ניתוחבדרך לדלק זול, ביידן מדרדר את היחסים עם סעודיה
ניתוח
בדרך לדלק זול, ביידן מדרדר את היחסים עם סעודיה
החלטת ממשל ביידן לשחרר עתודות נפט כדי להוזיל את הדלק מתנגשת עם החלטת אופ"ק+ בראשות סעודיה לצמצום התפוקה. קרב הורדות הידיים בין וושינגטון לריאד עלול לגרור ענישה מצד ארה"ב, כולל קידום חוק נגד קרטלי נפט
מחירי הנפט בשוק העולמי שומרים על יציבות יחסית מתחילת השבוע, לאחר הירידות שאותן חוו בשבוע שעבר. נכון לאתמול, מחיר חבית מסוג ברנט נע סביב 91 דולר לעומת 83 דולר למחירי הנפט האמריקאי. המסחר הרגוע יחסית מלמד כי הסוחרים מנסים עדיין לעכל את ההחלטה האחרונה של ארגון אופ"ק+, בראשות סעודיה ורוסיה, לקצץ מהתפוקה 2 מיליון חביות ביום החל ב־1 בנובמבר. בפועל, הקיצוץ יהיה סביב 1 מיליון חביות ביום, וזאת מאחר שחלק מהיצרניות מתקשות לעמוד במכסות שנקבעו להן. אופ"ק+ מונה 23 יצרניות האחראיות על כ־50% מתפוקת הנפט העולמית ושולטות ב־90% מהעתודות העולמיות. משום כך, החלטתן היא בעלת משקל מכריע בשוק.
בנטרול הממד הפוליטי וחילופי ההאשמות בין סעודיה לארה"ב שיצרה ההחלטה, ניתן להבין את ההיגיון הכלכלי של מהלכי אופ"ק+. היצרניות ראו כיצד מחירי הנפט החלו לרדת בשבועות האחרונים אל מתחת ל־80 דולר לחבית — מחיר שיוצר מבחינתן סיכון וחשש לחוסר איזון תקציבי, בייחוד על רקע הצפי למיתון עולמי שיימשך גם בשנה הבאה. מנגד, ניתן להבין גם את ההתנגדות של צרכניות הנפט הגדולות ובראשן ארה"ב, שסבורות כי עיתוי ההודעה והיקפה המשמעותי — הקיצוץ הנרחב ביותר בתפוקה מאז 2020 — יוצרים אי־ודאות ומכאן יובילו דווקא לעליות מחירים בעת מיתון, מגמה שתגביר את הלחץ על הצרכנים.
בשבועות האחרונים משפיעים שני גורמים עיקריים על הסחר בזהב השחור. מחד גיסא, חשש להיצע בשל מגוון סיבות ובהן ההשלכות של המלחמה באירופה, שדוחף את המחירים כלפי מעלה, ומאידך גיסא, החשש ממיתון עולמי שדוחף את המחירים כלפי מטה. בנקודת הזמן הנוכחית נראה כי השפעת גורם המיתון משמעותית יותר, אך זה יכול להשתנות כתוצאה משיבושים שיפגעו בייצור הנפט, ובכלל זה תקלה או פגיעה מכוונת. ההאטה בצמיחה העולמית, אם תימשך, צפויה להוביל לירידה בביקושים לנפט בחודשים הבאים. זו תהיה מגמה הפוכה לחלוטין בהשוואה למחצית הראשונה של השנה במהלכה נרשמו רמות גבוהות של פעילות תחבורתית, פעילות תעשייתית וביקוש לחומרי גלם פטרוכימיים, וזאת כחלק מהתאוששות גלובלית ממשבר הקורונה. המומנטום הזה נבלם או לפחות הפך פחות ברור. במהלך יולי כבר נרשמה האטה בפעילות הכלכלית, ייתכן שעל רקע עונת הקיץ, אולם במהלך אוגוסט הביקוש העולמי לנפט התאושש ועלה ב־2 מיליון חביות ביום. בספטמבר שוב נרשם היפוך מגמה והביקושים ירדו.
הצפי הוא שמגמת הירידה תימשך בחודשים הקרובים לתוך 2023. זה נובע מההערכות הפסימיות לגבי הכלכלה העולמית. בעדכון שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית צפו מומחיה כי הצמיחה תאט מ־6% בשנה שעברה ל־3.2% השנה ול־2.7% בלבד בשנה הבאה. נתוני הצמיחה של 2022־23 הם הנמוכים ביותר מאז 2001 וזאת למעט המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 ומשבר הקורונה ב־2020.
אבל בימים מתוחים אלה בזירה הגלובלית, גם אם סעודיה השתעשעה ברעיון שתוכל לנמק כלכלית את ההחלטה היא התבדתה, וייתכן שנקלעה למשבר עם הממשל האמריקאי שאת עומקו לא ציפתה. מבחינת ארה"ב, התיאום הסעודי ההדוק עם רוסיה בעת הזו כשבאוקראינה מתנהלת לחימה הוא בבחינת "סדין אדום". מעבר לכך, עבור ממשל ביידן עיתוי ההחלטה רגיש ביותר, לקראת בחירות האמצע שיתקיימו בנובמבר ויקבעו במידה רבה את מעמדו של הנשיא בשנתיים הקרובות.
