה שעות העבודה הן מהארוכות באירופה, הודיעה במרץ כי תבצע החל מספטמבר ניסוי שבמסגרתו שבוע העבודה יקוצץ בשלוש השנים הקרובות ל־32 שעות. הממשלה תשקיע 50 מיליון יורו בחברות שישתתפו בניסוי ונדרשות שלא לקצץ במהלכו את שכר עובדיהן. בין 200 ל־400 חברות ובין 3,000 ל־6,000 עובדים יהיו מעורבים בפרויקט.
הצעת חוק אמריקאית
שבוע העבודה המקוצר הפך לנושא בוער בקרב פוליטיקאים גם במדינות שטרם ביצעו ניסויים לקראת יישומו. בבריטניה קראו לאחרונה 45 חברי פרלמנט לבחון עריכת ניסוי דומה לזה שהתקיים באיסלנד בעוד הכלכלן הראשי של הבנק אוף אינגלנד חזה כי עד 2050 רוב העובדים במדינה יעברו לשבוע עבודה בן ארבעה ימים. בארה"ב חבר הקונגרס הדמוקרטי מרק טקאנו הציג בסוף יולי הצעת חוק שתביא לקיצוץ שבוע העבודה מ־40 שעות ל־32 בציינו כי "שבוע העבודה הקיים הוא מציאות שאי אפשר לקבל יותר".
ראש ממשלת רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב, הצהיר עוד בוועידת העבודה הבינלאומית בז'נבה, ביוני 2019, כי "סביר מאוד שבעתיד שבוע העבודה בן 4 הימים יהפוך בסיס לחוזה שעניינו עבודה וחברה", ואילו ראש ממשלת פינלנד, סאנה מרין, הציגה רעיון שלפיו חברות יאמצו שבוע עבודה כזה, שיכלול ימי עבודה גמישים של שש שעות.
בארנס עוקב בעניין רב אחר ההתלהבות שסוחפת עוד ועוד מדינות בעולם. על תוצאות הניסויים באיסלנד הוא אומר כי אלה "משקפות במידה רבה את תוצאות הניסויים שנערכו אצלנו. הן לגבי רמת הפריון והן לגבי שביעות רצון העובדים ונכונותם להיות מעורבים בעשייה ובכל המשתמע מכך - היכולת של מקום העבודה למקסם את עבודתם במשרד ובבית כאחד. מה שמיוחד כאן הוא שמדובר בניסויים בקנה מידה רחב. יש הרבה עסקים בעולם שעובדים במתכונת של כזו, אבל כאן היתה אפשרות לבצע את הניסוי בעסקים רבים ובמשרדי ממשלה במקביל, מה שמסייע לנו מאוד בניתוח התוצאות".
האם זה לא גורם לעבודה קשה יותר בימים הנותרים?
"לא. אחד מנושאי המפתח, ואותו אפשר ללמוד גם מהדו"ח שהופק באיסלנד, מתבטא בשיטה שפותחה להפחתת מספר הישיבות המתקיימות בעבודה והפחתת הזמן שמוקדש לכל ישיבה. במיקרוסופט יפן עשו משהו דומה כשהחליטו שבכל ישיבה לא ישתתפו יותר מחמישה עובדים. הישיבות שלהם הוגבלו למקסימום של חצי שעה והן מתבצעות באמצעות פלטפורמת תקשורת העסקים מיקרוסופט־Teams. התוצאה היתה שהושג שיפור של 39.9% בפריון. מה שזה מראה, וזה גם מה שדרבן אותי להריץ את הקמפיין שלנו, זה שיש היום הרבה בזבוז בכל יום עבודה. הרבה משאבים אבודים. אם מצליחים להעלים משהו מכל אלה אפשר להגיע לאותה תפוקה בפחות שעות, כך שבסופו של דבר התוצאה היא מה שאפשר להגדיר 'עבודה חכמה יותר' ולאו דווקא קשה יותר. בשבוע עבודה מקוצר כולם אמנם מרגישים שהם עובדים קשה, אבל בסופו של דבר מקבלים יותר עבור כל שעת עבודה, וגם השירות הופך לטוב יותר".
