"זה עכשיו או לעולם לא": מדענים קוראים לחתוך את פליטות גזי החממה בחצי עד סוף העשור
"זה עכשיו או לעולם לא": מדענים קוראים לחתוך את פליטות גזי החממה בחצי עד סוף העשור
בדו"ח שפרסם אתמול הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) הזהיר הארגון כי פליטות גזי חממה חייבות להגיע לשיא עד 2025 ולהיחתך בחצי עד סוף העשור כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות. נכון להיום, התחממות של יותר מ-1.5 מעלות היא "כמעט בלתי נמנעת", אך החמצת היעד יכולה להיות זמנית
פליטות גזי מה חייבות להגיע לשיא עד 2025 ולהיחתך בחצי עד סוף העשור כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, כך הזהיר הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), גוף המחקר הבינלאומי המוביל בתחום, בדו"ח שפרסם אתמול (ב'). "זה עכשיו או לעולם לא", מזהירים המדענים שמאחורי הדו"ח.
זהו החלק השלישי של הדו"ח התקופתי השישי של IPCC. החלק הראשון, שפורסם באוגוסט, עסק בבסיס המדעי לשינוי אקלים, והחלק השני מפברואר התמקד בהשלכות של משבר האקלים. החלק הנוכחי והאחרון, שבכתיבתו השתתפו 278 מדענים מ-65 מדינות, מציג את המהלכים שיש לנקוט כדי למתן את המשבר.
לפי הדו"ח, לעולם יש חלון הזדמנויות צר מאוד להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, וכבר עכשיו הוא נמצא בפיגור משמעותי בהשוואה למהלכים שיש לבצע כדי להפוך את כלכלת העולם לדלת-פחמן. נכון להיום, התחממות של יותר מ-1.5 מעלות היא "כמעט בלתי נמנעת", אך החמצת היעד יכולה להיות זמנית, וניתן יהיה להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות עד סוף המאה, אם מדינות יפחיתו משמעותית את פליטות גזי החממה כבר בעשור הנוכחי.
אולם ההתחייבויות הנוכחיות של מדינות העולם לצמצום הפליטות אינן מספיקות כדי לעמוד ביעד, אפילו אם יקוימו במלואן. בנוסף לכך התוכניות הקיימות של מדינות שונות לבניית תשתיות דלקי מאובנים חדשות, כמו תחנות כוח פחמיות ומתקני גז מחצבים, גדולות מ"תקציב הפחמן" שיאפשר לעמוד ביעדי ההתחממות.
מהלכים כמו שימור יערות ואזורי טבע אחרים שמשמשים כמאגרי פחמן ופיתוח טכנולוגיות חדשות ללכידת פחמן ונטרול פליטות חיוניים כדי למתן את משבר האקלים. אלו כוללים שימוש בכימיקלים להוצאת פחמן מהאטמוספרה או הוספת חומרי תזונה לאוקיינוסים כדי להאיץ את הליך הפוטוסינתזה של צמחים ימיים זעירים – פיתוחים שעדיין נמצאים בשלבים מוקדמים. "אנחנו לא יכולים להתעלם מעד כמה טכנולוגיה יכולה לעזור", אמר ל"ניו יורק טיימס" ד"ר ג'וני ג'ופסטה מהמכון לחקר טכנולוגיה חדשנית לכדור הארץ ביפן ואחד ממחברי הדו"ח. "לא לכל מדינה יש הרבה משאבים טבעיים".
3 צפייה בגלריה
יער אקוודור. מהלכים כמו שימור יערות ואזורי טבע אחרים חיוניים למיתון משבר האקלים
(קרדיט: אלבו אקלים)
עם זאת, כדי לנטרל את ההשפעה של המשך פליטות גזי חממה ולצמצם את הפליטות, יש לבצע שינויים כלכליים מהותיים. אלו לא יהיו זולים או פשוטים, אך לא מדובר בהוצאות אסטרונומיות. לפי IPCC, ההוצאות עד 2050 יעמדו רק על כמה אחוזים מהתמ"ג העולמי – הערכה שלא משקללת את ההטבות הכלכליות שיתקבלו בהיבטים כמו שיפור בבריאות וברווחה העולמית. כך למשל בזכות הירידה החדשה בעלויות של תשתיות אנרגיה מתחדשת, ייתכן שכיום יקר יותר לתחזק מערכות אנרגיה מזהמות מאשר לעבור למקורות אנרגיה מתחדשת.