ביידן היה מעוניין להגיע לבחירות כשמחירי הבנזין נוחים לצרכן האמריקאי, אבל התוכניות השתבשו. השבוע, מחיר גלון נע סביב 3.9 דולרים לעומת כ־3.7 דולרים בחודש שעבר. המשימה של הממשל בשבועות הקרובים היא לנסות ולבלום עלייה לעבר רמה של 4 דולרים. בהנחה שהסעודים לא ישנו את עמדתם, ארגז הכלים של הבית הלבן הוא די מוגבל.
הכיוון שאליו פונה הממשל האמריקאי הוא שחרור של עוד עשרות מיליוני חביות נפט מהמלאים האסטרטגיים במטרה להוריד מחירים. בשלב ראשון הכוונה היא לשחרר 15 מיליון חביות, אולם לפי חלק מהדיווחים, הממשל לא שולל אפשרות להזרים לשוק לקראת החורף הקרוב בין 40 מיליון ל־100 מיליון חביות. מה שמעניין בתוכנית הממשל הוא האופק שהיא מבטיחה לחברות הנפט המקומיות, זאת באמצעות מילוי המלאים מחדש כשמחירי הנפט מסוג WTI יגיעו ל־72־67 דולר לחבית. כדי שזה יקרה, יצרניות אופ"ק+ יצטרכו "לאפשר" למחירים לרדת בצורה ניכרת.
זו לא הפעם הראשונה שממשל ביידן משתמש במלאים. מאז נכנס לבית הלבן נרשמה בהם ירידה מ־638 מיליון חביות לכ־420 מיליון — הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות השמונים. שימוש ניכר במלאים החל השנה עם תוכנית שאמורה להסתיים החודש לשחרור 180 מיליון חביות, במטרה לנסות ולבלום את מחירי הנפט המאמירים. השימוש הגובר במלאים גורר ביקורת כלפי הממשל לא רק מצד הפוליטיקאים, אלא גם מצד מומחי נפט. אלה טוענים כי הרמה הנמוכה של המלאים מסכנת את העתיד האנרגטי של ארה"ב במקרה של זעזועים בלתי צפויים בשוק האנרגיה. לדבריהם, שחרור מהמלאים נועד כדי להגן על השוק במצב חירום, ולא במטרה להוריד מחירים.
החלטת הקיצוץ בתפוקת הנפט הציפה מחדש את סוגיית היחסים המתוחים בין ארה"ב לבין סעודיה, מנהיגת אופ"ק. בממשל ביידן ניסו לשנות את העמדה הסעודית עוד בטרם התקבלה החלטה, ולפי אחד הדיווחים ביקשו דחייה של הקיצוץ בחודש כדי לא לפגוע במסע הבחירות של הדמוקרטים בבחירות האמצע. הסעודים סירבו.
עוד בטרם נכנס לבית הלבן, הנשיא ביידן הסתייג מהקשרים עם ההנהגה הסעודית הנוכחית ובייחוד עם האיש החזק בממלכה, יורש העצר וראש הממשלה מוחמד בן סלמאן, בשל חלקו בחיסול העיתונאי ג'מאל חשוקג'י באיסטנבול בשלהי 2018.
המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה אילצו את ביידן לשבור את החרם על בן סלמאן ולבקר בסעודיה במהלך יולי האחרון. ביידן התקבל על ידי הסעודים בקרירות וגם לא יצא משם עם הבטחה סעודית מפורשת להעלאת התפוקה כדי להתמודד עם עליית המחירים.
למרות זאת, היה נראה שהביקור כן הצליח לייצר אווירה חיובית יותר בין שתי המדינות. זה בא לידי ביטוי רשמי בהצהרה שניתנה בסיומו של ביקור ביידן, שהדגישה את שיתוף הפעולה הנרחב בין הצדדים במגוון של תחומים, ובייחוד הביטחוני והצבאי שחשובים לסעודים כדי להתמודד עם האיום האיראני ושלוחותיו באזור. אם להתרשם מהפעולות שעשו הסעודים בימים שעברו מאז ההכרזה על החלטת הקיצוץ, נראה שהם הופתעו מעוצמת הכעס בארה"ב, שכן ביידן בעצמו הבטיח כי לצעד הסעודי תהיינה השלכות וכי יבצע "הערכה מחדש" של היחסים עם ריאד.
