בחירות בארה"בטראמפ זכה לגיבוי וול סטריט, אבל הכסף הגדול זרם להאריס
בחירות בארה"ב
טראמפ זכה לגיבוי וול סטריט, אבל הכסף הגדול זרם להאריס
במרוץ הסוער לנשיאות רשמה המועמדת הדמוקרטית יתרון באיסוף תרומות במיוחד מתעשיית הטכנולוגיה, בעוד יריבה הרפובליקני סחף את מנהלי קרנות הגידור וענקיות הנפט. המיליארדר וורן באפט והבעלים של "הוושינגטון פוסט" ג'ף בזוס בחרו לשמור על ניטרליות
המרוץ לבית הלבן בין קמלה האריס לדונלד טראמפ הגיע אתמול לקו הסיום, כאשר עתה נותר רק לקוות למעבר מסודר של השלטון.
הקמפיין התאפיין בלא מעט אירועים חריגים, בראשם פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ וניסיון ההתנקשות בטראמפ, כאשר ברקע ריחפו כל העת איומים לפגיעה בטוהר הבחירות. עם זאת, המרוץ ייזכר בעיקר בשל הקרב הצמוד, שהתבטא בששת הקולות הראשונים שנספרו אתמול. העיירה דיקסוויל נוטץ' בניו המפשייר שמרה על מסורת שהחלה עוד ב־1960, וששת תושביה בעלי זכות הבחירה הצביעו בחצות הלילה. התוצאות התחלקו שווה בשווה בין שני המועמדים: שלושה קולות להאריס ושלושה לטראמפ.
מגייטס ועד סורוס: יותר מיליארדרים תמכו בהאריס
בסיכום הקמפיין בלט יתרון אחד להאריס — גיוס תרומות. עוד בספטמבר דיווחו ב־NBC כי הקמפיין שלה והעמותות הנלוות אליו גייסו כמיליארד דולר, פי שלושה לערך מטראמפ. לפי בדיקה שערכו ב"ניו יורק טיימס", האריס גייסה במחצית הראשונה של אוקטובר 182 מיליון דולר, כמעט פי שניים לעומת טראמפ.
בחודש שעבר חשף "הניו יורק טיימס", כי מייסד מיקרוסופט ביל גייטס תרם 50 מיליון דולר לעמותה המקושרת להאריס. בתגובה לעיתון מסר כי הוא תומך במועמדים "שמציגים מחויבות ברורה לשיפור מערכת הבריאות, למיגור העוני ולמלחמה בשינויי האקלים בארה"ב ובעולם".
תומכים בולטים נוספים של האריס כוללים את ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, שלפי הדיווחים תרם 50 מיליון דולר לארגון התומך במועמדות של האריס, זאת בנוסף למיליוני דולרים נוספים שתרם לעמותות דמוקרטיות אחרות. במאמר דעה שפרסם בפורטל התקשורת שבבעלותו, הסביר בלומברג כי מדיניות המס של האריס "תגרום להרבה פחות נזק" לכלכלה מאשר המדיניות של טראמפ. האריס נהנתה גם מתמיכתם של ג'ורג' סורוס ובנו אלכס כמו גם המפיק ההוליוודי ג'פרי קצנברג. בחישוב כולל דיווח "פורבס" כי 82 מיליארדרים אמריקאים העניקו תמיכה פיננסית למועמדת הדמוקרטית.
האריס זכתה לרוח גבית חזקה במיוחד מתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. שבוע בלבד לאחר שהחלה בקמפיין הודיעו יותר מ־200 משקיעי הון סיכון, מייסדי סטארט־אפים וראשי חברות טכנולוגיה על תמיכתם. באוגוסט ערכה האריס אירוע גיוס כספים בסן פרנסיסקו, שבו השתתפו כ־700 תומכים ונאספו בו מעל 13 מיליון דולר. עלות הכרטיסים לאירוע שהתקיים במלון פיירמונט בעיר נעה בין 3,300 דולר ל־500 אלף דולר. עם בכירי עמק הסיליקון שתרמו להאריס נמנים מייסד לינקדאין ריד הופמן שתרם מעל 7 מיליון דולר לקמפיין, היזם מארק קובן, וינוד קוסלה, מייסד סאן מיקרוסיסטמס, וסטיב ווזניאק, ממייסדי אפל.
