פסגת ה־G20: התקדמות בזירת המיסוי והמכסים, פחות באקלים
פסגת ה־G20: התקדמות בזירת המיסוי והמכסים, פחות באקלים
כינוס מנהיגי הכלכלות החזקות בעולם הניב שתי החלטות חשובות: הקלת מכסי המתכות שהשית הנשיא טראמפ וקידום מס חברות גלובלי של 15%. במקביל, למרות הסמיכות לפסגה ההיסטורית בגלזגו, המנהיגים גמגמו לגבי יעדי פליטות הפחמן
פסגת 20 המדינות המתועשות שהתקיימה בסוף השבוע ברומא, לראשונה מזה שנתיים באופן פיזי ולא מקוון, רשמה הישגים לא מבוטלים, זאת לצד דשדוש בסוגיות קריטיות כמו חיסוני קורונה גלובליים והגדרת היעדים לצמצום פליטת גזי החממה.
אף שהושגה פריצת דרך בנושאים מרכזיים של מיסוי תאגידים והקלות מכסים בעידן של עליות מחירים תלולות, חוסר החלטיות שאינו מבשר טובות עבור פסגת האקלים שנפתחה אמש בגלזגו, העיב על הניצחונות הללו.
הקלות במכסים סוף לפרוטקציוניזם
במסגרת הפסגה גיבשו ארה"ב והאיחוד האירופי הסכמות להקלת המכסים שהשיתה ארה"ב על פלדה ואלומיניום מתוצרת אירופית, מהלך שיזם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ואשר העיב על יחסי שני הגושים. שרת המסחר האמריקאית ג'ינה ריימונדו ציינה כי המכסים בגובה 25% אמנם לא יבוטלו, אך יתאפשר יבוא מכסה מסוימת של מתכות מאירופה לארה"ב במיסוי מופחת. בתמורה, האיחוד האירופי יימנע מהטלת מכסי ענישה על תוצרת אמריקאית שאמורים היו להיכנס לתוקף ב־1 בדצמבר. זוהי בשורה חשובה לכלכלה העולמית הנאבקת עם השלכות המגפה, שכן ההקלה במכסים תקל את הלחצים בשרשראות האספקה ותמתן את עליות המחירים.
נשיא ומנכ"ל מכון הברזל והפלדה האמריקאי מיהר לשבח את ההסכם ואמר כי יש בו כדי "למנוע זינוק נוסף במחירי הפלדה המיובאת ופגיעה נוספת בתעשייה ובמשרות אמריקאיות". יצרנית האופנועים הארלי דיווידסון, מהנפגעות המרכזיות של המכסים, הצטרפה למברכים ואמרה כי מדובר בניצחון גדול לחברה, ללקוחותיה ולסוכנים באירופה.
בשלב זה לא פורטו המכסות שעליהן יחולו הקלות, אבל הודגש כי ההסכם יוודא כי פלדה הנכנסת לארה"ב מאירופה, אכן תהיה מתוצרת אירופית, ובמקביל יקל על אירופה להילחם ביבוא הזול מסין, רוסיה ואוקראינה.
4 צפייה בגלריה
מנהיגי ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה, אתמול בפסגה ברומא. "המלחמה בשינוי האקלים היא האתגר המרכזי"
(צילום: גטי אימג'ס)
ההסכם מסיר אבן נגף משמעותית ביחסי ארה"ב והאיחוד האירופי, תוצר של מדיניות טראמפ שיצא נגד בנות ברית כמו אירופה ויפן, נוסף על סין שהיתה המטרה המרכזית. גם יצרני הוויסקי האמריקאיים, שעליהם הושתו מכסי ענישה אירופיים, קידמו בברכה את ההחלטה. "עם הסרת המכסים נוכל לקדם שוב את שיווק הוויסקי האמריקאי באיחוד האירופי ולחדש סיפור הצלחה", ציין נשיא מועצת המשקאות המזוקקים, כריס סוונגר, שצוטט ב"פייננשל טיימס".
מס אחיד חברת ענק ישלמו 15%
ניצחון חשוב נוסף שנרשם בפסגה ברומא הוא הגושפנקה הרשמית שנתנו מנהיגי הכלכלות הגדולות בעולם להחלת מס חברות מינימלי. לפי שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן, שהשתתפה בדיונים, המנהיגים אשררו הסכם היסטורי אשר במסגרתו יידרשו חברות רב־לאומיות לשלם מס חברות מינימלי בגובה 15%. "ההסכם יפסיק את המרוץ המזיק לתחתית בכל הנוגע למיסוי תאגידי", הדגישה ילן. הרפורמה במיסוי החברות הגלובלי, שכבר זכתה לתמיכתן של 140 מדינות, יצאה לדרך על מנת לשים סוף להתנהלות החשבונאית שבמסגרתה חברות ענק גלובליות, ובראשן אפל ואלפבית, החברה־האם של גוגל, מקימות מטות במדינות עם מיסוי נמוך כדי להגדיל את רווחיהן.
