אחרי שאומצו בהמוניהם בקורונה: כחצי מיליון חתולי רחוב נטושים ברחבי ניו יורק
אחרי שאומצו בהמוניהם בקורונה: כחצי מיליון חתולי רחוב נטושים ברחבי ניו יורק
לניו יורק יש בעיה מסוף הקורונה שהיא לא ממש מצליחה להתמודד עימה - כחצי מיליון חתולי רחוב. העמותות בעיר טוענות כי "העירייה לא רוצה לדעת את המספר המדויק, כי אילו היו יודעים היו צריכים לעשות משהו בנדון". אחת הדרכים להתמודדות היא דילול החתולים - סירוס, עיקור והחזרתם לרחוב
אחרי שבזמן הקורונה רבים בניו יורק אימצו חתולי בית, לא מעט מההולכים על ארבע ננטשו. כעת לניו יורק יש בעיה של כחצי מיליון חתולי רחוב שלא ידוע כיצד לטפל בה. לפי כתבה ב"ניו יורק טיימס" העמותות לטיפול בחתולים בניו יורק טוענות כי מספר החתולים רק משוער מפני ש"העירייה לא רוצה לדעת את המספר המדויק, כי אילו היו יודעים היו צריכים לעשות משהו בקשר לזה".
הבעיה נוצרה לאחר שאנשים אימצו יותר בעלי חיים בזמן מגיפת הקורונה, אבל לא הצליחו לטפל בהם אחרי שהסתיימה. מתברר שטיפול בבעלי חיים בניו יורק נהיה מאוד יקר. בעיר, כמו בכל ארה"ב, יש מחסור בווטרינרים, לכן המחיר לטיפול עלה באופן חסר פרופורציה. רבים חששו שאם יעבירו את החתולים למקלטי בעלי חיים, הם יומתו, והעדיפו לשחרר אותם לרחוב ולקוות לטוב.
לא כל תושבי העיר מתלהבים מריבוי החתולים, במיוחד לא הצפרים. לפי מנהל התוכנית למינים פולשים של אגודת הצפרות האמריקאית, גראנט סיזמור, חתולים הורגים כ-2.4 מיליארד ציפורים בשנה בארה"ב. "איננו מאפשרים לכלבי רחוב לשוטט בסביבה", אמר סייזמור, "לכן לא אמורים לתת לחתולים להסתובב כך. זה לא בטיחותי לחתולים, לא לציפורים ולא לשאר חיות הבר".
מי שמקווים כי יש יתרון לריבוי חתולי הרחוב וכי אלה יוכלו להתמודד עם אוכלוסיית החולדות בעיר טועים. החתולים הורגים הרבה עכברים, אבל הם לא יכולים להתמודד עם החולדות, שהכמות שלהן עולה על אלה של החתולים. גם אם חולדות יימנעו מלקונן ליד מושבה של חתולים, אלה לעתים רחוקות יתקפו חולדות.
החתולים לא מפריעים לדיירי מנהטן, רובם גרים במגדלי דירות, אלא לתושבים ברבעים האחרים של ניו יורק - במיוחד באזורים הנחשלים יותר. אחת הדרכים שמתנדבים מצאו לטפל בבעיה (שפוגעת גם בחתולים, שהרי רוב גורי החתולים מתים זמן קצר אחרי לידתם בתנאים הקשים של העיר) היא בסירוס ועיקור והחזרתם לרחוב. באופן תיאורטי זה אמור לדלל את האוכלוסייה, בערים כמו שיקגו אימצו את השיטה. המתנגדים לשיטה טוענים שאסור שיהיו חתולי רחוב בגלל ההרס שהם גורמים ושבכלל לא הוכח ששיטה זאת יעילה.
מעמותת SOS חיות נמסר: "בישראל לא רואים עלייה בנטישת חתולי רחוב, ממילא יש הרבה. דווקא ראו עלייה בהחזרות של כלבים, ובכלל שנפרדים בקלות יותר מבעלי חיים כיום". לדברי העמותה "חוץ מעיקור וסירוס אין דרך לטפל בהתפוצצות אוכלוסין החתולית. משרד החקלאות מקצה 4.5 מיליון שקל לעיקור חתולי רחוב דרך מכרזים לרשויות בכל הארץ. הרשויות שמתחייבות לעיקור והסירוס מקבלות את הסכום כשהן מתחייבות להשוות סכום דומה מתקציבן. אין מחקר שזה עובד ב-100%, אבל עיריות שלא עושות את זה סובלות יותר מהבעיה".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "עיקור וסירוס חתולים חסרי בית, הדרך המועדפת לצמצום התרבות החתולים, נעשית במימון העירייה כבר עשרות שנים. כמאה אלף ניתוחים בוצעו והביאו לצמצום התרבותם בעיר. 5,000 בני אדם דואגים ל-40 אלף החתולים בכ-900 נקודות האכלה בעיר. בשנה האחרונה הציבה העירייה ברחבי העיר ארבעה מתקנים המפיקים מזון יבש לחתולים בתמורה להכנסת בקבוקים למיחזור למתקן. שישה מתקנים נוספים הוזמנו ויוצבו ברחבי העיר בתיאום עם מאכילי החתולים".
