הסנקציות נגד מנכ"ל יאנדקס מקרבות את הלהבות לישראל
הסנקציות נגד מנכ"ל יאנדקס מקרבות את הלהבות לישראל
בזמן שהקואליציה המערבית מכוונת את האש לנשיא רוסיה דרך האוליגרכים, החום כבר מורגש בישראל. אחרי רומן אברמוביץ', גם טיגראן חודוורדיאן, שעומד בראש יאנגו דלי ומוניות יאנגו, צורף למוחרמים. לב לבייב המקושר לקרמלין נשאר בחוץ
בעוד ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי מנסים לקרב את אש הסנקציות לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין באמצעות האוליגרכים, הלהבות דווקא מוצאות את דרכן לישראל.
שמו של רומן אברמוביץ' הפך כבר לשגור בפי כל בישראל בשבועות האחרונים, אבל גם טיגראן חודוורדיאן, מנכ"ל יאנדקס שנכנס שלשום לרשימת הסנקציות, קשור באופן הדוק לישראל.
יאנדקס, שרשומה בהולנד, מעסיקה מאות עובדים בארץ תחת המותגים יאנגו דלי למשלוחי מזון מהירים, מוניות יאנגו וכן פעילות הקורקינטים שנרכשה באחרונה מ־Wind. מעבר לכך יש לחברה פעילות פיתוח במגדלי אלון בתל אביב שעוסקת בפרויקט הדגל של יאנדקס - הרכב האוטונומי. החברה אף מחזיקה ברישיון של משרד התחבורה לערוך כאן פיילוט נסיעות של הרכב.
אף שיאנדקס כחברה לא נכנסה תחת הסנקציות, סביר להניח כי זה רק עניין של זמן. מניית יאנדקס כבר הושעתה מהמסחר בנאסד"ק מאז שהחלה המלחמה, ושווי החברה צלל מ־30 מיליארד דולר בשיא בנובמבר לפחות מ־5 מיליארד דולר. פעילותה המרכזית של יאנדקס שהוקמה ב־1997 על ידי ארקדי וולוז' ואיליה סגלוביץ', היא מנוע חיפוש והיא מוכרת בעיקר כגוגל הרוסית. מייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג' אף הציעו בעבר לרכוש אותה. מאז, יאנדקס התפתחה למפלצת ויש לה נגיעה לכל תחומי החיים של האזרח הרוסי והרפובליקות הסובייטיות לשעבר. אבל מה שעלול להפוך אותה ליעד לסנקציות היא פעילותה בתחום החדשות, שם מחזיקה החברה באחד האתרים הפופולריים ברוסיה, שבינתיים מיישר קו עם הפרופגנדה של הקרמלין. הדבר כבר הוביל לשורה של התפטרויות בכירים בחברה, ולב גרשנזון, לשעבר מנכ"ל חדשות יאנדקס, אף פירסם פוסט שזכה להדים רבים ובו מתח ביקורת חריפה על כך שבעצם פרסומיה החברה מסייעת לקרמלין. בינתיים, יאנדקס ניוז הפך ליותר ביקורתי כלפי רוסיה, אבל במקביל פורסם שיאנדקס מקדמת עסקה למכירת הפעילות, ככל הנראה בניסיון לחמוק מהסנקציות. בינתיים מנכ"ל יאנדקס התפטר מכל תפקידיו בחברה.
ואולם מעבר לפעילות המקומית, גם וולוז' המייסד העתיק באחרונה את מגוריו למדינת ישראל. הנפקת החברה בנאסד"ק, שהיתה אמורה להיות מבחינתו חותמת ההכשר הסופית להיותו איש טק עולמי שהקשר בינו לבין רוסיה הוא מקרי, דווקא החזירה אותו לאחור. במהלך ההנפקה דרש הקרמלין לקבל מניית זהב בחברה כדי לא לאבד לחלוטין את השליטה במנוע החיפוש הגדול ברוסיה. וכך, עד היום, אחד מבעלי המניות המרכזיים בחברה הוא סברבנק, הבנק הממשלתי הרוסי, שהיה בין הראשונים להיכנס לרשימת הסנקציות המערביות.
בעקבות ניסיונות התערבות נוספים של פוטין בחברה, העביר וולוז' את ניהולה לחודוורדיאן, ונותר פעיל רק בהיבטים הטכנולוגיים.
