אינפלציה, בצורת ומלחמות סייבר: עשרת האיומים הגדולים על הכלכלה העולמית
אינפלציה, בצורת ומלחמות סייבר: עשרת האיומים הגדולים על הכלכלה העולמית
יחידת המחקר של "האקונומיסט" מיפתה עשרה איומים משמעותיים על הכלכלה העולמית ב-2022. ויש גם כוכבית: ההערכה היא שההתאוששות הכלכלית תימשך
הידרדרות ביחסי ארצות הברית-סין שתפגע בכלכלה העולמית, קריסת שוק הנדל"ן בסין שתוביל להאטה כלכלית חדה, בצורות חמורות שיגרמו לרעב, וריאנטים חדשים של הקורונה שיתגלו כעמידים לחיסונים ומלחמת סייבר שתשתק את תשתיות הממשלות בכלכלות הגדולות - אלו רק חלק מתרחישי הסיכון העיקריים ל-2022, לפי דו"ח חדש שפרסמה יחידת המחקר של "האקונומיסט" (EIU). הדו"ח מנסה לחזות את עשרת תרחישי הסיכון הגדולים ביותר שעלולים להשפיע על הצמיחה העולמית והאינפלציה בשנה הבאה.
על אף התרחישים המאיימים, ב-EIU מעריכים כי ההתאוששות ממשבר הקורונה תימשך גם בשנה הבאה, והתמ"ג העולמי יתרחב ב-4.1%.
התרחישים מגיעים מכמה זירות: הפוליטית, הצבאית, הכלכלית והסביבתית. סין מככבת בלפחות ארבעה תרחישים. בדו"ח גם דירגו את הסבירות לקיומו של כל תרחיש ומידת ההשפעה שתהיה לו על העולם. כך למשל הידוק מוניטרי בלתי צפוי (העלאת ריבית) שיגרום לקריסת שוק המניות בארצות הברית נחשב בעל סבירות גבוהה ביותר, וגם להידרדרות ביחסי ארצות הברית-סין עלולה להיות השפעה עצומה. לעומת זאת, הסבירות לעימות צבאי בין סין לטייוואן נחשבת נמוכה במיוחד, וכך גם הסבירות לבצורות.
10 תרחישי הסיכון המובילים ל-2022
תרחיש 1
הידרדרות ביחסי ארצות הברית-סין תוביל לפיצול מלא בכלכלה העולמית. ארצות הברית וסין נלחמות על ההשפעה העולמית זה זמן, ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן מנסה לשכנע את מדינות המערב לשתף פעולה בהפעלת לחץ על סין, כולל הטלת הגבלות בתחומי הסחר, הטכנולוגיה, הפיננסים וההשקעות, לצד סנקציות. הקרב הזה בא לידי ביטוי במיוחד בתחום הטכנולוגיה, אך יש סיכוי שהאסטרטגיה הזו תשפיע על סקטורים תעשייתיים. בתרחיש הקיצוני ביותר זה עלול להוביל לכך שמדינות יידרשו לבחור צד. מצב שכזה יכול להוביל לכך שחברות יצטרכו להפעיל שתי שרשראות אספקה עם סטנדרטים טכנולוגיים שונים. הטמעת טכנולוגיית הדור החמישי עלולה להתעכב בחלק מהמדינות. סנקציות שסין תטיל עלולות להגביר את חוסר הוודאות סביב המסחר העולמי וההשקעות.
תרחיש 2
הידוק מוניטרי (העלאת ריבית) מהיר ולא צפוי שיוביל לקריסת שוק המניות בארצות הברית, שיבושים בשרשראות האספקה, מחירי אנרגיה גבוהים יותר. המדיניות המוניטרית המקלה וההתאוששות הכלכלית הן מהגורמים שתרמו לעלייה החדה בשיעור האינפלציה בארצות הברית בשנה הזו. לפיכך ההערכה היא שהבנק הפדרלי המרכזי יחל להדק את המדיניות המוניטרית על ידי צמצום תוכנית רכישת האג"ח.