Drill, baby, drill: אילי הנפט חגגו עם טראמפ
גם טראמפ הצליח למשוך אחריו מיליארדרים, אך פחות מאשר האריס — 52 לפי "פורבס". לטראמפ קשרים עם בכירי וול סטריט, שנוטים לתמוך במועמדי המפלגה הרפובליקנית, בהם מנכ"ל בלקסטון סטיבן שוורצמן, שתרם כ־40 מיליון דולר, ומנהלי קרנות הגידור קן גריפין וביל אקמן. טראמפ זכה גם לתמיכתה הבולטת של אחת הדמויות הידועות בעמק הסיליקון והאיש העשיר בעולם — אלון מאסק, שתרם עשרות מיליוני דולרים לעמותה שהקים למען טראמפ והופיע לצדו במספר עצרות. זאת נוסף לקמפיין האגרסיבי שניהל ברשת X שבבעלותו.
כמו במערכות הבחירות הקודמות, גם הפעם קיבל טראמפ חיזוק מתעשיית הנפט והגז. אלא שהפעם נרשמה עלייה בהיקף התרומות, והתעשייה הפכה למקור המימון הרביעי בגודלו של טראמפ, עלייה של שישה מקומות לעומת 2020, כך לפי ארגון OpenSecrets. טראמפ השתמש בסיסמת הבחירות "Drill, baby, drill", שנועדה להציג את המדיניות שלו התומכת בתעשיית האנרגיה המסורתית, זאת בניגוד לביידן והאריס המקדמים אנרגיה ירוקה.
בפגישה שערך באפריל במועדון הגולף שלו מאר־א־לאגו בפלורידה בהשתתפות בכירים בתעשייה, בהם המנכ"לים של שברון, אקסון ואוקסידנטל, הבטיח טראמפ כי אם יתמכו בו, הוא יסיר את המגבלות על קידוחי נפט חדשים ויבטל את האיסור על יצוא גז. המועמד הרפובליקני גם הבטיח לשקול הטבות מס בשווי 110 מיליארד דולר עבור מגזר הדלקים המאובנים. ההבטחות הללו לפחות מגובות במעשים, שכן בכהונתו הראשונה פתח טראמפ אתרי קידוח חדשים וגיבש הסכמים עם מדינות יצרניות כדי לצמצם ייצור ולהעלות מחירים.
ההבטחות של טראמפ, שבמפלגה הדמוקרטית הגדירו כשוחד, הניבו תוצאות. לפי "הגרדיאן", עד 31 באוגוסט קיבל טראמפ תרומות בהיקף 14.1 מיליון דולר מתעשיית הנפט והגז, סכום גבוה מהתרומות שהשיג בתקופה זו בשתי מערכות הבחירות הקודמות. עם זאת, מדובר בקומץ תורמים שאחראים לסכום המכובד. שניים מהתורמים הגדולים הם קלסי וואן, מנכ"ל חברת צינורות הגז אנרג'י טרנספר, שתרם לפי דיווחים כמעט 6 מיליון דולר, וטימותי דאן, מנכ"ל חברת הנפט הטקסנית קראונקווסט, שתרם לעמותות של טראמפ 5 מיליון דולר. תורם נוסף הוא טייקון הנפט הרולד האם, שהוסיף 1.2 מיליון דולר לקמפיין. "אנחנו חייבים לעשות את זה, כי זו מערכת הבחירות החשובה ביותר בחיינו", הדגיש האם.
נשברה מסורת: העיתונים בחרו לשתוק
בעוד המיליארדרים מתייצבים מאחורי המועמדים, היו גם מי שהעדיפו לשמור על מראית עין של ניטרליות. כך, יו"ר ברקשייר הת'אוויי וורן באפט הודיע כי איננו מתכוון לחשוף למי בכוונתו להצביע, זאת לאחר שב־2012 ו־2016 הצביע בגלוי למועמדים הדמוקרטים.
ההתעקשות לשמור על ניטרליות בלטה במיוחד בקרב בעלי העיתונים הגדולים. גם "הוושינגטון פוסט" וגם "הלוס אנג'לס טיימס" סטו השנה מהמסורת ולא פרסמו מאמר תמיכה רשמי באף מועמד. ההחלטה התקבלה על ידי הבעלים של העיתונים, ג'ף בזוס ב"וושינגטון פוסט" ופטריק סון שיונג ב"לוס אנג'לס טיימס", וזאת אף שעורכי מדורי הדעות שלהם כבר הכינו הודעות תמיכה בהאריס.
סון שיונג ניסה לטעון לניטרליות, אך בתו הודיעה כי ההחלטה נבעה מהתנגדות המשפחה לתמיכתה של האריס בישראל במהלך המלחמה בעזה. האב, לעומת זאת, התנער מהדברים. במאמר שפרסם בעיתונו ניסה בזוס לנמק את החלטתו. "אף מצביע מתלבט בפנסילבניה לא יגיע להחלטה בגלל העיתון, אף אחד", כתב בציינו כי הודעות התמיכה מעודדות חוסר עצמאות בקרב ציבור הבוחרים. "ההחלטה להפסיק עם התמיכה היא עקרונית, והיא הנכונה", סיכם.
