משבר האקליםמצב חירום בצ'ילה: לפחות 23 נהרגו ואלפים פונו מבתיהם בשל גל שריפות
משבר האקלים
מצב חירום בצ'ילה: לפחות 23 נהרגו ואלפים פונו מבתיהם בשל גל שריפות
200 שריפות פרצו במדינה בימים האחרונים, שכילו כ-100 אלף דונם. צ'ילה גייסה את הצבא למאבק, לאחר שתנאי מזג האוויר הקשו על הכיבוי. שרת הפנים: "קריאת השכמה בנוגע להשפעות שינויי האקלים"
צ׳ילה בלהבות: לפחות 23 הרוגים, מאות פצועים ויותר מ-1,000 בני אדם פונו מביתם בשל יותר מ-200 שריפות המשתוללות זה מספר ימים בעקבות גל חום קיצי קיצוני במדינה.
בשל הסכנה הגוברת ממשלת צ׳ילה הכריזה על מצב חירום מורחב באזורים במדינה כדי לגייס את הצבא למאבק בלהבות לאחר שתנאי מזג האוויר הקשו על כיבוי השריפות, ולדברי שרת הפנים של צ׳ילה, קרולינה טוהא, גם ״התנאים בימים הקרובים יהיו מסוכנים. השריפות צריכות לשמש עוד קריאת השכמה בנוגע להשפעות שינויי האקלים״.
לפי ההערכות, עד כה כילו השריפות כ-99 אלף דונם, אזור גדול יותר מהעיר פילדלפיה בארה״ב. לדברי טוהא, במהלך השבוע החולף בערה האש באזור השווה לזה שנשרף בדרך כלל במהלך שנה שלמה. כ-11 מהקורבנות, או כמעט מחצית מאלה שדווח שנהרגו עד כה, מתו בעיירה סנטה חואנה שבביוביו, הממוקמת כ-500 ק"מ (310 מייל) דרומית לבירה סנטיאגו. ממשלות ספרד, ארצות הברית, ארגנטינה, אקוודור, ברזיל וונצואלה הציעו לשלטונות בצ׳ילה סיוע בכיבוי האש, לרבות באמצעות מטוסים וכוחות כבאות.
שלושת האזורים המושפעים ביותר מאוכלסים אמנם בדלילות, אך יש בהם משקים רבים לגידולי ענבים, תפוחים ופירות יער ליצוא, בתוספת שטחי יער רבים. גבריאל בוריץ׳, נשיא צ׳ילה, קיצר את חופשת הקיץ שלו ונסע לביוביו ונובלה שנפגעו מהשריפות, שם התחייב שהאזורים המושפעים יקבלו את התמיכה הממשלתית הדרושה. הממשלה אף הורתה על סגירת הפארקים הלאומיים בין סנטיאגו לאייזן כאמצעי זהירות. בוריץ' אף הצביע על סימנים לכך שייתכן שחלק מהשריפות היו מכוונות. שרת הפנים אמרה: "צ'ילה היא אחת המדינות עם הפגיעות הגבוהה ביותר לשינויי אקלים, וזו לא תיאוריה אלא ניסיון מעשי".
השריפות בצ׳ילה נובעות מגל חום קיצוני, איתו מתמודדת דרום אמריקה. בצ׳ילה מזג האוויר הלוהט שובר שיאים, ובמהלך סוף השבוע הגיעה הטמפרטורה במרכז המדינה לרף של 41.6 מעלות צלזיוס. גל החום ההרסני מתדלק את השריפות במדינה, אך הוא אינו הגורם היחיד לכך. בצורת ממושכת בה שרויה צ׳ילה הופכת את הקרקע ליבשה מאוד, ומאפשרת התפשטות מהירה ורחבה של השריפות הרבות. מתוך 251 שריפות פעילות בסוף השבוע ב-80 לא הושגה שליטה באש.
מדענים מזהירים כי בשל השפעת האדם על האקלים - באמצעות פליטת גזי חממה - גלי חום קיצוניים, שפקדו מדינות אחת ל-50 שנה, צפויים כעת פעם בעשור. בצ׳ילה מדענים מצביעים בשנים האחרונות על מחסור הולך וגדל במים באזור המרכז, שהאקלים בו הפך אותו בית לכרמים וחוות, המהווים מנוע כלכלי משמעותי במדינה. שינויי האקלים צפויים לשנות את התדירות, העוצמה, החשיפה וגודלם של סיכונים מרובים שהשפיעו היסטורית על צ'ילה, כלומר שריפות בר, שיטפונות ומפולות, בצורת ועליית פני הים. לפי הבנק העולמי, להצטברות של סיכונים, חשיפה וסכנות מרובות יכולות להיות השלכות משמעותיות על צמיחה ופיתוח כלכליים.
פרופ׳ דוריטה רוסטקייר, קלימטולוגית מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, אומרת כי משבר האקלים, ההופך את אירועי הקיצון לרבים, ממושכים ועוצמתיים יותר, עלול לפגוע יותר ויותר בכלכלה בצ׳ילה: ״כל המחקרים והדוחות שנעשו בנושא של שינויי האקלים בצ׳ילה בעשורים האחרונים, ומה צפוי בעשורים הבאים, הראו ירידה בכמות המשקעים ועלייה באירועים של גלי חום, ומצד שני אירועים של שיטפונות כבדים. יהיו יותר בצורות, ופחות מים זמינים. האקלים בצ׳ילה משתנה, וזה צפוי להמשיך לאורך המאה העשרים ואחת. השריפות שאנחנו רואים עכשיו פוגעות בענף החקלאות בצ׳ילה, לא רק ביערות בר. לצ'ילה גם יש תעשייה ענפה של יצוא עץ, וגם היא נפגעת. זה אומר שלא רק חיי אדם וסביבה נפגעים, אלא גם הכלכלה. חקלאות היא ענף משמעותי בכלכלה הצ׳יליאנית. גם בארץ אנחנו אוכלים פירות שמגיעים מצ׳ילה״.