בהתחשב בכך שמכפיל הרווח של המניות האמריקאיות גבוה בשלב זה מכפי שהיה לפני קריסות שוקי ההון ב-1929 וב-2007, העלאות הריבית עלולות להספיק כדי להצית ירידות חדות בבורסות
אולם אם הידוק מוניטרי אטי לא יצליח להשתלט על האינפלציה בטווח הבינוני, יהיה צורך להעלות את שיעורי הריבית עד אמצע 2022. בהתחשב בכך שמכפיל הרווח של המניות האמריקאיות גבוה בשלב זה מכפי שהיה לפני קריסות שוקי ההון ב-1929 וב-2007, העלאות הריבית עלולות להספיק כדי להצית ירידות חדות בבורסות. בנוסף לכך המספר הגבוה של משקיעים פרטיים פירושו שירידת מחירי המניות תשפיע בצורה משמעותית על הצריכה הפרטית, וייתכן שאף תבלום את ההתאוששות הכלכלית ותוביל למיתון.
תרחיש 3
קריסת שוק הנדל"ן בסין תוביל להאטה כלכלית חדה. חדלות הפירעון הפוטנציאלית של ענקית הנדל"ן הסינית אוורגרנד עלולה להשפיע על השוק כולו בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. הבעיה היא שאוורגרנד לא לבד, ורבות מחברות הנדל"ן בסין סובלות ממינוף יתר דומה. אם הסנטימנט המידרדר בשוק הנדל"ן יוביל לשורה של חדלויות פירעון ברחבי הסקטור בסין, יהיה קשה לממשלה להשתלט על המצב. לכל הפחות זה יוביל לצניחה במחירי הנכסים ולצמצום בהשקעות. הממשלה תצטרך לחלץ בנקים, ובמקרים רבים ההון של משקי הבית ייפגע. השילוב הזה יגרום לכך שהתמ"ג הסיני יתרחב בשיעורים של מתחת ל-6% הנהוגים כיום, וההאטה הזו תוביל בתורה להאטה כלכלית עולמית, שממנה ייפגעו בעיקר יצואנים.
תרחיש 4
אווירה פיננסית הדוקה יותר תפגע בהתאוששות בשווקים המתפתחים. האינפלציה הנובעת מהתאוששות במחירי הסחורות כבר הובילה לכך שבשווקים מתעוררים כמו ברזיל, מקסיקו, רוסיה, סרי לנקה ואוקראינה העלו את הריבית. אולם מכיוון שממשלות רבות הגדילו את החובות שלהן כחלק מהמאבק בקורונה, העלאת הריביות עלולה להוביל לעלויות גבוהות יותר הקשורות לחובות הללו ובהמשך לפגוע בהתאוששות בשווקים המתעוררים. האפשרות שהתשואות על אג"ח אמריקאיות יעלו בשיעור גבוה מהמצופה בחודשים הקרובים עלולה להעלות את פרמיות הסיכון בשווקים המתעוררים ולהותיר אותם פגיעים לירידות חדות בתזרימי ההון. הסיכון יהיה גבוה במיוחד במדינות שבהן רמות החוב במט"ח גבוהות, כמו ארגנטינה וטורקיה.
תרחיש 5
וריאנטים חדשים של קורונה שעמידים לחיסונים. אחד הסיכונים המרכזיים להתאוששות העולמית הוא הופעתם של זנים אגרסיביים יותר של הקורונה שיתגלו כעמידים לחיסונים הקיימים. בנוסף לכך החיסונים לא מונעים לגמרי את התפשטות זן הדלתא, כך שהמשך התפשטות הקורונה בחלקים של העולם יגביר את הסיכון למוטציות חדשות. היצרנים עלולים למצוא את עצמם במעגל אין-סופי של עדכון החיסונים. יש כבר כמה נגיפים שלא הצליחו לפתח חיסון יעיל נגדם על אף מחקרים מקיפים, כמו HIV.
תרחיש 6
תסיסה חברתית נרחבת שתשפיע על ההתאוששות העולמית. בהתחשב בהשפעה השלילית של המגפה על ההכנסות ועל איכות החיים - תסיסה חברתית היא אפשרות סבירה, כולל במדינות מערביות הנחשבות יציבות יחסית וכן במשטרים אוטוריטריים ותיקים. מדינות שבהן המתיחות הפוליטית גבוהה בלאו הכי נמצאות בסיכון הגבוה ביותר, אך כך גם המדינות שהכלכלה שלהן נפגעה במיוחד מהמגפה. אזורים כמו המזרח התיכון, אפריקה ודרום אמריקה נחשבים אף הם לבעלי סיכון גבוה. מתיחות ותסיסה חברתית עלולות להוביל להפלת משטרים, ללחץ בקרב המשקיעים ולעצירת תזרימי הון.
