למרות הקריאות לפרישתו: רק ביידן יוכל לקחת את המפתחות מביידן
למרות הקריאות לפרישתו: רק ביידן יוכל לקחת את המפתחות מביידן
העימות הראשון בין ביידן לטראמפ הציג נשיא קשיש ושברירי ועורר קריאות להחליפו, אך רק הנשיא יוכל להחליט על פרישה. בעודו שב ומדגיש שאיננו שוקל את האפשרות, עלו שמות של יורשים פוטנציאלים, בהם הגברת הראשונה לשעבר מישל אובמה
מימיו הראשונים של המרוץ לנשיאות ארצות הברית עובדה אחת היתה ברורה — יותר מאשר דונלד טראמפ מסוגל לנצח, ג'ו ביידן עלול להפסיד.
טראמפ, עבריין מורשע, פושט רגל סדרתי ומנהיג כאוטי, מנהל מרוץ צמוד מול ביידן, מהנשיאים הכי פחות פופולרים בהיסטוריה המודרנית של הפוליטיקה האמריקאית. אך בסוף השבוע האחרון המאזן השתנה. חוסר הפופולריות הכללית שממנה סבל ביידן התחלפה בקריאה מבוהלת — עליו לפרוש מהמרוץ לנשיאות.
נקודת השפל התרחשה בעקבות העימות הטלוויזיוני הראשון שקיימו שני המתמודדים ביום חמישי האחרון, במרוץ שהבוחרים האמריקאים היו מעדיפים לא לראות. העובדה הזו משתקפת בשיעורי הצפייה הנמוכים: כ־48 מיליון איש, שהם 30 מיליון פחות לעומת האירוע הראשון שקיימו השניים בסבב הבחירות הקודם. הדיבייט נגע בכל הסוגיות המהותיות — כלכלה, ביטחון, מדיניות חוץ, ובעיקר הגירה והפלות, שני הנושאים החשובים ביותר בפוליטיקה הפנים־אמריקאית כיום.
הציפיות מביידן היו נמוכות למדי — שרק ייראה כשיר יותר מהעבריין המורשע, שמסרב עד היום לקבל את תוצאות הבחירות בהן הפסיד ושעודד את תומכיו להסתער על גבעת הקפיטול. זו לא היתה אמורה להיות משימה קשה מדי, שכן לאורך הדיבייט, טראמפ חזר ושיקר. בין היתר הוא טען שהזעיק את המשמר הלאומי בעקבות המתקפה על הקפיטול (סגנו דאז מייק פנס טען בדיוק ההיפך), הכריז כי נשים מבקשות לבצע הפלות בחודש התשיעי להריונן, וכי ביידן הזמין מיליוני מהגרים מבתי הכלא במדינותיהם להיכנס לארצות הברית (שקר נוסף). במהלך הדיבייט חשף טראמפ את כל הסיבות לחוסר הפופולריות שלו ואת עומק הנבזיות והמוסר הלקוי. בין אם דרך תיאוריות משונות הנוגעות לבתה של מנהיגת הרוב לשעבר בקונגרס, ננסי פלוסי, או הצורך שלו לטעון — "לא שכבתי עם שחקנית פורנו".
לביידן לא היתה תגובה אנרגטית וראויה לטראמפ ולא עלה בידו למצב את עצמו כבחירה הסבירה והכשירה יותר לתפקיד נשיא ארצות הברית. השבריריות שלו היתה כה בולטת, עד שלראשונה היתה בלתי אפשרית להכלה. ביידן, שנראה ונשמע קשיש, התאמץ להשיב לשאלות במגבלת הזמן שנתנה לו והבעתו נראתה מבולבלת כאשר הגיע תורו של טראמפ לדבר. כבר בתחילת הדיבייט הוא כשל בדבריו, התנהלות שאפיינה את המעמד כולו. "לוודא שאנחנו הופכים כל אדם בודד לזכאי למה שאני זכאי לו", הוא השיב בתגובה לשאלה על מגיפת הקורונה. "הצלחתי להסתדר עם קוביד, סלח לי, עם אממ, להתמודד עם כל מה שהיינו צריכים להתמודד עמו. תראה, סוף סוף ניצחנו את מדיקר". את נקודת השפל הזו מיהרו פרשנים ופעילים פוליטיים לנסות ולהפוך לנקודת מפנה ולמנף לקריאה חריגה להחלפתו של ביידן.
"ג'ו ביידן הוא איש טוב ונשיא טוב. הוא חייב לפרוש מהמרוץ", הכריז הפרשן הבכיר של "הניו יורק טיימס", תומס פרידמן. "כדי לשרת את המדינה שלו, על הנשיא ביידן לפרוש מהמרוץ", קבעו במאמר המערכת של "הניו יורק טיימס". פרנקלין פואיר מ"האטלנטיק" היה פחות מנומס וקרא למעשה אקטיבי מצד המפלגה עצמה. "מישהו צריך לקחת את המפתחות מג'ו ביידן", ציין. "בזמן שהעולם ראה את ביידן דועך, הדמוקרטים התעלמו מכך", כתבו ב"וול סטריט ג'ורנל".
