"התפישה שהסנקציות של המערב לא יפגעו ברוסיה - שגויה"
"התפישה שהסנקציות של המערב לא יפגעו ברוסיה - שגויה"
למרות הטענה הרוסית כי לסנקציות שהטילו עליה מדינות המערב בעקבות הפלישה לאוקראינה יהיה "אפקט בומרנג" - הן צפויות לפגוע במוסקבה בטווח הארוך; "רוסיה תזכה בסופו של דבר ליחס של מדינה עוינת המורחקת מההשקעות העולמיות ומכל אינטראקציה כלכלית נורמלית"
רוסיה בנתה בשבע השנים האחרונות הגנות פיננסיות חזקות, אך בטווח הארוך הכלכלה שלה קרוב לוודאי שלא תעמוד בהתקפה של סנקציות מתואמות מצד המערב, כך לפי ניתוח שפורסם בסוכנות הידיעות רויטרס. מדינות אירופה וארה"ב הטילו שורה של סנקציות על רוסיה לאחר ההכרה במחוזות הבדלנים והפלישה לאוקראינה, והן מתכננות הטלת סנקציות נוספות. "התפיסה לפיה רוסיה לא תיפגע, היא שגויה. ההשלכות השליליות אולי לא יורגשו באופן מיידי, אך הסנקציות יפגעו בפוטנציאל הרוסי בטווח הארוך", אמר כריסטופר גרנוויל, מנהל חברת הייעוץ TS לומברד.
הסנקציות עליהן הכריזו עד כה מדינות המערב כוללות הקפאת נכסים של בנקים ואנשי עסקים רוסיים, הפסקת גיוסי הון מחוץ למדינה, עצירת הליך האישור לצינור הגז לגרמניה, נורד סטרים 2, בעלות של 11 מיליארד דולר, והגבלת הגישה לרכיבי הייטק כמו מוליכים למחצה. ברוסיה טענו בתגובה כי הסנקציות יפגעו יותר במי שמטיל אותן, ופחות בכלכלה עם עתודות מטבע בגובה 643 מיליארד דולר והכנסות משגשגות מתעשיית הנפט והגז. לרוסיה יש גם עודף בחשבון השוטף בגובה 5% מהתמ"ג השנתי, ויחס חוב-תוצר של 20%, הנחשב בין הנמוכים בעולם. יתרה מזו, רק מחצית מהחובות של רוסיה הם בדולרים, ירידה מ-80% לפני שני עשורים. הנתונים הללו הם תוצאה של מהלכים לחיסכון שביצעו מאז הוטלו על רוסיה סנקציות ב-2014 בשל סיפוח חצי האי קרים.
להערכת גרנוויל, עליית מחירי הנפט תכניס לרוסיה עוד 1.5 טריליון רובל (17.2 מיליארד דולר) השנה ממסים על רווחי חברות האנרגיה. ואולם לכלכלה אוטרקית מסוג זה יש גם מחיר – העמקת הבידוד מהכלכלה העולמית ומהשווקים וההשקעות. "רוסיה תזכה בסופו של דבר ליחס של מדינה עוינת המורחקת מההשקעות העולמיות ומכל אינטראקציה כלכלית נורמלית שעוזרת לבסס איכות חיים, הכנסות, פיריון עבודה ורווחיות של חברות", הסביר.
לדבריו, ניתן כבר עכשיו לראות סימנים לפגיעות כלכלית. הכנסת משקי הבית ברוסיה עדיין נמוכה מכפי שהייתה ב-2014, ואילו שווי התפוקה הכלכלית השנתית עמד ב-2019 – לפני פרוץ מגיפת הקורונה – על 1.66 טריליון דולר, כך לפי נתוני הבנק העולמי, ונמוך משמעותית מ-2.2 טריליון דולר שנרשמו ב-2013.
ההשקעות הזרות ברוסיה גם כן בירידה. בדיקה שערכו בג'יי.פי מורגן מצאה שמספר הזרים המחזיקים באג"ח ברובל הוא הנמוך ביותר מזה שני עשורים, וההערכה היא כי ההשקעות במניות לא חזרו לרמות שהיו לפני סיפוח קרים.
השפעה גדולה יותר עשויה להיות להרחקתה של רוסיה ממערכת התשלומים SWIFT ואיסור מוחלט על השקעות במדינה. איבוד הגישה ל-SWIFT עשוי לסבך את תשלומי היצוא והיבוא, ואף למנוע תשלום ריבית על אג"ח מה שיוביל לחדלות פירעון טכנית.
בג'יי.פי מורגן מעריכים שהסנקציות יורידו 3.5 נקודות האחוז מצמיחת התמ"ג של רוסיה במחצית השנייה של 2022. גישה מוגבלת להון זר מותירה את חברות הנפט תלויות בעסקאות משולמות מראש ועם עלויות גבוהות יותר. במקביל, השחיקה האיטית באיכת החיים טומנת בחובה סיכון לאי יציבות חברתית, ומאיימת על הממשל שכבר מתמודדת עם מחאות ספורדיות.
"כלכלה אוטרקית היא לא מתכון להתקדמות", ציינו האנליסטים בבנק ברנברג. "התמודדות עם רוסיה חמושה אך בירידה כלכלית תהווה אתגר מרכזי לאירופה ולארה"ב בעתיד הנראה לעין".