אולם נכון להיום ההשקעה העולמית רחוקה מהסכומים שדרושים כדי לחולל את השינוי הדרוש, וצריכה לגדול בין פי 3 לפי 6. המחסור בכסף מורגש במיוחד במדינות עניות, שצריכות סיוע והשקעות בהיקף של טריליוני דולרים מדי שנה עד סוף העשור כדי לאפשר להן לעבור לכלכלה דלת פחמן.
בנוסף לכך המעבר לכלכלה דלת פחמן יצריך שינויים משמעותיים בסגנון החיים של אזרחי העולם. לפי הדו"ח, ההתייעלות האנרגטית העולמית לא מתקדמת בקצב מהיר מספיק כדי לאזן את העלייה בצריכת האנרגיה בעקבות גידול הכלכלה העולמית. פליטות פחמן ממפעלים, ערים, בניינים, חווות וכלי רכב נמצאות בעלייה מאז 2010, ומבטלות את ההטבות שבמעבר מתחנות כוח מבוססות פחם וגז למקורות אנרגיה מתחדשים. לכן יש צורך בשינויים התנהגותיים משמעותיים שיכללו הפחתת הצריכה של מוצרים עתירי אנרגיה, שינויים בהרגלי התזונה, ובעיקר הפחתת צריכת הבשר כדי לצמצם את פליטות המתאן.
"החלטה של מעטים שמשפיעה על רבים"
לפי הדו"ח, 10% מאוכלוסיית העולם אחראים ל-34% עד 45% מהפליטות, בשעה ש-50% העניים ביותר אחראים רק ל-15% מהפליטות. העשירון העליון העולמי יכול לצמצם בצורה ניכרת את הפגיעה הסביבתית שלו, ועדיין ליהנות מסגנון חיים נוח ואף יוקרתי. "הצריכה לנפש היא ביטוי חזק להחלטה של מעטים שמשפיעה על רבים, שלעתים קרובות הם אלו שפגיעים ביותר לשינוי אקלים", אמרה ל"גרדיאן" פרופ' דניאלה שמידט מבית הספר למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת בריסטול.
3 צפייה בגלריה
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש: "הכלכלות והתאגידים העשירים לא רק עוצמים עיניים - הם שופכים דלק על המדורה"
(צילום: גטי)
כמו כן יש להפסיק את השימוש ברכבי בעירה פנימית ולהאיץ את המעבר לרכבים חשמליים, להפסיק את השימוש בחימום ביתי שמבוסס על תנורי גז לטובת פתרונות כמו משאבות חום, ולבצע שינויים בתעשייה דוגמת מעבר לשימוש בכבשנים חשמליים בהליכי ייצור מתכות. בעבור פעילויות כלכליות שלא ניתן לחשמל בקלות, יש צורך לפתח הליכים תעשייתיים ודלקים חדשים.
הדו"ח מציע גם מגוון שינויים ופתרונות זולים או פשוטים ליישום שיתרמו משמעותית לצמצום פליטות, ובהם: מעבר לבנייה ירוקה, הגדלת המיחזור, מעבר או המשך עבודה מהבית ושיפור התחבורה הציבורית והתשתיות להולכי רגל בערים, צעדים שיכולים לעלות פחות מ-100 דולר לטון פחמן שנחסך, ויאפשרו להוריד את הפליטות ב-2030 למחצית מרמתם ב-2019.
"זהו מצב חירום אקלימי", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בעקבות פרסום הדו"ח. "הכלכלות והתאגידים העשירים לא רק עוצמים עיניים, הם שופכים דלק על המדורה. הם חונקים את כוכב הלכת שלנו בגלל שיקולים אישיים והשקעות היסטוריות בדלקי מאובנים, בשעה שפתרונות אנרגיה מתחדשת זולים יותר מספקים משרות ירוקות, ביטחון אנרגטי ומחירים יציבים יותר. בין אם אתם חיים בעיר גדולה, באזור כפרי או במדינת אי קטנה, אם אתם משקיעים בבורסה, אם אכפת לכם מצדק ומהעתיד של ילדינו - אני פונה אליכם ישירות: דרשו אנרגיה מתחדשת, עכשיו, מהר ובקנה מידה גדול. דרשו לסגור תחנות כוח פחמיות. דרשו את הפסקת הסבסוד של דלקי מאובנים".