ההסכם זכה מוקדם יותר לתמיכת שרי האוצר של מדינות ה־G20, אך עתה, כאשר גם מנהיגי אותן מדינות נתנו את תמיכתם, תתאפשר התקדמות לשלב הבא - עיגון ההחלטה בחקיקה ברמת המדינות. לפי הערכות גורמים בממשל ביידן, המס החדש יזרים לקופת האוצר האמריקאית 60 מיליארד דולר בשנה.
"ההסכם עובד, כי הוא מבטל את התמריץ להעברת משרות אמריקאיות אופשור. הוא יעזור לעסקים קטנים להתחרות על מגרש משחקים אחיד ויפנה משאבים גדולים יותר כדי להשקיע באנשים בבית", ציין גורם בכיר בממשל ביידן, שצוטט ב"ביזנס אינסיידר". "מדובר כאן במהפכה עבור העובדים האמריקאים, משלמי המסים והעסקים, ולהערכתנו, יש כאן יותר מאשר הסכם מס. מדובר כאן בעיצוב מחדש של חוקי הכלכלה הגלובלית", הדגיש אותו גורם.
מדינות מסוימות צפויות כמובן להרוויח מהמס האחיד יותר מאשר אחרות. לפי "הוול סטריט ג'ורנל", ההכנסות הנוספות ממס חברות מינימלי בארה"ב יהיו גבוהות פי 15 לעומת אלה של סין. לפי דו"ח אחר, התוספת השנתית בהכנסות ממסים ל־52 מדינות מתפתחות עשויה לעמוד על כ־2 מיליארד דולר לכל היותר.
אקלים וקורונה הפערים מתחזקים
ראש ממשלת איטליה מריו דראגי פתח את הפסגה בקריאה לזרז את קצב חיסוני הקורונה במדינות העניות, בציינו כי 3% בלבד מאזרחי הכלכלות החלשות ביותר קיבלו את החיסון לעומת 70% מתושבי המדינות העשירות, שקיבלו מנה אחת לפחות.
"הפערים הללו אינם מקובלים מבחינה מוסרית וחותרים תחת ההתאוששות הגלובלית", הדגיש דראגי, ודחק במשתתפים לעשות כל שיוכלו על מנת לעמוד ביעד של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שלפיו יחוסנו 70% מהאוכלוסיה הגלובלית עד אמצע 2022. לפי דיווחים, המנהיגים הסכימו להתחייב ליעד שהוצב.
נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהשתתפו בוועידה באופן מקוון, הציפו גם כן את סוגיית ההפצה הבלתי מאוזנת של החיסונים. בעוד פוטין תלה את האשם ב"תחרות בלתי הוגנת ופרוטקציוניזם", שי קרא לביטול הפטנטים החלים על החיסונים ואמר כי על ה־WHO לקדם את שיתוף הטכנולוגיה עם כלכלות מתפתחות.
חריקות נשמעו גם בזירת האקלים. אף שהוועידה התקיימה ערב פתיחת הפסגה בגלזגו, כאשר ההחלטות שיתקבלו בה עשויות לחרוץ את עתידו של כדור הארץ, המנהיגים התקשו להגיע להסכמות לגבי צמצום פליטות פחמן.
מדינות ה־G20, המונות, בין השאר, את ברזיל, סין, הודו, גרמניה וארה"ב, אחראיות על 80% מפליטת גזי החממה הגלובליים. בעוד איטליה מעוניינת כי הן יאחדו כוחות על מנת לעמוד ביעדים שהציב האו"ם, מנהיגי הכלכלות הגדולות המשיכו להפגין חילוקי דעות לגבי השגת ניטרליות פחמנית עד 2050, גם סמוך לפתיחת הפסגה בסקוטלנד. לפי דיווחים מרומא, אף שדיפלומטים עמלו משך הלילה על גיבוש נוסח ההסכם הסופי שאמורות להציג המדינות בנעילת הכנס, לא הסתמנה התקדמות משמעותית. "המלחמה בשינוי האקלים היא האתגר המרכזי של העידן שלנו", שב והדגיש דראגי, מארח הפסגה. "או שנפעל כעת, נתמודד עם השינוי ונצליח בהעברת הכלכלה שלנו לנתיב שהוא יותר בר־קיימא, או שנדחה את המהלך, נשלם מחיר גבוה הרבה יותר ונסתכן בכישלון", הזהיר.
