נאומים חסרי משמעות ומטרה שהוחמצה: ועידת האקלים מסכמת שבוע
נאומים חסרי משמעות ומטרה שהוחמצה: ועידת האקלים מסכמת שבוע
שלט שהוצב על הפירמידות השבוע קבע: "אנחנו חייבים לפעול עכשיו", אבל ספק אם מישהו מהמשתתפים בוועידת האקלים בשארם א שייח הבין שהכוונה היא אליו: יעדי ההתחממות הלא מחייבים נותרו במקומם, המדידות הלא מדויקות של פליטות גזי חממה יימשכו, והמשתתפים ימשיכו להרגיש טוב עם עצמם
בזמן שהכותרות בעולם עסקו בפיטורי הענק בפייסבוק, בעולם שצועד לקראת מיתון ובהתרסקותה של בורסת המטבעות הקריפטוגרפים FTX המשאירה אחריה אדמה חרוכה והפסדים של מאות מיליונים למשקיעיה, בשארם א שיח שבמצרים התכנסו פוליטיקאים ומשלחות מרחבי העולם כדי לדון בפעולה משותפת לבלימת שינויי האקלים, שעלולים לגרום לאובדן של עד כ-18% מהתמ״ג העולמי עד שנת 2050. הפוליטיקאים לא הצליחו במשך 27 שנות קיומה של הוועידה לעמוד בהבטחות שנישאו בה, ורבים מטילים ספק ביכולת של הוועידה להשפיע על המציאות. מה קרה השבוע מתחת לרדאר בוועידת האקלים? "כלכליסט" עם שלוש נקודות למחשבה.
1. קריאות להכיר בכישלון המטרה המרכזית של הסכמי האקלים
בשנה שעברה, הבטיחו הפוליטיקאים: ״יעד המעלה וחצי (ההצהרה במסגרת הסכם פריז על הגבלת עליית הטמפרטורות ב-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה - ש"א) הוא בהישג יד, אנחנו שומרים את ההבטחה בחיים״. השנה, הבהיר האו״ם: אין מסלול ריאלי להשגת היעד – שכן העולם לא פעל לכך עד כה, למרות ההבטחות. למה זה משנה? נסביר: עם כינון הסכם פריז ב-2015, בחדרי המשא ומתן ניטש ויכוח עז. האם להתחייב לכך שמדינות העולם יצליחו לבלום את ההתחממות בסף העלייה של מעלה וחצי?
לבסוף הוסכם על נוסח ששואף לכך, ומוסיף – לכל היותר שתי מעלות, באין ברירה. זה נשמע כמעט שולי, אך המשמעות היא קריטית. כך למשל, בהתחממות של 1.5 תהיה 14% מהאוכלוסייה חשופה לגלי חום קטלניים אחת ל-5 שנים, וב-2 מעלות, 37%. כלומר, החמרה של המצב פי 2.6. בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס, 18% ממיני החרקים בעולם, צפויים לאבד יותר ממחצית ממינם. ב-1.5 מעלות, מדובר בשני שליש פחות. ההבדל ישפיע על החיים בכל פינה בכדור הארץ, ועל המערכת הכלכלית שנשענת על כל הטוב שיש לטבע להציע – ממזון, לממטרים וליציבות אקלימית. אך כעת, גוברים הקולות האומרים: תשכחו ממעלה וחצי. היעד כבר איננו ריאלי, וזוהי הוכחה לכישלון רב שנים של ועידות האקלים. הפוליטיקאים נכשלים, ואת המחיר ישלמו כולם.
פרופ׳ ביל מקגווייר מאוניברסיטת ucl בלונדון הגדיל לעשות וקרא ב״גרדיאן״ להיצמדות ליעד המעלה וחצי, ׳מסוכנת׳. ״זה מעורר תקוות שווא. החמצת היעד מייצגת את הכישלון הענק של ועידות האקלים. כדי להשיג אותו, הפליטות צריכות לרדת ב-45% עד סוף העשור, כשהן בדרך לעלות ב-10% בהשוואה ל-2010. יעד עתידי הוא תירוץ לחברות דלקים להגדיל כעת את הפליטות. רק אם בוועידה יכירו בכך שהמטרה אבדה, לתאגידים לא יהיה היכן להסתתר, ולא תהיה רשת ביטחון להשתמש בה כתירוץ ללעשות מעט או כלום. רק אם תיחשף פשיטת הרגל של המאמצים, נוכל לעבור להכרה בכך שיש להילחם על עלייה של כל 0.1 מעלות״.