"לגבי כימות איכות החיים, אין כאן מדידה סטטיסטית. מה שעשינו בניו זילנד (כמו מה שנעשה עכשיו באיסלנד) זה לקיים מחקרים איכותניים שבהם נבדקו התחושות האישיות של העובדים. מה שגילינו, וזו כמובן אינדיקציה חשובה מאוד, זה שימי המחלה הצטמצמו בחצי. הצמצום הזה מתבטא, מצד אחד, בכך שיותר אנשים מוכנים לקחת על עצמם משימות בבית ונמנעים מהצהרות מחלה, אבל מצד שני, מה שכנראה משמעותי עוד יותר זה שהעובדים פשוט הופכים לבריאים יותר, מאוזנים יותר ומרוצים יותר. כך שאף שאין מדובר במדידה סטטיסטית, המחקרים האיכותניים מספקים לנו נתונים אובייקטיביים שמאששים היטב את עניין שיפור איכות חיי העובדים".
ברמה הפילוסופית, האם העבודה הופכת לחשובה פחות ומפנה מקום לצרכים אחרים? איך שבוע העבודה המקוצר משפיע על מוסר העבודה?
"אנשים ללא ספק מעוניינים ברמת חיים מספקת, אבל אני סבור שהעבודה תמשיך להיות דבר חשוב מאוד. בסופו של דבר, כולנו חייבים לאכול. אפשר לחזור לתפיסה של הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס שלפיה כל מה שאנחנו באמת זקוקים לו כדי להתקיים במידה מספקת הוא 15 שעות עבודה בשבוע. משהו מכל זה, המחשבה שיש בחיים דברים חשובים שהם מעבר לעבודה, מתחיל לצוץ בחשיבה הכוללת, וכנראה שהקורונה והעובדה שאנשים מצאו את עצמם סגורים בבתיהם במשך תקופה ארוכה תרמו לכך. תראה, למשל, את מה שקורה בארה"ב. התופעה הזו של המונים שהחליטו להתפטר ולא לשוב למשרדים. זה חלק מאותו עניין.
"אני חושב שאנחנו מתחילים לשמוע יותר ויותר, בעיקר מחוקרים בני דור המילניום, שלא רק שלחברות צריך להיות ממד סוציאלי ואחריות סוציאלית, אלא שהם גם לא מוכנים לעבוד כפי שהוריהם עבדו. הם יעדיפו להשתכר פחות, ולו בלבד שגם יעבדו פחות שעות בשבוע"
"כל זה מתחבר לכך שאנו כחוקרים מגלים ברמת המאקרו, שהרבה מהבעיות החברתיות והבריאותיות שאנו מתמודדים איתן קשורות לשעות עבודה מרובות. כך, למשל, הנתונים מראים שאחד מכל ארבעה או חמישה עובדים יסבול מלחץ בעבודה שיפגע בבריאותו הנפשית. קיימת גם תופעה של השמנת יתר ותזונה לקויה, שלא נובעת רק מחוסר פעילות גופנית אלא גם מחוסר זמן הנובע משעות העבודה הרבות מדי: יש לנו זמן לאכול מזון מהיר שנשלח אלינו בטייק אוויי אבל אין לנו מספיק זמן להכנת ארוחה בריאה. בנוסף אנו מזהים בעיות של לכידות משפחתית לקויה שנובעת מכך ששני ההורים עובדים שעות ארוכות ולא מבלים מספיק זמן עם ילדיהם".
מענה להרבה תופעות שליליות
לטענת בארנס, אם נתחיל ליצור איזון חדש בין הזמן שאנו מבלים בבית ובעבודה, יהיו לכך השלכות מבורכות. גם אם אין לראות בנוסחת 4 ימי העבודה השבועיים נוסחת קסם, יש בה, לדבריו, מענה מסוים לכל אותן התופעות השליליות שהוא מנה ואימוצה יהיה רווח נקי ברמה אוניברסלית. "כל המדינות שיאמצו את הנוסחה ירוויחו ממנה באותה מידה", הוא אומר.
הזכרת את השפעת הקורונה על תפיסת העבודה. האם בעקבותיה יותר מדינות שוקלות לאמץ את מודל 4 הימים?
"כשהתחלנו את הניסוי שלנו ב־2018, אנשים התייחסו אלינו כאל משוגעים גמורים. שלוש שנים לאחר מכן המודל הפך למיינסטרים בשיח הכולל וממשלות ועסקים רבים שוקלים לאמצו. הקורונה לימדה אותנו שאפילו חברה רב־לאומית אפשר לנהל מהבית, ושמקום העבודה הפיזי כבר אינו רלבנטי. המגפה גם לימדה אותנו הוא שמקומות העבודה יכולים לסמוך על העובדים שלהם. אין צורך יותר לטלטל אותם למשרדים ולמפעלים כדי להשגיח עליהם. בסופו של דבר, הם הרי עובדים לא פחות קשה כשהם יושבים בבית.
