ניתוח כלכליסטמה הסיכוי שהדורסנות של פוטין תגרום לעם הרוסי להתקומם נגדו?
ניתוח כלכליסט
מה הסיכוי שהדורסנות של פוטין תגרום לעם הרוסי להתקומם נגדו?
האליטה הרוסית נמלטת מהמדינה מחשש להלאמת נכסיה • מעמד הביניים שהתחיל לבסס עצמו בשנים האחרונות חזר שנים אחורה • ל־ 70% מהרוסים אין בכלל דרכון והניתוק מהמערב מטריד אותם פחות • עיתונאים ופעילים חברתיים שבדרך כלל מובילים מהפכות נעצרים • התקווה היחידה להחלפת פוטין נמצאת בערים הגדולות שם נמצאת האוכלוסייה הצעירה והמשכילה • י', איש עסקים שנמלט מרוסיה לישראל: "אם פוטין לא יעצור יהיה גם רעב ברוסיה. לא רק געגועים לפיצה האט"
"רוסיה בדרך להיות צפון קוריאה, אבל בשילוב עם גרמניה הנאצית. זה לא רק המצב הכלכלי שיהיה קטסטרופלי, אלא גם הבידוד העולמי ואות הקלון שהרוסים יישאו מעתה לעשרות שנים. אוקראינה תתאושש ותיבנה מחדש, אבל את הרוסים ישנאו ובכל 24 בפברואר נצטרך לערוך טקס הכאה על חטא. אם פוטין לא יעצור והמצב יסלים עוד יותר עד כדי הפסקת רכישה של גז ונפט מרוסיה על ידי אירופה, יהיה גם רעב של ממש ברוסיה, לא רק געגועים למקדונלד’ס או פיצה האט", כך אומר ל”כלכליסט” י', איש עסקים יהודי שנמלט השבוע מרוסיה לישראל.
ככל שרוסיה מעמיקה את הפלישה לאוקראינה וכותשת את המדינה תוך פגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית שלה, כך מעמיק גם המשבר הכלכלי בתוך רוסיה בעקבות הסנקציות המערביות ולא פחות מכך בעקבות היציאה ההמונית של חברות מערביות מהשוק הרוסי. בשבועות האחרונים עצרו את הפעילות במדינה קוקה־קולה, איקאה, H&M, טויוטה, לוריאל ואפילו מותגים כמו פפסי ואדידס שהיו נגישים לאזרחים הסובייטים בתקופת המלחמה הקרה. בימים האחרונים הצטרפו אליהם גם הבנקים גולדמן זאקס ודויטשה בנק וזאת לאחר שחברות הנפט המובילות היו הראשונות להכריז על היציאה מהשוק הרוסי.
בעוד השלטון מנסה לשדר "עסקים כרגיל", הביטוי הנפוץ ביותר בקרב אזרחי רוסיה לתיאור מדינתם הוא "תרנגולת עם ראש כרות". לא ניתן אמנם לכנות את רוסיה מדינה תלוית יבוא, שכן הוא מהווה רק כ־25% מהתוצר שלה. אבל בעוד היא מייצאת בעיקר חומרי גלם כגון נפט, גז ומתכות, בכל הקשור למוצרי צריכה היא תלויה כמעט לחלוטין במותגים מחו"ל. חלקם, אגב, מיוצרים גם בתוך רוסיה בשל גודלה הפיזי וריחוקה מארה"ב, כך שהנתונים הרשמיים על יבוא מטעים במידה מסוימת.