ספק אם בוועידה החגיגית יעז מישהו להטיל ספק במנגנון שבמשך 27 שנה לא הצליח לייצר כמעט דבר. אותו מנגנון בו ממשלות מסתפקות בהתכנסות שנתית משותפת והצבת יעדים גמישים ולא מחייבים, ללא מנגנוני סחר מספקים שיענישו מדינות עברייניות אקלימית וסביבתית, וללא תמריצים כלכליים משמעותיים שיובילו את הספינה בנתיב אחר. בינתיים בשטח מתנוסס שלט: ״אנחנו חייבים לפעול עכשיו״, אותו הציבה הממשלה המצרית על הפירמידות. ספק אם מישהו מהפוליטיקאים שחוזר על הסיסמה הזו, הבין השבוע שמי שצריך ׳לפעול עכשיו׳ זה בעצם הוא עצמו.
2. הפוליטיקאים מדברים, הממשלות לא מודדות
תעשיית הפחם, הנפט והגז היא המחוללת העיקרית של המשבר האקלימי. כמה גזי חממה היא פולטת כיום לאטמוספירה? מחקר חדש מציג תמונה קודרת. דוח שניתח פליטות של יותר מ-72 אלף מקורות פליטה של פחמן דו חמצני, מצא שפליטות גזי החממה מנפט ומגז גבוהה עד פי שלושה ממה שהחברות המזהמות מדווחות לציבור ולממשלות. בזמן שמזהמי כדור הארץ מדווחים באופן עצמי ולא מדויק על פליטות, ומתעלמים לעיתים קרובות מדליפות מתאן במתקנים ומפרקטיקות של שריפות של גז בלתי ניתן למכירה, ארגון climate tracker, שייסד סגן נשיא ארה״ב לשעבר, אל גור, השתמש בטכנולוגיות לווין כדי לגלות את הפליטות הלא מדווחות. הנתונים המלאים מרחבי העולם זמינים לממשלות באתר היוזמה, ומעניין אם רגולטורים יעשו בו שימוש כדי לתקן לקות משמעותית.
3. ישראל עסקה בחידוש נדרים ובחגיגות בביתן הישראלי
משרות, לפקידים ופעילי סביבה, כולם ניצלו את ההזדמנות להצטלם בביתן הישראלי המרשים ולהשיק כוסות מים חד פעמיות לציון חגיגת האקלים השנתית. משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה התהדרו בחתימה על יוזמות. אלו למעשה יוזמות שכבר נחתמו בעבר וטרם מומשו, ובאין דבר חדש להתהדר בו השנה, נחתמות שוב. מעין ׳חידוש נדרים׳, בזמן שישראל לוטשת עיניים לעוד חיפושי גז בים ולא מצליחה אפילו לייצר 10% של חשמל מאנרגיה לא מזהמת. במשרד האנרגיה חתמו מחדש על הסכם של הגדלת מכירת מים לירדן תמורת קניית חשמל משדה סולארי שיקום בשטחה עד סוף העשור, ובמשרד להגנת הסביבה על קידום תוכנית פעולה אזורית למאבק במשבר האקלים.
ישראל אמנם יצאה במשלחת ענק של כ-800 אישה ואיש, אבל לא כולם נוהרים. פרופ׳ אורי שיינס בכלל מאמין שמדובר בסכנה, ובמפגש גיבוש שרק מתחפש לעשייה. ״אין מה לחפש שם, ההשתתפות בחגיגה הזו עושה נזק״, הוא אומר. ״כולם חושבים ומרגישים שהם עושים משהו טוב לכדור הארץ אבל הגרינווש הפנימי והיחצני עושה הפוך. אני זוכר כמה תקווה הייתה בוועידות הראשונות. לאט לאט אתה מתחיל להבין שהכל דיבורים וגרינווש. אומרים שחוסר שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ושוב ולצפות לתוצאה אחרת. רואים שזה לא עובד, אז למה ממשיכים עם הוועידות הגרנדיוזיות האלו?״.