"לבסוף, הקורונה גם חייבה חברות להתייחס לנושא החשוב של מדידת פריון. בעלי עסקים רבים פנו אלינו בשאלה איך למדוד פריון. התשובה שלי היתה, שמה שהם עשו עד כה לא היה מדידת פריון אלא ספירת הזמן שעובדיהם שהו בעבודה. כלומר, הם השתמשו בכלי חליפי שאינו באמת מודד פריון. מרגע שאנשים הפסיקו לבוא לעבודה, שאלת המדידה הפכה לחשובה עוד יותר".
לדברי בארנס, שאלה זו, יחד עם שאלת האמון בעובדים, היו שני המכשולים שעמדו בפני מי שביקשו ליישם את שבוע העבודה המקוצר. "הקורונה שינתה את התמונה, ויותר ויותר עסקים סבורים היום שהעבודה צריכה להתנהל אחרת מעתה ואילך. הניסויים האיסלנדיים הוכיחו את זה ברמה הרוחבית. בין שבאגף משטרתי, במשרד ממשלתי, במוסד רפואי ובין שבמעונות ילדים, התוצאה היתה זהה והתבטאה בכך שהמרוויחים לא היו רק הארגונים אלא גם השכירים שלהם".
מודל שבוע העבודה המקוצר מתאים לדבריך לכל סוגי העבודה, אבל האם הוא גם מתאים לכל הדמוקרטיות הליברליות? האם אין הבדל בין ניו זילנד לצרפת, למשל, שמקדשת את חודשי הווקאנס?
"מה שעובד בעסק אחד לא בהכרח יעבוד בעסק אחר, ואותו דבר נכון גם לגבי מדינות. המשמעות היא שכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו לעבודה מופחתת. המודל שלנו שונה משל אחרים. יפן, למשל, עובדת על חקיקה להפחתת שעות העבודה השבועיות. מדובר במדינה היחידה בעולם שיש בלקסיקון שלה מילה המגדירה את תופעת ה'מוות מרוב עבודה במשרד'. יש שם בעיה חריפה שהמדינה חייבת לטפל בה. אבל גם הודו עובדת על חקיקה בעניין 4 ימי העבודה אף שאינה סובלת מהתופעה היפנית. וגם רוסיה עושה כן, אבל מסיבות אחרות לגמרי: שם קיימת תופעה של אבטלה מבנית.
"כך או כך, אפשר לומר בהכללה כי בכל העולם קיימת תופעה של יתר עבודה. האנגלים הם כנראה העבריינים הכי גדולים בעניין הזה, לעומת מקומות כמו הולנד שבהם שבוע העבודה הוא קצר באופן משמעותי".
אתה מכיר מקום שבו הניסויים נכשלו?
"לא ממש. אולי אפשר להתייחס למהלך שהיה בבריטניה שבו קרן הצדקה העולמית Welcome trust התכוונה לעשות ניסוי ולא ביצעה אותו בסופו של דבר. מדוע? כי הם השאירו את ההחלטה בידי ההנהלה ולא שיתפו את העובדים. זה משהו שאנחנו בפירוש לא ממליצים לעשות. העובדים הם אלה שצריכים לבוא בסוף התהליך עם הנוסחה להפיכת העבודה שלהם ל'חכמה'".
אפשר לדמיין מודלים אחרים? למה לא 3 ימי עבודה, חצאי ימי עבודה, או שבוע־שבוע?
"האמת שיש כבר עסקים שמפעילים כל מיני מודלים כאלה. בצבא, למשל, מאמצים את השבוע־שבוע. אני לא נעול על מודל כזה או אחר. מה שחשוב לנו כאנשי עסקים הוא להשיג את התפוקה שאנחנו רוצים להשיג מהמועסקים. אם הם יכולים לעשות את זה בשלושה ימים במקום חמישה, זה נפלא. אצלנו בעסק יש אנשים שעובדים חמישה ימים, יש כאלה שעובדים ארבעה ימים וכאלה שעובדים ארבעה ימים שכוללים שני חצאי ימים. המודל שלנו מכונה "שיטת ה־100־80־100", כלומר מודל שבנוי על 100% שכר, 80% זמן וכל זאת במטרה להשיג פריון של 100%. זו נוסחה שאפשר ליישם הן לגבי אנשים שעובדים באופן חלקי והן לגבי כאלה שעובדים במשרה מלאה, כאשר האופן שבו הם מחליטים מתי ואיך לעבוד משתנה ממקרה למקרה בהתאם למה שחשוב לעובד: אם אתן לעובד יום חופש שהוא אינו מעוניין בו, זה לא יספק לו תמריץ להפוך ל'עובד חכם', ולעומת זאת אם אתן לו את החופשה שהוא מעוניין בה, אזכה ביותר פריון.
