FTהמלחמה בעזה תאלץ את קרן העושר הגדולה בעולם לבחור צד
FT
המלחמה בעזה תאלץ את קרן העושר הגדולה בעולם לבחור צד
הקרן הריבונית הנורבגית נזהרה עד כה מהפעלת שיקולים פוליטיים בהשקעותיה. לחץ של פעילים פרו־פלסטינים למשוך השקעות מישראל ובמקביל רצון לשמר את היחסים עם ארה"ב יקשו עליה לשמור על ניטרליות
המפגינים שנאספו מחוץ לבנק המרכזי של נורבגיה בחודש שעבר היו נחרצים בדרישתם: על קרן העושר הגדולה בעולם להיפטר מהשקעותיה בישראל. קרן הנפט הנורבגית בשווי 1.7 טריליון דולר קיימה באותה עת כנס עם כמה ממנהלי ההשקעות הבולטים בעולם לגבי שיפור אסטרטגיות השקעה. "תפסיקו להשקיע בחברות שתורמות לרצח עם וכיבוש", הציע אחד המפגינים.
לנורבגיה יש את קרן העושר הגדולה בעולם, ובניגוד למדינות אחרות עם מכשירי השקעה דומים, כאן מדובר בדמוקרטיה. הדיון לגבי ישראל משקף כנראה באופן החד ביותר את הלחצים שעשויים להתעורר מכך.
קרן הענק הנורבגית, שבבעלותה 1.5% בממוצע מכל חברה נסחרת בעולם, השתדלה להתרחק מבעיות גיאו־פוליטיות גדולות במהלך 28 שנות קיומה. אך כעת עולים חששות בקרן ובמערך הביורקרטי הקשור אליה, כי היא עשויה להיחשף להשפעות סכסוך חמור כמו זה שקיים בין ישראל לפלסטינים או אפילו לריקושטים פוליטיים בארצות הברית. "הלחץ פשוט גובר וגובר. אין שום דרך לרצות את כולם. זה קשה מאוד", ציין גורם רשמי נורבגי.
קרנות עושר גדולות אחרות אינן צריכות להתמודד עם הבעיה הזו. רוב 20 הקרנות המובילות פועלות במזרח התיכון או בסין, מה שאומר כי החלטות ההשקעה לעתים קרובות מושפעות מגורמים פוליטיים או גיאו־פוליטיים.
נורבגיה טוענת כי הקרן שלה איננה מכשיר למדיניות חוץ, כי אם רק משקיעה פיננסית. אבל המהירות שבה אוסלו הקפיאה את השקעותיה ברוסיה ב־2022, החלטה שהיתה ממשלתית ולא של הקרן, פתחה פתח לניסיונות של אקטיביסטים לאלץ את הקרן להגיב גם לסוגיות גיאו־פוליטיות אחרות.
כיום, ישראל מהווה רק 0.1% מהנכסים של הקרן, ויש לה אחזקות ב־76 חברות ישראליות בשווי כולל של 1.5 מיליארד דולר. נורבגיה, שסייעה לתווך את הסכמי אוסלו בשנות ה־90, היא אחת המבקרות הקולניות ביותר של ישראל ושל הסכסוך הנוכחי. בשבוע שחלף היא נמנתה עם שלוש מדינות אירופיות שהכירו במדינה פלסטינית.
למרות היקפי ההשקעה הצנועים בישראל, קרן הנפט הפכה למגדלור למפגינים, כאשר איגודי עובדים, פוליטיקאים וארגוני מחאה לוחצים עליה לצאת מהשקעות ישראליות.
2 צפייה בגלריה
ר"מ נורבגיה יונאס גאר סטיורה מביע תמיכה במדינה פלסטינית. "הלחץ גובר"
(צילום: Erik Flaaris Johansen / AFP)
תחת מודל הממשל התאגידי המורכב של הקרן, היא לא מקבלת החלטות כאלה בעצמה. מועצה עצמאית בוחנת האם החברות מפרות את הנחיות האתיקה של הקרן. המועצה הזו בחנה מקרוב חברות הפועלות בשטחים, וכתוצאה, תשע חברות ישראליות הושמטו מהקרן.
מאז מתקפת הטרור של ה־7 באוקטובר ופתיחת המלחמה בעזה, מועצת האתיקה של הקרן דיווחה כי הנמיכה את הרף בכל הנוגע להמלצותיה להשמטת חברות הפועלות בשטחים. בה בעת, טרם הוגשו המלצות למשיכת השקעות נוספות, מה שמעורר תסכול רב בקרב כמה גורמים בקרן, שנאלצים לספוג את זעם המפגינים.
הדאגה במערכת הנורבגית היא שאולי תיאלץ להכריע בין דרישות מקומיות לנקיטת יד קשה נגד ישראל לבין דרישות של בעלות ברית כמו ארצות הברית לתמוך בישראל. אם הקרן תיתפס כמחמירה מדי נגד ישראל, ישנם התוהים אם הדבר יסכן את פעילותה בניו יורק בגלל חוקים מקומיים האוסרים על חרם.
הקרן ומועצת האתיקה סירבו להגיב. בשיחה עם "פייננשל טיימס" בשעה שהמפגינים נאספו מחוץ למשרדו, אמר ניקולאי טנגן, יו"ר הקרן: "אני חושב שזה נהדר שאנשים מנצלים את יכולתם להביע את החששות שלהם". עוד ציין, כי הקרן צריכה "להישמר מאוד" שלא להיקלע לקו האש של משקיעים בארצות הברית הבוחרים השקעות לפי שיקולי סביבה, חברה וממשל. "צריך לבחור את המלחמות. בדברים מסוימים אתה רוצה להיות פחות קולני", הוא הוסיף.
המלחמות הללו והדילמות שנגזרות מהן צפויות רק להתגבר עבור הקרן. מחלוקת נוספת עשויה להתעורר כתוצאה מהחלטת הפרלמנט הנורבגי למנוע מהקרן להשקיע בחברות המעורבות בפיתוח חלקי נשק גרעיני, מה שאומר שלא יהיו בבעלותה מניות בחברות כמו בואינג, איירבוס ולוקהיד מרטין, למרות שהיא נהנית מהגנות גרעין במסגרת נאט"ו. "הפיננסים פוגשים את הגיאו־פוליטיקה ואת הפוליטיקה המקומית", אמר גורם לשעבר בקרן. "אני לא יודע מי מנצח".