"נכון שברגעים הראשונים יהיו ניתוקים בשרשראות האספקה ויהיה גם קושי רגשי, אבל אנחנו ננקוט צעדים שינטרלו את ההשפעה", אמר בשבוע שעבר דמיטרי פסקוב, דוברו הנצחי של הנשיא ולדימיר פוטין ואחד הבודדים שעוד נותרו מקורבים אליו. גורמי ממשל מכריזים על כך שלא תהיה בעיה לתעשייה הרוסית לייצר לבד את הקציצה של מקדונלד’ס או בירה שתהיה דומה לקרלסברג ולהיינקן. בינתיים, אתרי מכירות רוסיים התמלאו במודעות למכירת מוצרים של מקדונדל’ס יד שנייה. תמורת 1,000 רובל או כ־10 דולרים ניתן היה לקנות קופסה קטנה, לשימוש אישי חד־פעמי, של רוטב אלף האיים ובעבור 5,000 רובל עוגת דובדבנים של מקדונלד’ס. ברשתות החברתיות מוצגות הצעות ל"רוסיפיקציה" של סמל ה־M הצהוב. כמו למשל הפיכת הסניפים של מקדונלד’ס למסעדות למכירת פלמני, אחד המאכלים הרוסיים האהובים שגם בשמו יש M.
ברוסיה, אגב, מתאמצים לשדר לציבור שהחברות רק אומרות "להתראות" ולא "שלום", אבל באותה נשימה מדברים בכירי הממשל גם על הלאמת כל הנכסים שהן הותירו מאחוריהן. על רקע זה, כמו י', גם אנשי עסקים רבים, אנשי הרוח והאליטה התרבותית ברוסיה מרגישים ומעידים כי השמים נפלו עליהם. דיבורים על החרמות נכסים, איסור על הוצאת דולרים מהמדינה, איסור על מכירת דולרים לאזרחים שנכנסה לתוקף בשבוע האחרון ואיום שמרחף באוויר על כך שיכריחו את כולם להמיר את כספם לרובלים ולא רק את היצואנים - מחזירים את האזרחים לא למלחמה הקרה, אלא כבר רחוק יותר, ל־1917. אז, בעקבות המהפכה הקומוניסטית, האליטה העשירה והתרבותית נמלטה מרוסיה וכל היתר נותקו מהעולם תוך הלאמת נכסים כללית.
"כל מה שבנינו ב־30 השנים האחרונות פשוט מתפרק", אומר י' ל"כלכליסט", "היתה תחושה, גם אפילו לאורך שלטונו של פוטין, שהוא אמנם לא דמוקרטי, אבל הוא כן רוצה לבנות כלכלת שוק אמיתית. אנשים התחילו להרוויח כסף ולחיות טוב, בשנים האחרונות התחיל להיבנות גם מעמד הביניים, אבל עכשיו פשוט מפרקים את הכל. זו אפילו לא אותה הרגשה כמו שהיתה במשבר הכלכלי של סוף שנות השמונים ערב התפרקותה של ברה"מ, כי אז לא ידעת מה קיים בחוץ. עכשיו אנשים כבר טעמו את החיים הנורמליים ואף אחד לא רוצה לחזור למה שהיה".
המשכורת החודשית צנחה מ־400 ל־250 דולר
האם יש בכוחן של הסנקציות וההידרדרות החדה במצב הכלכלי ברוסיה להוביל להתקוממות אזרחית שתפיל את פוטין ותעצור את המלחמה? ההרעה החדה ברמת החיים אמורה לדחוף את אזרחי רוסיה לצאת להפגין ולדרוש את הדחתו של פוטין, אבל מסע הטיהורים - כן, ניתן לכנות זאת כך - שכבר החל במדינה, מקשה את ההתקדמות.
הרוסי הממוצע שלא היה עשיר מלכתחילה, הפך לעני במחי יד מאז 24 בפברואר 2022 כשהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. אזרח רוסי שהרוויח לפני שבועיים שכר חודשי של 30 אלף רובל, שהיה שווה ערך ל־400 דולר, מקבל היום בערך 250 דולר בלבד. על פי נתונים רשמיים, השכר החציוני ברוסיה הוא 40 אלף רובל והשכר הממוצע הוא 53 אלף רובל.