6 צפייה בגלריה
איסלנדים טובלים במרחצאות גרינדביק. תוצאות הניסוי חשפו עלייה דרמטית באיכות החיים, ירידה במתח ועלייה בפריון ובאיכות השירות
(צילום: רויטרס)
"בחברת גאפ ערכו ניסוי שבו נבחנה השאלה האם לאפשר לעובדים להחליף משמרות. הם גילו שכשאיפשרו זאת המכירות עלו ב־10%, כך שגם כשמאפשרים לאנשים לעבוד מתי שמתאים להם, מקבלים תפוקה טובה יותר".
מכאן, וכמו שעולה גם מהדו"ח האיסלנדי, ניתן להבין שמודל 4 הימים ישים גם בעבודה במשמרות.
"יותר מזה, במקרה זה יישום המודל הוא קל הרבה יותר כי מי שעובד במשמרות מלכתחילה לא עובד בימים קונבנציונליים, כך שכל מה שנותר הוא לחשוב איך לנהל את המשמרות ולהתאים את אורכן למודל. בדו"ח האיסלנדי מציינים את הצלחת יישום המודל בעבודת משמרות של אחיות. במגזר זה הצמצום במספר שעות העבודה היה הגדול ביותר (האחיות ירדו ל־22 שעות שבועיות). מדובר במהפכה הכי גדולה שנעשתה בקרב המגזר מזה 40 שנה כאשר במקביל גם התפוקה בו גדלה".
איזו השפעה היתה להשלכות האקולוגיות על ההחלטה שלכם ליישם את המודל?
"אין ספק שמדובר באחד הנושאים הכי מעניינים. המכוניות הן התורמות הגדולות ביותר לפליטת פחמן וברגע שמורידים אותן מהכביש, כפי שאפשר היה להיווכח בזמן הקורונה, יש לכך השפעה עמוקה. פחות ימי נסיעה לעבודה משמעותם הפחתת הזיהום, וזאת לא רק ברמה האישית הקשורה למועסקים המתנייעים בכבישים אלא גם לעסקים שיכולים להשתרע על שטח קטן יותר ולחסוך כך הרבה חשמל, מיזוג אוויר וכו'.
"הניסויים שלנו גם הראו שכשאדם נמצא ביום חופש הוא מהווה גורם זיהום מופחת. גם כי פעילותו קרוב לבית חוסכת נסיעה מזהמת וגם כי עכשיו, למשל, יהיה לו זמן לבשל לעצמו במקום להזמין טייק אוויי. המשמעות היא שכבר אין צורך באותן משאיות בכבישים שנדרשות להובלת כל המוצרים שנצרכים כשאדם מגיע לעבודה בכל יום.
"זאת ועוד: לא רק שמודל 4 הימים תורם להפחתת הגודש בכבישים ולצמצום הזיהום, בנוסף הוא גם מגדיל את התמ"ג. הניסיון שלנו כאן באוקלנד הראה שזרימה חופשית של מערכת התחבורה, שהושגה הודות לצמצום של 20% במספר כלי הרכב בכבישים, הובילה להגדלת התמ"ג ב־2-1.5%".
אתה גם רואה בשבוע העבודה המקוצר הזדמנות לסגירת פערי השכר המגדריים?
"מה שקורה היום זה שנשים שחוזרות לעבודה אחרי לידה נוטות לנהל משא ומתן על שבוע עבודה של ארבעה ימים בתמורה ל־80% שכר. ואולם לעתים קרובות הן מהוות את החלק היצרני ביותר בסביבת העבודה שלהן. לכן הן צריכות להתחיל לנהל משא ומתן על תפוקה ולהפסיק עם המשא ומתן המסורתי שבמרכזו שעות העבודה. משא ומתן על תפוקה יפסיק את הקיפוח הקיים שבו הן עובדות במשרה חלקית ולכן גם מתקשות להגיע למשרות הניהול הבכירות ביותר.