בשלב זה לא נראה כי וולוז', שבניגוד לאברמוביץ' לא התעשר בתהליכי ההפרטה המושחתים ברוסיה של שנות ה־90, אלא היה גיק טכנולוגי שהקים סטארט־אפ, מועמד להיכנס לרשימת הסנקציות. אבל באווירה הקיצונית שנוצרה היום, איש לא יתחייב על כך. סביר להניח כי מנהיגי ארה"ב ואירופה מבינים שפרט לקומץ יוצאי ק.ג.ב שסובבים את פוטין, למרבית אנשי העסקים אין מנוף של ממש על נשיא רוסיה. הם הפכו, בעיקר בזכות ראוותנות וגאוותנות, לסמלים של כל מה שרע ומושחת ברוסיה. אלא שבפועל, רובם, בעיקר אנשים כמו מנכ"ל יאנדקס, אבל גם אברמוביץ', לא נמצאים בעמדה שמאפשרת להם לנזוף בפוטין או ללחוץ עליו לסיים את המלחמה. היחסים ביניהם חד־סטריים ברובם - האוליגרכים עושים מה שהוא רוצה בניסיון לשמור על הכסף. כאשר הם נקראים לדגל הם מוכרים לחברות ממשלתיות את העסקים שלהם - כך היה במקרה של אברמוביץ' שמכר את חברת הנפט שלו סיבנפט, וכאשר ויקטור וקסלברג, לן בלווטניק, מיכאל פרידמן וגרמן קהאן מכרו את TNK־BP.
הצעדים של המערב מייצרים את האפקט הרצוי של רתיעה מהכסף הרוסי, אבל קשה לומר כי הם מתמקדים תמיד באנשים הנכונים. בעיקר נראה שהבסיס לפעולה הוא רשימת עשירי רוסיה שמפרסם "פורבס" וכן כל מי שנראה אי־פעם בצילום משותף עם פוטין. כך למשל, מנכ"ל יאנדקס השתתף בפגישה של 30 אנשי עסקים שמובילים את החברות הגדולות ביותר, שקיים הנשיא הרוסי בתחילת המלחמה - וכל מי שצולם אז כבר נתון לסנקציות. את ההוכחה לשטחיות המסויימת בחיפוש אחרי יעדי הסנקציות ניתן לראות גם בהיעדרם של חלק מהמקורבים לקרמלין, שפחות מזוהים עם רוסיה. אחת הדוגמאות לכך היא לב לבייב שמתגורר בשנים האחרונות ברוסיה ומחזיק בעסקי יהלומים שם, פעילות שקשה לשמר לאורך זמן מבלי לפגוש מדי פעם את פוטין. וכמובן, גם ללבייב יש תמונות משותפות עם המנהיג. תחום היהלומים נכנס גם הוא תחת סנקציות לאחר שארה"ב אסרה בשבוע שעבר על יבוא שלהם מרוסיה.
עם או בלי לבייב, האש מתקרבת לישראל. חברת ההשקעות נורמה, שלפי פרסומים ב"וול סטריט ג'ורנל" הועברה על ידי אברמוביץ' ליד ימינו לשעבר דוד דוידוביץ', שגם הוא אורח תכוף בישראל, מושקעת גם במספר חברות הייטק מקומיות בהן StoreDot, BrainQ ו־OpenWeb (לשעבר Spot.IM של ישי גרין). אברמוביץ' מושקע בסטורדוט ובחברות הייטק נוספות ובהן DreaMed גם באמצעות מילהאוס, מעין פמילי אופיס שבעבר החזיק בחברת הענק הרוסית סיבנפט ובנתח מחברת התעופה אירופלוט. מעבר לכך, אברמוביץ' מושקע כ־LP בקרנות הון סיכון מקומיות ובראשן Altair בניהולו של איגור ריאבנקי שיש לא מעט חפיפה בין הפורטפוליו שלה לזה של מילהאוס. ככל שטבעת הסנקציות תתהדק, ישראל תצטרך שוב להתחבט בשאלה הנצחית האם היא יותר יהודית - וככזו מעניקה מקלט ליהודים באשר הם - או דמוקרטית, וככזו פועלת עם המערב נגד הדיקטטורה של פוטין.