בעקבות הסנקציות מחיר של סמארטפון של סמסונג זינק מ־11 אלף רובל ל־14 אלף רובל, וקומקום של חברת TEFAL התייקר ב־1,000 רובל מ־2,500 ל־3,500 רובל. ברשתות הקמעונאיות עלו לא רק מחירי המוצרים, אלא הוכנסו גם הגבלות כמות על מוצרי בסיס כמו נייר טואלט, סוכר, כוסמת ואפילו מנות חמות. מעבר לכך, הקפצת הריבית החדה - 20% - על ידי הבנק המרכזי של רוסיה ייקרה דרמטית את המשכנתאות והגדילה את ההחזר החודשי. עזיבת המותגים הבינלאומיים מעוררת חשש מפני זינוק חד באבטלה לרמה של מיליוני רוסים, אבל בינתיים החברות ממשיכות לשלם שכר מלא או חלקי לעובדיהן, כך על פי עדויות של העובדים המקומיים.
הרובל מתרסק והמחירים קופצים
במדינה מערבית כל אלה היו גורמים לאזרחים ההמומים והכועסים לצאת לרחובות, אלא שברוסיה, למודת ההיסטוריה הקשה ולנוכח חקיקת בזק דרקונית שהופכת הפגנה נגד המלחמה באוקראינה לעבירה פלילית, יש מעט הפגנות ברחובות. ההפגנות מתרכזות בעיקר בערים הגדולות, אבל שם גם מורגשות כבר התוצאות שמתחילות להזכיר טיהורים מתקופת סטאלין.
כך, למשל, אוניברסיטת סט. פטרבורג השעתה כבר קרוב ל־20 סטודנטים שהתבטאו נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה. כלי תקשורת רבים נסגרו לאחר שסירבו לשתף פעולה עם השלטונות שדרשו לקרוא למלחמה "מבצע צבאי מוגבל" ולא לתאר את מה שמתרחש באוקראינה, החל מההפצצות הבלתי פוסקות ועד לתמונות החיילים הרוסים שנופלים בשבי האוקראיני ובוכים שהם רוצים לחזור לאמא וטוענים שלא ידעו לאן לוקחים אותם.
מסיבה זו גם כל מי שמתראיין לכתבה זו מבקש להישאר בעילום שם מחשש לידו הארוכה של פוטין. א' מרוסיה מספרת ל"כלכליסט", שבנה ומשפחתו כבר נמלטו לאסטוניה, והיא שמעה על זוג צעירים שנאסרו ל־15 יום אחרי ששמו שלט על דלת הבר שבבעלותם "לא למלחמה, הטוב ינצח".
בשלב זה, מעטים יחסית לגודל האוכלוסייה של רוסיה שמונה כיום 144 מיליון איש, יוצאים לרחובות. אלה נמדדים באלפים בודדים. לעומת זאת, מספר הבורחים מרוסיה כבר נמדד בכ־100 אלף איש. "אבא שלי מתקשר אליי מצרפת שם הוא נמצא עם כל המשפחה, ואומר לי לעזוב. אבל בעלי עוד עושה כאן עסקים ויש לנו ילדים קטנים, אז קשה להחליט לקום ולברוח מהר. אנחנו יחסית רגועים גם כי יש לנו אזרחות ישראלית, כך שגם אם יסגרו לגמרי את רוסיה, אנחנו מאמינים שנוכל לצאת", אומרת ל"כלכליסט" ו', צעירה מסט. פטרבורג.
עבור ו', שנמנית עם השכבה האמידה ביותר של האוכלוסייה, הסנקציות שהפילו את הרובל והקפיצו את המחירים כואבות, אבל הרבה פחות מאשר לאחרים. עבורה הכי קשה זה שאינה יכולה לעשות קניות יותר ברשתות הזרות.
היא יודעת היטב מה מתרחש באוקראינה השכנה וחשופה לכל המידע בזמן אמת באמצעות חיבור לרשתות החברתיות. כמי שנולדה אחרי סיום המלחמה הקרה, האירועים האחרונים עבורה הם בגדר דיסטופיה שתוארה עד כה רק בספרים. אבל דווקא משום כך, היא מתקשה לדמיין שמצב זה יישאר לתמיד ומקווה שמדובר במצב זמני.
