פרשנותמאגר כריש: חיזבאללה במצב המתנה, האמריקאים בדרך לתווך בין ישראל ללבנון
פרשנות
מאגר כריש: חיזבאללה במצב המתנה, האמריקאים בדרך לתווך בין ישראל ללבנון
ביירות טוענת כי חלק ממאגר הגז נמצא בגבולות הימיים של לבנון, ועל כן הפקה ישראלית חד-צדדית ממנו תיחשב פגיעה בריבונותה; שליח מיוחד מארצות הברית בדרך להחיות את המו"מ, כך לפי דיווחים; בינתיים חיזבאללה מאיץ בממשלת לבנון לאמץ עמדה ברורה - ובמקרה שיחליט, ארגון הטרור יכול לשבש את פעילות ההפקה
הגעת אסדת מאגר גז כריש של חברת אנרג'יאן לאזור עוררה עניין רב בלבנון. כידוע הממשלה בביירות טוענת כי חלק מהמאגר הזה נמצא בגבולות הימיים של המדינה, ולכן הפקה ישראלית חד-צדדית ממנו תיחשב פגיעה בזכויותיה ובריבונותה. לפי ההתבטאויות ביומיים האחרונים, לבנון מבקשת כי המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין יחזור לאזור כדי לנסות ולהחיות את המו"מ בין ישראל ללבנון. לפי חלק מהדיווחים, האמריקאים נענו לבקשה והשליח המיוחד אמור להגיע לאזור בימים הקרובים.
כל ניסיונות התיווך האמריקאיים שנעשו בשנים האחרונות לא הצליחו להביא לפשרה, כשהאחריות מוטלת בעיקר על הצד הלבנוני. במהלך המו"מ שינו הלבנונים את עמדתם, ובסבבים האחרונים הציגו קו נוקשה יותר שמרחיב את הגבולות הימיים של המדינה כך שהם כוללים גם את שדה כריש.
השינוי בעמדה הלבנונית נובע מחוסר ההסכמה בתוך הממסד הלבנוני והבדלי הגישה בין אנשי הצבא לפוליטיקאים. הקשחת העמדה הלבנונית הביאה מוקדם יותר השנה להפסקת התיווך.
גורמים שממתנים את חיזבאללה
השאלה הגדולה בלבנון וגם בישראל היא כיצד ינהג ארגון חיזבאללה, שבעבר הלא רחוק, במהלך מסע הבחירות האחרון, הציג את עצמו כמגן של לבנון והתחייב כי לא יאפשר לישראל להפר את זכויותיה ומשאביה הטבעיים. מאז הגיעה האסדה לאזור, הצהרותיו של הארגון מתונות והוא האיץ בממשלת לבנון לאמץ עמדה ברורה לגבי הגבולות הימיים. במקרה שיחליט, לחיזבאללה יש מגוון אופציות שבהן הוא יכול להשתמש אם ברצונו לשגר מסרי הרתעה או אף לשבש את פעילות ההפקה.
אבל אם לשפוט על פי ההצהרות האחרונות, חיזבאללה נמצא במצב של המתנה שכאמור יכול להשתנות. דווקא בסוגיית הגז, להבדיל מהסוגיות האחרות בהן הוא מעורב, לחיזבאללה יש קלף הנחשב לגיטימי בזירה הלבנונית – הגנת המשאבים הלאומיים – ולכן אין להוציא מכלל אפשרות שישתמש בו. בנקודת הזמן הנוכחית, עם זאת, חסן נסראללה ואנשיו מעדיפים לא להסלים את צעדיהם בשל שיקולים בעיקר פנים-לבנוניים. ראשית, אף שהמחנה של חיזבאללה איבד את הרוב שלו בפרלמנט בבחירות שנערכו רק בחודש שעבר, הוא רשם הישג עם בחירתו מחדש של בן הברית השיעי נביה ברי לכהונה נוספת כיו"ר הפרלמנט. בחודשים הקרובים אמור הפרלמנט לבחור נשיא חדש ללבנון, וכדי שהמועמד יהיה מקורב לחיזבאללה, כמו הנשיא הנוכחי מישל עאון, חיזבאללה מבין כי הוא צריך מינימום של זעזועים ובוודאי לא עימות משמעותי מול ישראל.
