מהר יותר, חזק יותר, שוויוני יותר: הספורטאיות בפריז יעשו היסטוריה
מהר יותר, חזק יותר, שוויוני יותר: הספורטאיות בפריז יעשו היסטוריה
מספר מתחרות שווה, לראשונה בהיסטוריה, שידור תחרויות של נשים בשעות צפיית השיא וענפים חדשים - המשחקים האולימפיים של פריז ביולי עומדים להיות השוויוניים ביותר אי פעם; אם המהלך יצליח תהיה לו חשיבות שתחרוג הרבה מעבר לעולם הספורט: יצירת מודלים לחיקוי, הטמעת מיומנויות לעולם התעסוקה וקידום מנהיגות כתבה שלישית בסדרה
מי שיצפה במשדר הסיום של המשחקים האולימפיים שייפתחו בפריז ביולי יופתע אולי לראות שלוח השידורים השתנה. את התהילה יקטוף בערב האחרון מרתון הנשים, במקום מרתון הגברים המפורסם. זהו רק אחד השינויים שיהפכו את אולימפיאדת פריז 2024 לשוויונית אי פעם: 10,500 ספורטאים יתחרו במשחקים, ולראשונה יקבלו הספורטאיות מקום בדיוק כמו הספורטאים, ויהוו 50% מהמשתתפים. ענפים חדשים נכנסו למשחקים כדי להגביר את השוויון, גברים יתחרו בתחומים חדשים, וגם לוח המשדרים יחשוף את הציבור בבית לספורטאיות בצמרת העולמית.
למשחקים האולימפיים אין עבר מרשים במיוחד בתחום השוויון המגדרי. בראשית דרכם בשנת 1896 נאסר על נשים להשתתף. ב־1900, במשחקים שנערכו פריז, הורשו נשים להשתתף לראשונה - בענפים שנחשבו "נשיים", כמו טניס, והיוו רק 2.2% מהספורטאים בתחרויות. עד 1952 נשים לא היוו יותר מ־10% מהמשתתפים, והקפיצה המשמעותית החלה רק בשנות האלפיים. באולימפיאדת טוקיו 2020, לראשונה, נשים היוו קצת פחות מ־48% מהספורטאים.
במשחקים בפריז לספורטאיות יהיו הזדמנויות רבות יותר מאשר בעבר לזכות במדליה: לוח המשחקים יכלול 152 אירועי נשים, 157 אירועי גברים ו־20 אירועים מעורבים. גם התחרויות יעברו מתיחת פנים: גברים יכולים כעת להתחרות בענפים מהם הודרו בעבר, כמו שחייה אמנותית. מרוץ 35 הק"מ שהיה שמור לגברים יהפוך לקבוצתי מעורב, ולנשים נוספה דרגת משקל אחת לתחרות האיגרוף. לא בכל הענפים הושג שוויון: היאבקות, למשל, היא זירת ספורט שבה גם השנה רק גברים יתחרו.
יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי הישראלי ומי שעשתה היסטוריה כמדליסטית האולימפית הישראלית הראשונה, כשזכתה במדליית הכסף בג'ודו בברצלונה 1992, אומרת כי "בצד הפרקטי יש ענפי ספורט ייחודיים שבהם יש נטייה למגדר אחד וזה לגיטימי והגיוני ולכן האיזון יבוא מענף מקביל. מרבית הענפים הינם מאוזנים והתהליך שנעשה מאפשר לספורט הנשים ההישגי צמיחה משמעותית. עוד הישג משמעותי בתחום הוא התחרויות המעורבות, שבהן נשים וגברים מאותה מדינה מתחרים יחד. כך לדוגמה מקצה שחיית שליחים מעורב, תחרות ג'ודו קבוצתי מעורבת, שיט 470 הפך מעורב בלבד וכן הלאה. התחרויות האלו מעוררות עניין רב והופכות את השילוב המגדרי למהנה ומעורר השראה".
2 צפייה בגלריה
יעל ארד, יו״ר הוועד האולימפי הישראלי. המדליה ההיסטורית שלה בג׳ודו היתה ציון דרך בכניסה של ילדות לעולם הספורט
(צילום: טל סער )
הוועד האולימפי הבינלאומי הניח תוכנית תקשורתית מדוקדקת, אשר תציג את הנשים והישגיהן בפרונט, כדי להנכיח את השינויים בבתי הצופים. תחרויות של ספורטאיות יעברו משעות הבוקר לשעות הנצפות ביותר ביום כך שלציבור תהיה הזדמנות לראות יותר ספורטאיות על המסך, ולתקשורת יינתנו יותר הזדמנויות סיקור. בין היתר, לראשונה מאז כניסתו לתוכנית האולימפית ב־1984, יתקיים מרתון הנשים יום לאחר הגברים, ויסיים את תוכנית האתלטיקה ב־11 באוגוסט לקראת טקס הסיום.