ל־70% מאזרחי רוסיה אין דרכון
כמו במקרה של עשירי רוסיה, כך גם בעבור אנשי הרוח והתרבות הפכה ישראל ליעד חם. בין קיסריה לתל אביב אפשר ללהק בימים אלה תוכנית ריאליטי VIP עם רמת המשתתפים הגבוהה ביותר: החל מזמרות, מנחי תוכניות אירוח, ועד כוכבי סטנד־אפ. מי שאין לו אזרחות ישראלית או נדל"ן פה, נמלט לטורקיה, דובאי ומדינות ברה"מ לשעבר. בראשן אסטוניה שכבר קבעה החל מהשבוע מגבלות על כמויות הנכנסים אליה מרוסיה, גיאורגיה שכבר קלטה יותר מ־20 אלף רוסים מאז 24 בפברואר, ולצדן גם ארמניה וקזחסטן.
עם סגירת השמים לטיסות מרוסיה לארה"ב ולאירופה, הרוסים ממלאים את הרכבות שיוצאות מסט. פטרבורג לכיוון הגבול עם פינלנד ומשם, מי שיש לו ויזה או אזרחות אירופית כלשהי, עוברים לאירופה. ו' מספרת כי יש כבר עשרות ערוצי טלגרם שהנושא שלהם הוא "רילוקיישן" ושם מציעים דרכי מילוט, דירות להשכרה ומידע על ויזות.
עם נטישת האליטות, העיתונאים ואנשי הרוח, מי יוביל את רוח המהפכה? המאפיין המרכזי של הסנקציות המערביות הוא שהן כואבות במיוחד למעמד הביניים, אך מעמד זה כמעט ולא קיים ברוסיה. בקצה העשיר ניצבים האוליגרכים והעשירים שבורחים או מחפשים תחליפים לשופינג במותגים שעדיין נמצאים ברוסיה כמו לואי ויטון או הרמס.
אבל בקצה השני נמצאת האוכלוסייה הרחבה ביותר, מחוץ לערים הגדולות, בתוככי רוסיה. אוכלוסייה זו מעידה שהיא שמחה לחזור לקומוניזם הרוסי דשבו כולם עניים באותה מידה. אחרי הכל, ל־70% מאזרחי רוסיה כלל אין דרכון כך שהם אינם טסים מחוץ לגבולות רוסיה, רובם נוהגים במכוניות יד שנייה והם לא קנו באופן קבוע באדידס או ב־H&M.
בשלב זה אפילו בדיקה אובייקטיבית שנעשתה על ידי חברת המחקרים JAMESTOWN FOUNDATION, על סמך סריקת רשתות חברתיות, מלמדת על כך ש־52% מהאוכלוסייה הרוסית תומכים במלחמה, 30% בלבד מתבטאים בגלוי נגדה ועוד כ־20% הנותרים מביעים הסכמה בשתיקה. 30% אומרים שכואב להם על מה שמתרחש באוקראינה, אבל הרוב בטוחים שמה שמשדרים בחו"ל על ההפצצות על האוכלוסייה האזרחית הוא פשוט פייק ניוז.
התקווה היחידה היא תושבי הערים הגדולות - בעיקר מוסקבה, סט. פטרבורג ונובוסיבירסק - שם מתרכזת האוכלוסייה הצעירה והמשכילה שלא מסוגלת לדמיין את חייה בניתוק מהעולם המערבי. סקר אונליין שנערך בקרב תושבי מוסקבה לאורך השבוע הראשון של המלחמה נותן סיבות לאופטימיות גם אם מעטות.
אם ב־25.2 רק 40% חשבו שהסנקציות יובילו לקטסטרופה כלכלית ברוסיה, הרי שב־3.3 כבר 60% סברו שכן, בעוד בתחילת המלחמה רק 14% חשבו שרוסיה אשמה במלחמה, ב־3.3 במרץ כבר 36% חשבו כך. אבל עדיין 34% תולים את האשמה בהתגרות של המערב גם אם פחות מ־39% שחשבו כך בתחילת המלחמה.
אולם הנתון החשוב ביותר הוא כנראה הבא: ב־25.2 רק 29% מתושבי מוסקבה שנשאלו (700 בכל פעם) הגדירו את רוסיה כתוקפן וב־3.3 כבר 53% הודו שזה התפקיד של רוסיה במלחמה.