הסעודים נקטו שורה של פעולות כדי לנסות ולמתן את עוצמת המשבר. ראשית, דוברים בכירים, ובכלל זה שר החוץ הסעודי, הסבירו כי ההחלטה התקבלה על בסיס כלכלי וכי לא היה כאן שום רצון להתערב בקמפיין הבחירות בארה"ב. בנוסף, הסעודים גייסו הודעות תמיכה פומביות להחלטת הקיצוץ מכל מדינות ערב, כולל כאלה הנחשבות למקורבות ביותר לארה"ב, כמו ירדן וקטאר. במקביל, הסעודים החלו לייצר לעצמם עמדה כזו שמרחיקה אותם מעט ממה שנראה היה כיחסים קרובים עם רוסיה, וזאת, ככל הנראה, במטרה לנסות ולפייס במשהו את וושינגטון. במסגרת המהלכים הללו, הסעודים הצביעו בעצרת האו"ם בעד הצעת הגינוי לרוסים על סיפוח ארבע המחוזות במזרח אוקראינה. בנוסף, השבוע הם הודיעו על העברת 400 מיליון דולר כסיוע הומניטרי לאוקראינה — לראשונה מאז פרוץ המלחמה — ועל כך זכו לשבחים מנשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי, שאף דאג להצהיר שהיחסים עם סעודיה הם הטובים ביותר "מזה 30 שנה".
כל אלה בינתיים לא משכנעים את האמריקאים, הנחושים להעמיד את הסעודים במקומם. עם זאת, התגובה האמריקאית כלפי הסעודים איננה פשוטה, שכן היא צריכה לשמור על האיזון הדק בין הצורך להעניש את הסעודים ולהעביר מסר תוקפני לקראת החודשים הקרובים, לבין האינטרס האמריקאי לשמר את כוחה של סעודיה כמשקל נגד אזורי לאיראן. לפיכך, יכולת התמרון של האמריקאים מוגבלת למדי. אף שהם אינם מעוניינים "לשבור את הכלים" מול סעודיה, מאידך הם סבורים כי לא ניתן לעבור לסדר היום על צעד סעודי הנחשב בעיניהם כמתריס, ובעיתוי בעייתי במיוחד.
יש לזכור כי ברקע, ארה"ב מייבאת כ־500 אלף חביות נפט ביום מסעודיה. זו אמנם כמות קטנה יחסית מכלל הצריכה של השוק האמריקאי, אך בעידן זה של משבר אנרגיה גלובלי, ולאחר שארה"ב הפסיקה את יבוא הנפט מרוסיה, איש בממשל ביידן לא ירצה לגרום לסעודים להרהר באפשרות של צמצום האספקה לשוק האמריקאי.
במצב עניינים זה נראה כי כל צעד ענישה שעליו יכריז ממשל ביידן נגד סעודיה הוא גם בעל פוטנציאל פגיעה באינטרס האמריקאי. כך למשל, מאז החלטת הקיצוץ, נשמעו קולות במפלגה הדמוקרטית בארה"ב הקוראים לעצירת עסקאות נשק עם סעודיה. צעד כזה יכול להיות מכאיב לסעודים, אך לא פחות גם לתעשיית הנשק האמריקאית בהינתן כי בשנים 2016־2020 סעודיה היתה היבואנית המובילה בעולם של אמל"ח אמריקאי, עם ממוצע רכישות שנתי בהיקף של כ־11 מיליארד דולר.
צעד נוסף שהאמריקאים יכולים לשקול היא הקפאה — גם אם זמנית — של הכרזת ג'דה מיולי האחרון, שנמסרה בתום ביקורו של ביידן בממלכה. בהכרזה הזו פורטו, כאמור, תחומי שיתוף הפעולה בין המדינות, כולל בתחום הסייבר, האנרגיה הירוקה והתשתיות — נושאים הממוקמים גבוה בסדר העדיפויות של הממשל הנוכחי בסעודיה.
אפשרות נוספת שעומדת בפני ממשל ביידן בתחום הכלכלי ביחס לסעודיה היא קידומו של החוק נגד קרטלי הנפט, או מה שידוע יותר בכינויו NOPEC. מטרת החוק היא לאפשר לארה"ב לתבוע את יצרניות הנפט על כך שנקטו בפעולות לא חוקיות כנגד תחרות בשוק ובכך הביאו לעליות מחירים. הצעת החוק הזו איננה חדשה, אך במאי האחרון היא אושרה בוועדה של הסנאט והממשל יוכל, אם ירצה בכך, לקדמה.
במסדרונות הסנאט יש מי שמזהירים כי אישור חוק זה עלול להפוך לחרב פיפיות, שכן הוא יגרור תגובת נגד של היצרניות שיגישו תביעות הדדיות כנגד יצרניות נפט אמריקאיות.
בתקשורת האמריקאית מדווחים על אפשרות נוספת שעומדת לרשות הממשל, והיא הפעלת לחץ על חברות אמריקאיות להקטין את מעורבותן בשוק הסעודי. עם זאת, סיכויי ההצלחה של צעד כזה לא נראים גבוהים במיוחד, זאת בזכות הפוטנציאל הגובר הטמון בשוק הסעודי, בין השאר בשל העלייה בהכנסות.