ספורט משנה חיים וחברה
ספורט יכול לשנות חיים. בוועד האולימפי מדגישים כי עבור נערות וילדות הוא יכול להוות קטליזטור לקידום מנהיגות, עבודת צוות, בניית יכולות עצמיות ועוד. שוויון מגדרי בתחומים האלו יכול לחלחל גם לזירות אחרות ולהיטיב עם כלכלות וחברות באופן נרחב יותר, ודאי בעידן שבו לעולם יש דרך ארוכה לצעוד לקראת שוויון מגדרי מוחלט: בדו"ח הפערים המגדרי הגלובלי של הפורום הכלכלי העולמי ל־2023 נמצא שהתקדמות בסגירת פערים מגדריים פירושה יותר צמיחה, חדשנות וחוסן למדינות, אך בקצב ההתקדמות הנוכחי, ייקח עוד 131 שנים להגיע לשוויון מלא.
אלא שקידום שוויון גם יכול לתרום רבות לכלכלה. דו"ח של מקינזי מ־2020 מצא שניתן להוסיף לתמ"ג העולמי 12 טריליון דולר על ידי קידום שוויון נשים בכל המגזרים.
"תומאס באך, יו"ר הוועד האולימפי, שם את הנושא כמטרה", אומרת פרופ' רונית קרק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, מומחית למגדר ומנהיגות החברה בוועדה האולימפית הישראלית לשוויון מגדרי בספורט. "זה מהלך משולב שקורה בשנים האחרונות, לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי קבע כי ספורט הוא אחת הפלטפורמות הכי חזקות שיש לקידום שוויון מגדרי ולהעצמת נשים ונערות ושצריך ליישם שינויים מבניים משמעותיים. באך החליט להכניס ענפים נוספים ושוויוניים יותר לתחרויות, כמו סקייטבורד, גלישה, סופטבול וטיפוס, במטרה להביא יותר נשים ולהצעיר את התחרויות. הוועד האולימפי הבינלאומי גם כתב הנחיות לתקשורת כדי למנוע סיקור סקסיסטי: לא לסקר לבוש של נשים, לא לומר על אשה 'מייקל פלפס הבאה', או 'תכף יהיה כאן קרב חתולות', מושגים שנשמעו בעבר. נעשה מהלך אסטרטגי רחב כדי לייצר שינוי, מתוך תפיסה שלספורט האולימפי והתחרותי יש השלכות על כולנו, ובטח על נשים צעירות".
פרופ׳ רונית קרק מהוועדה האולימפית לשוויון מגדרי בספורט: "כשיש מסר שספורט אולימפי זה לכולם ולכולן, יש יותר צעירות שמבינות: גם אני יכולה לעשות דברים פורצי דרך ולנצח"
קרק מסבירה עד כמה הספורט התחרותי יכול להיות משמעותי בדיוק בזירה הזאת: "להרבה נשים וגברים בצמרת ההנהגה יש היסטוריה של ספורט תחרותי. ספורט מפתח תחרותיות וגם כדי להגיע לעמדות מפתח צריך לדעת להתחרות. היכולת להיות מוכנה להתמודד ולא להצליח, ללמוד מחוסר הצלחה, לשכלל את היכולות ולפתח חוסן ויכולת לעמוד במצבי לחץ, לשמר מוטיבציה לאורך זמן ואת התשוקה למשהו, לעבוד בצוות, ללמוד אסטרטגיה של איך לשחק משחק אישי או קבוצתי ואיך להגיב ליריב שלך - מאפיינת את הספורט התחרותי. אבל נשים לא מקבלות לכך עידוד והכשרה. אומרים להן - את יכולה לרקוד. אם ילדה מצליחה בפעילות ספורטיבית, יגידו לה - את מצליחה כמו בן, את טום בוי. בת שרוצה לגבש ולשמר את הזהות המגדרית שלה לומדת מלחצי הסביבה שלהיות תחרותית וספורטיבית זה לא משהו נשי. הן מפנימות את המסרים האלו שלטווח הארוך משפיעים על המשך ההתקדמות שלהן בזירות שונות בחיים שלהן - לא ללכת לניהול, לא ללכת לפוליטיקה או לכל צומת של השפעה. הספורט זה נתיב מרכזי לצבור את המיומנויות האלה".
לדברי קרק, הנראות הרבה של נשים במשחקים האולימפיים תורגש גם בבתים. "כמישהי שנוטה פחות לצפות בספורט, כשהיו הרבה נשים ונערות באולימפיאדה צפיתי יותר״, היא אומרת. ״הילדים שלי יפתחו את הטלוויזיה ויראו נשים מקבלות מדליות. זה משנה את הנראות והתפיסה של מה זה ספורט ולמי הוא נועד. האולימפיאדה נתפסה בתחילת דרכה כהלל לגוף הגברי. היא היתה סגורה בפני נשים. היו תפיסות שאם ירוצו מרתון, הן לא יוכלו ללדת. זה היה קלאב סגור של גברים. נשים לא צפו ולא היו שם. כשיש מסר שמגיע מלמעלה שספורט אולימפי זה לכולם ולכולן, יש יותר נשים צעירות שרואות את הספורטאיות ומבינות - גם אני יכולה לעשות דברים פורצי דרך ולנצח, אם בספורט ואם בתחום אחר. זה מסר משמעותי שמייצר שינוי".