בנוסף, לשיקוליו של חיזבאללה נכנס גם המצב הכלכלי הרעוע במדינה, שהדבר האחרון לו היא זקוקה עכשיו הוא עוד סבב אלימות, בייחוד לאור מגעים עם קרן המטבע והבנק העולמי להלוואות סיוע. בחודש אפריל שיעור האינפלציה השנתי עמד על 206%, ובבנק העולמי מעריכים כי אם לא יינקטו רפורמות, התוצר המקומי של לבנון יקטן השנה בעוד 6.5%. יוזכר כי בין השנים 2019 ל-2021 הכלכלה הלבנונית איבדה כ-60% מערכה, מכ-52 מיליארד דולר לכ-22 מיליארד דולר. גורם נוסף שממתן את התגובה של חיזבאללה בימים אלה הוא המצב האזורי, אם כי גם כאן השינוי יכול להגיע בכל רגע. איראן, שנחשבת למחוללת האלימות באזור, הנמיכה להבות בחודשים האחרונים, ככל הנראה לאור המו"מ הגרעיני בווינה. איראן הסכימה להפסקת אש עם מדינות המפרץ בתימן, וכן מנהלת דיאלוג עם היריבה האזורית המושבעת סעודיה.
שאלות לגבי פוטנציאל הגז
הרצון של לבנון להפוך לחלק ממועדון יצרניות הגז הטבעי באגן הים התיכון מובן. משק האנרגיה הלבנוני במצב קשה, דבר הבא לידי ביטוי בתפוקת חשמל לא מספקת ולא יציבה. בנוסף, לאור המצב הכלכלי אליו נקלעה לבנון, הגז נתפס כאופק הכמעט יחיד לעתיד הכלכלה. אי הסדרת נושא הגבולות הימיים מונע מלבנון לקבל תשובה לשאלה אם בכלל קיים פוטנציאל גז בתחומה שכן חברות זרות מעדיפות לא לפעול באזור מתיחות.
עד כה הסימנים מבחינת לבנון אינם מעודדים. אחרי כעשור של ציפיות גבוהות ללבנון אין כלל עתודות מוכחות של נפט או גז טבעי. קידוחים בוצעו בבאר אחת על ידי שותפות איטלקית-צרפתית ורוסית שהעידו על קיומו של גז, אך לא ברור אם מדובר בכמויות מסחריות. הממשלה האריכה את המועד האחרון של החברות לבצע בדיקות עד אוגוסט 2022, ודחתה סבב שני למתן רישיונות לקידוחי גז ונפט.
מחקר סיסמי משנת 2012 של חברה בריטית העריך את עתודות הגז הניתנות להפקה ב-25.4 טריליון רגל מעוקב (לצורך השוואה העתודות במאגר כריש מוערכות בכ-1.8 טריליון). אומדן זה, שהתבסס על מדגם של שטח מצומצם בים, מעולם לא אושר רשמית על ידי משרד האנרגיה הלבנוני. עם זאת, מספר חודשים לאחר מכן כבר החלו פוליטיקאים לבנונים לדבר על עתודות הגדולות פי ארבעה מהאומדן הבריטי, בנוסף לכ-1 מיליארד חביות נפט.
לא ברור על מי נשענו ההערכות הלבנוניות האופטימיות הללו, ונראה שהן הושפעו מגילויי הגז המשמעותיים בישראל ובמצרים. גורמים בלבנון טוענים כי המספרים על עתודות גז גדולות הם חסרי בסיס, ונאמרו בתקשורת מסיבות פוליטיות בלבד. בכל מקרה, גם אם יימצאו כמויות גז מסחריות בלבנון, היא לא תוכל להפיקו בעשור הנוכחי שכן סקרים עולמיים מלמדים כי בממוצע לוקח למעלה משבע שנים להפיק גז מרגע הגילוי.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