"שבוע העבודה המקוצר הוא הזדמנות לדאוג לשוויון גם בתחום זה: כפי שנשים מתפקדות במקביל כאמהות ונשות קריירה, צריך לאפשר גם לקרייריסטים שבין הגברים לתפקד כאבות, לעבוד במשרות חלקיות, וכך להגדיל את השוויון במקום העבודה".
לכל אורך השיחה לא מפסיק בארנס לחייך. ההתלהבות מהקמפיין שהוא מריץ ניכרת בו היטב. וכשבאופק הקרוב מבצבץ הניסוי הגלובלי שהוא מתכנן להוביל בינואר, הוא מסכם: "יש לנו כאן הזדמנות לשנות את בסיס העבודה שלנו ואת מהלך חיינו. אם כולם יאמצו זאת, אני משוכנע שניצור עולם טוב יותר".
שר הילדים האיסלנדי לכלכליסט: "סביר להניח ששבוע העבודה יקוצר אף יותר"
הראיון עם אנדרו בארנס מתקיים על רקע פרסומן בחודש שעבר של תוצאות ניסוי מקיף שהתקיים באיסלנד ואשר זכו להדים עצומים בעולם. במדינת האי הקטנה שבוע העבודה הממוצע היה ארוך מ־44 שעות, איכות החיים של העובדים היתה ירודה והפריון נמוך. לפיכך הוחלט לקיים ניסוי שבמסגרתו קוצר שבוע העבודה של 1% מכלל העובדים במדינה ל־36-35 שעות. תוצאות הניסוי הובילו לכך שהאיגודים המקצועיים נכנסו למשא ומתן עם הממשלה, שבסופו הם הורשו להנהיג שבוע עבודה מקוצר לכמעט 90% מכלל העובדים.
בתשובה לשאלות "כלכליסט" אמר השר לעניינים סוציאליים באיסלנד, אסמונדור איינאר דאת'אסון, כי הניסוי שנעשה בארצו ב־2019-2015 בטווחים של בין חצי שנה לשלוש שנים היה המקיף והממושך ביותר שהתקיים מעולם. הוא נערך בקרב 2,500 עובדי ממשל ועובדי המגזר הציבורי בעיריית הבירה רייקיאוויק, וזאת במקומות עבודה עם אופי מגוון שכללו עבודות במשרה מלאה וחלקית, עבודות משרדיות ועבודות במערכת החינוך והבריאות, חלקן במשמרות.
תוצאות מחקרי הניסוי, כמותיים ואיכותניים כאחד, הוגדרו על ידי מנתחיהן "הצלחה מסחררת". הם חשפו ברוב מקומות העבודה עלייה דרמטית באיכות חיי העובדים, ירידה במתח ובשחיקה ועלייה בפריון ובאיכות השירות. כל זאת כשהכנסות הארגונים שהשתתפו בניסוי לא השתנו ושכר העובדים לא קוצץ.
לאחר שנכנס לתפקידו לפני כמעט ארבע שנים, ביקש השר בן ה־38 לוודא שמשרדו ישים דגש מרכזי על רווחת הילד, והחליט לפיכך לשנות את שמו למשרד לעניינים סוציאליים ולענייני ילדים. איינאר דאת'אסון, שהפך בכך ל"שר הילדים" הראשון במדינה, גם ביקש להוכיח שהשם החדש אינו ריק מתוכן. הוא הקים שני מוסדות לאומיים שנועדו לקדם את רווחת הילד ובין היתר גם הגיש הצעת חוק להארכת חופשת הלידה ההורית מתשעה חודשים לשנה שלמה.
הילד, משפחתו, בריאותם ואיכות חייהם הם בעיניו מפתח להבנת המניעים לקיצור שבוע העבודה. "יש לאפשר לאנשים העובדים לשלב בצורה טובה יותר עבודה וחיים אישיים", הוא אומר. "המחקר שבוצע בקרב עובדי המשרד שלנו מעיד על שביעות רצון גבוהה יותר בעבודה מכפי שזו היתה בתקופה המקבילה בשנה שעברה. הדורות הצעירים אינם מגדירים את עצמם יותר לפי טיב העבודה שהם עושים. הם מעדיפים לשים דגש רב יותר על הפן האישי ועל מציאת איזון הולם".
השר גם אינו שולל קיצור נוסף של שבוע העבודה. "על סמך ההיסטוריה, סביר יהיה להניח ששבוע העבודה יקוצר אף יותר בעתיד. עד כמה ומתי, את זאת עדיין מוקדם לחזות".