עדיין מרוויחות הרבה פחות
זה נשמע קלישאתי, אבל את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות. בישראל מקרה אחד לפחות מדגים זאת היטב: המדליה ההיסטורית של ארד בג׳ודו היתה ציון דרך בכניסה של ילדות לעולם הזה. מאותו רגע שער עולם הג׳ודו נפתח לילדות, ונוכחותן בחוגים הללו הפכה מובנת מאליה. במציאות הנוכחית נשים וילדות עדיין נדחקות בעולם הספורט התחרותי. כך, למשל, באירופה רק 31% מכלל מאמני הספורט היו נשים ב־2019, ונשים מהוות 40% משחקני הספורט.
גם במשכורות הנשים והגברים תמצאו הבדלים משמעותיים. למשל, ברשימת הספורטאים בעלי השכר הגבוה ביותר לשנת 2023 לא תמצאו אשה אחת. דוגמה נוספת: שחקנית הגולף בעלת השכר הגבוה ביותר ב־2022, מינג'י לי האוסטרלית, הגיעה ל־7.3 מיליון דולר, בעוד פיל מיקלסון האמריקאי, המקבילה הגברית שלה, הרוויח 138 מיליון דולר.
ישנם הבדלים משמעותיים גם בסיקור ובצפייה בספורט נשים. ב־2021 פחות מ־6% מהכיסוי התקשורתי בנושאי ספורט בעולם הוקדשו לספורט נשים. חולשת הסיקור מובילה גם לכך שלספורט נשים יש פחות חסויות. באוסטרליה, למשל, רק 7% מהחסויות מופנות לספורט נשים (ו־7% מהשידורים). לפי קרן ספורט הנשים, ספורטאים גברים מקבלים 179 מיליון דולר יותר במלגות ספורט מדי שנה מאשר נשים. בנוסף, מוסדות מוציאים רק 24% מתקציבי התפעול האתלטיים שלהם על ספורט נשים, כמו גם רק 16% מתקציבי הגיוס ו־33% מתקציבי המלגות על ספורטאיות.
מה הפלא, אם כן, שעד גיל 14 בנות נושרות מספורט בשיעור כפול מהבנים, ויש להן פחות הזדמנויות לעסוק בספורט בתיכון.
במשלחת הישראלית: 35 נשים מתוך 85
מטעם ישראל ישתתפו השנה כ־35 נשים במשלחת, מתוך 85 ספורטאים. 18 מתוכם הם נבחרת הכדורגל, וללא ספירתם כמות הנשים היא כמחצית. בוועד האולימפי הישראלי מיישמים בשנים האחרונות תוכנית שתכליתה לייצר הזדמנויות עבור נשים בענף, וארד מאמינה שהיא עוד תחולל שינוי בשנים הקרובות - מלמעלה למטה. "אחד הכשלים הכי גדולים זה שיעור המאמנות הנמוך", היא אומרת. "חיים של מאמנת אלו חיי נדודים. הרבה אימונים בערב, המון נסיעות לחו"ל. ממחקרים שאנחנו עושים, אנחנו יודעים שיש כאן מורכבות גדולה לנשים. מצד שני, הספורטאיות בישראל הן רק 20% מהספורטאים בכלל (מתוך כ־130 אלף ספורטאים רשומים - ש"א). ללא הכדורגל, מגיעים לכ־27%. זה עניין תרבותי מאוד חזק בארץ. ילדה, נערה, שעושה ספורט הישגי, זה נתפס כמשהו ׳של בנים׳. זה מאוד מקשה על שינוי התפיסה וההרגלים. זה אומר שכשמחפשים מאמנות, אז יש פחות ספורטאיות פורשות שפתוחות לזה.
"זאת בעיה עולמית: במשחקים האולימפיים האחרונים היו 13% מאמנות. יש לנו היום תוכנית ניהול קריירה וצמיחה אישית לנשים מכל הענפים. בנינו מערך של מנטוריות, כולן מהביזנס והאקדמיה. כשמדברים על שוויון מגדרי אנחנו מטפלים בכל הרמות כדי שבטווח הבינוני־ארוך נייצר כניסה מסיבית יותר של נשים לעמדות מפתח. בעשור האחרון גם הכשרנו כ־140 דירקטוריות בתחום. כשיהיו יותר נשים בעמדות מפתח בספורט הישראלי, ילדות ירגישו יותר נוח להתאמן. יבינו אותן יותר בשלבים המורכבים של גיל ההתבגרות. יהיו יותר ילדות - הן לא יצטרכו להתאמן רק עם בנים ותהיה פחות נשירה. יהיו להן יותר דמויות לחיקוי".