הספקות לגבי מידת כשירותו של ביידן להמשיך לקדנציה שנייה היו קיימים עוד ב־2020, אף שהוא נתפס אז כמועמד חזק של "פוליטיקה ישנה", במיוחד מול טראמפ. בבחירה שעשה למנות את קמלה האריס לסגניתו, ראו תומכיו מעין הכתרת יורש לקמפיין 2024. הספקות הלכו וגברו בשנה החולפת, כשתועד מנותק, אטי ושברירי. בוועידות שהשתתף בהן, בעיקר באירופה, שב ועלה נושא תפקודו בשיחות של מנהיגים וחברי צוות, ודווח באמצעי התקשורת. יועציו שבו ודחו את הטענות הללו. בפברואר, דו"ח רפואי ציין כי ביידן סובל מפערי זיכרון, מצב ש"איננו בריאותי", לטענת צוותו. למרות כל אלה, את הפריימריז של מפלגתו הוא ניצח בקלות.
אך בדיבייט לא ניתן היה להתעלם ממה שרבים זועקים כבר חודשים. אפילו האריס הודתה כי זה לא היה ביצוע ראוי לציון, ואלו הרפובליקאי ג'ו וולש, מתנגד טראמפ בולט, העניק גם הוא את הניצחון לטראמפ. בחוגים רפובליקאים רחבים יותר חגגו את הדיבייט כאילו הכריע את המרוץ.
בעיית הגיל בפוליטיקה האמריקאית איננה מוגבלת לביידן וטראמפ, שיהיו המתמודדים המבוגרים ביותר בתולדות המפלגות שלהם, אלא ניכרת לאורך כל הפוליטיקה הלאומית. בתי הנבחרים כיום הם הקשישים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, כשהגיל הממוצע עומד על 58 ופלח הגילים המיוצג ביותר (כ־34%) עומד על 69-60. הנתונים הם חוצי מפלגות. כמה מהסנאטורים המוכרים ביותר מצאו את עצמם בשנים האחרונות נתפסים בעין המצלמה כשהם מפגינים הידרדרות קוגניטיבית משמעותית, כמו מיטש מקונל שמכהן כסנאטור קרוב ל־40 שנה וחווה כמה רגעי ניתוק במסיבות עיתונאים, שנקטעו במהירות על ידי עוזריו. הסנאטורית דיאן פיינסטיין, שכיהנה מעל 30 שנה עד לפטירתה בספטמבר שעבר, תועדה גם היא לא אחת ברגעי אי־כשירות, לרבות חוסר יכולתה להצביע בעצמה בוועדות הסנאט.
הסגנית האריס לא פופולרית
כעת, חלקים במפלגה הדמוקרטית קוראים בגלוי להחליף את ביידן, אך משום שהוא ניצח בפריימריז, יש רק דרך אחת לעשות זאת — על ביידן ליזום את הפרישה. אם אכן יעשה זאת, ועידת המפלגה שתתקיים בשיקגו באוגוסט תהיה אחראית למנות מועמד חדש בהליך שטרם הוסדר. השמות שעלו בימים האחרונים מונים, בין השאר, את מושל קליפורניה גווין ניוסם, מושלת מישיגן גרטשן וויטמור, הסנאטור מאוהיו שרוד בראון וישנם אפילו מי שמציעים את הגברת הראשונה לשעבר, מישל אובמה. כל המועמדים הללו יצטרכו להסכים להיות חלק מרשימת השמות וכמובן גם לקחת את הסיכון להתמודד לנשיאות בקמפיין כה חריג וקצרצר, שהפסד בו עלול להסב להם מכה תדמיתית קשה. הסגנית האריס היא המועמדת הטבעית, אך שיעורי התמיכה בה הם מהנמוכים בתולדות התפקיד, כ־39%.
אף שלכאורה מדובר במהלך שעשוי להציל את המפלגה הדמוקרטית, הוא טומן בחובו סכנה גדולה, שכן יש בו כדי להעיד על בעייתיות בתהליכי קבלת החלטות במפלגה. מהלך כזה יחייב את הדמוקרטים לכונן הליך מהיר לבחירת מועמד חלופי, כאשר הליך זה כשלעצמו עשוי לגרום לחיכוכים רבים במפלגה. במקביל, הוא גם ייצר לחץ חדש על ביידן, לא רק לפרוש מהמרוץ, אלא גם מהכהונה הנוכחית, שכן אם הוא לא כשיר דיו להתמודד מחדש, הוא גם לא כשיר לכהן כעת.
בסופו של יום, רק ביידן יכול להזיז את ביידן מהתפקיד, ובשלב זה הוא שב והדגיש, גם יום לאחר הדיבייט, כי הוא איננו מעוניין לפרוש. "ברור לי שאני לא בחור צעיר, אם לומר את המובן מאליו", אמר בעצרת תמיכה. "אני לא הולך טוב כמו פעם, אני לא מדבר טוב כמו פעם, ואני לא משתתף בדיבייט כמו פעם. אבל ברור לי מה אני כן יודע. אני יודע לומר את האמת. אני יודע להבחין בין טוב לרע. אני יודע איך לעשות את העבודה הזאת. אני יודע איך להתנהל. אני יודע את מה שמיליוני אמריקאים יודעים: כשאתה נופל, אתה קם בחזרה".
ביידן סיכם ואמר כי אם יחשוב שאיננו כשיר, הוא יפרוש. אך הבעיה היא, שלא דעתו היא שקובעת, כי אם דעת הציבור.