תרחיש 7
עימות צבאי בין סין לטייוואן שיחייב את ארצות הברית להתערב. התוקפנות הסינית הגוברת נגד טייוואן מאז שלהי 2020 מעלה את הסיכון לעימות צבאי בין שתי המדינות. בסין אמנם נמנעו עד כה ולא יזמו עימות ממשי עם טייוואן, אך התחממות היחסים בינה לבין ארצות הברית הובילה לכך שסין חודרת באופן קבוע למרחב האווירי שלה, מה שמעלה את הסיכוי לטעות קטלנית כמו התנגשות בין מטוס קרב סיני לטייוואני. עימות צבאי ימחק את הכלכלה של טייוואן, כולל תעשיית המוליכים למחצה שעליה נסמכת שרשרת האספקה העולמית. קרוב לוודאי שעימות יוביל גם להתערבותן של ארצות הברית, אוסטרליה ויפן, ועלול אף להתרחב לעימות גלובלי עם השלכות כלכליות הרות אסון.
עימות צבאי ימחק את הכלכלה של טייוואן, כולל תעשיית המוליכים למחצה, שעליה נסמכת שרשרת האספקה העולמית. קרוב לוודאי שעימות יוביל גם להתערבותן של ארה"ב, אוסטרליה ויפן ועלול אף להתרחב לעימות גלובלי, עם השלכות כלכליות הרות אסון
תרחיש 8
הידרדרות משמעותית ביחסי האיחוד האירופי וסין. מערכת היחסים בין האיחוד האירופי לסין נפגעה כבר במרץ כשהאיחוד הטיל סנקציות על סין בשל הפרות זכויות אדם במחוז שינג'יאנג, וסין הגיבה בסנקציות משלה. במקביל גובר הלחץ בארצות הברית לשיתוף פעולה עם האיחוד במאמצים לבלימת כוחה של סין. לפי ההערכות, באיחוד ימשיכו לנסות לאמץ גישה עצמאית בהתמודדות מול סין, אך קיים סיכון שיחליטו להטיל סנקציות נוספות על חברות ממחוז שינג'אנג. זה יכול לקרות כתגובה למדיניות של סין בהונג קונג ובטיבט. לפי התרחיש הזה, הגישה המוגבלת לתזרימי ההון האירופיים תפגע בחברות הסיניות, ובה בעת החברות האירופיות הפועלות בסין יסבלו מתגובות בדמות חרם צרכנים.
תרחיש 9
בצורות חמורות שיובילו לרעב עולמי. שינויי האקלים עלולים להוביל לבצורות תכופות. עד כה היה מדובר באירועים ספורדיים בחלקים שונים בעולם, אך הם עלולים להתחיל להתרחש בו בזמן ולהימשך יותר זמן. כך למשל גלי חום קשים פקדו השנה את קנדה וארצות הברית. מזג האוויר הקיצוני, כולל בצורת בברזיל, הוא בין הגורמים לעליית מחירם של חלק ממוצרי המזון. יתרה מזאת, מחסור במים בדרום אירופה, באגן הים התיכון, בדרום מערב ארצות הברית ובדרום אפריקה יוביל להשלכות ארוכות טווח על הכלכלה העולמית. ירידה ביבולים שגדלים יגרמו לעלייה של מחירי הסחורות, בעיקר של חיטה ואורז, מה שיוביל לאינפלציה עולמית ויפגע בצמיחה.
תרחיש 10
מלחמת סייבר שתשתק תשתיות בכלכלות הגדולות. התחרות הגאופוליטית צפויה להמשיך ולהתחמם בשנים הקרובות. אולם בהתחשב בעלות הגבוהה של עימות צבאי ישיר והקושי בזיהוי התקפות סייבר, כל הסלמה צבאית קרוב לוודאי שתצא לדרך באופן של לוחמת סייבר. זה יכול להיגרם ממשבר דיפלומטי בין מדינות כמו ארצות הברית וסין או רוסיה, שיוביל להתקפות סייבר חוזרות ונשנות משני צדי העימות, שבסופו של דבר יגיעו להתקפות על התוכנות ששולטות בתשתיות של המדינות. בנסיבות הנוכחיות, כשמדינות עדיין לא התגברו על משברי הקורונה, התקפה כזו עלולה לשתק לדוגמה רשת חשמל ארצית, לפגוע קשות בפעילות העסקים, ועלולה ליצור חוסר ודאות שיפגע בסנטימנט המשקיעים.
