לקראת גל של חדלות פירעון? 12 המדינות שנמצאות בסכנה
לקראת גל של חדלות פירעון? 12 המדינות שנמצאות בסכנה
צניחה בשווי המטבע, עלייה בסיכון ועוד צרות. לא רק רוסיה, סרי לנקה ולבנון - שורה של מדינות נוספות נקלעו לסכנת חדלות פירעון, בהן כלכלות גדולות כמו ארגנטינה, לה יש חוב של לא פחות מ-150 מיליארד דולר, וכן מצרים וניגריה
מאפיינים מוכרים למשבר חובות מתקרב כמו צניחת בשווי המטבע, עלייה בפרמיית הסיכון של אג"ח וצמצום עתודות המט"ח, מצביעים על כך שמספר שיא של מדינות מתפתחות נמצאות בסכנה לחדלות פירעון. לבנון, סרי לנקה, רוסיה, סורינאם וזמביה כבר נמצאות בחדלות פירעון רשמית, בלארוס קרובה לכך ועוד כעשר מדינות נוספות מוגדרות בטריטוריית סכנה על רקע זינוק בעלויות ההלוואה, האינפלציה והחובות.
בסוכנות הידיעות רויטרס חישבו ומצאו את המדינות שבעלות הסיכון הגבוה ביותר לחדלות פירעון על החובות שלהן. לארגנטינה החובות הגבוהים ביותר - מעל 150 מיליארד דולר, ואחריה נמצאות אקוודור ומצרים עם חובות של 40 ו-45 מיליארד דולר בהתאמה.
האנליסטים מקווים שרוב המדינות הללו יצליחו להימנע בסופו של דבר מחדלות פירעון, אך לכך זקוקים לרגיעה בשוקי ההון העולמיים ולסיוע מצד קרן המטבע הבינלאומית.
אלו הן המדינות שבסיכון:
ארגנטינה – מטבע הפזו נסחר בשוק השחור הרבה מתחת לשוויו (השער הרשמי הוא 128 פזו לדולר), העתודות נמוכות והאג"ח נסחרות ב-20 סנט לדולר, פחות מחצי מכפי שהיו לאחר פריסת החובות של המדינה ב-2020. לממשלה לא מתוכננים תשלומי חובות משמעותיים עד 2024, אך אז התשלומים מצטברים וגובר החשש שהמדינה תנסה להתחמק מההתחייבויות כלפי קרן המטבע.
אוקראינה – ההערכה היא כי בעקבות הפלישה הרוסית אוקראינה תצטרך כנראה לבצע ארגון מחדש לחובות בגובה יותר מ-20 מיליארד דולר. בספטמבר צריכה המדינה לשלם תשלומי ריבית של 2.1 מיליארד דולר. בעזרת כספי סיוע ועתודות הממשלה עשויה להצליח לעמוד בתשלומים האלה, אך השבוע ביקשה החברה הממשלתית Naftogaz הקפאת חובות לשנתיים, כך שגוברת ההערכה שהממשלה תלך בעקבותיה.
תוניסיה – גירעון תקציבי של קרוב ל-10%, משכורות בסקטור הציבורי שהן מהגבוהות בעולם וחשש שלא ניתן יהיה לעמוד בתוכנית הסיוע של קרן המטבע בשל מאמציו של הנשיא קייס סעיד לחזק את שלטונו באמצעות איגוד העובדים החזק במדינה. פער התשואות על האג"ח של תוניסיה ביחס לאג"ח אמריקאי טיפס מעל ל-2,800 נקודות הבסיס, ובמורגן סטנלי הציבו אותה לצד אוקראינה ואל סלוודור כבעלות הסיכויים הגבוהים ביותר להגיע לחדלות פירעון.
גאנה – יחס החוב-תוצר של גאנה עומד על קרוב ל-85%. המטבע המקומי הפסיד קרוב לרבע מהשווי שלו השנה והמדינה מוציאה מעל למחצית מההכנסות ממסים לתשלום הריבית על החובות. האינפלציה מתקרבת ל-30%.
מצרים – יחס החוב-תוצר של מצרים עומד על כמעט 95%, והמדינה חוותה יציאה מאסיבית של הון השנה – כ-11 מיליארד דולר, לפי ג'יי.פי מורגן. ההערכה היא שמצרים צריכה לשלם חובות של סביבות 100 מיליארד דולר בחמש השנים הבאות, כולל תשלומי אג"ח של 3.3 מיליארד דולר ב-2024. לפי הגידורים על האשראי, השוק צופה סיכון של 55% לחדלות פרעון.
קניה – המדינה מוציאה בסביבות 30% מההכנסות שלה על תשלומי ריבית. האג"ח שלה איבדו קרוב למחצית nהשווי שלהן ואין לה בשלב זה גישה לשוקי ההון, דבר המהווה בעיה בהתחשב בכך שהיא צריכה לשלם אג"ח של 2 מיליארד דולר ב-2024.
אתיופיה – הממשלה במדינה האפריקאית מתכננת להפוך לאחת המדינות הראשונות שיזכו להקלה בחובות תחת התוכנית החדשה של ה-G20. אך ההתקדמות לכך הוקפאה בשל מלחמת האזרחים הקשה המתחוללת בה.
אל סלבדור – הפיכת הביטקוין למטבע חוקי סגרה כמעט לגמרי את האפשרות לקבלת סיוע מקרן המטבע. הביטחון ביכולות המדינה כל כך נמוך שאג"ח בשווי 800 מיליון דולר לפירעון בעוד שישה חודשים נסחרת בהנחה של 30% ואג"ח לטווח רחוק יותר - ב-70%.
פקיסטן – המדינה הגיעה השבוע להסכם קריטי עם קרן המטבע, זאת בשעה שהיא מתמודדת עם הוצאות גבוהות על יבוא אנרגיה שדוחפות אותה על סף משבר תשלום חובות חמור. עתודות המט"ח נפלו לשפל של 9.8 מיליארד דולר, המספיקים בקושי ליבוא של חמישה שבועות. הרופי הפקיסטני נחלש גם הוא לשפל, והממשלה החדשה חייבת לצמצם במהירות את ההוצאות. היא מוציאה 40% מההכנסות על תשלומי ריבית.
בלארוס – הסנקציות שהשית המערב דחפו את רוסיה בחודש שעבר לחדלות פירעון ובת בריתה הקרובה בלארוס עומדת בפני יחס דומה בשל תמיכתה במלחמה באוקראינה.
אקוודור - המדינה הגיעה לחדלות פירעון לפני שנתיים, ועכשיו נקלעה שוב למשבר על רקע המחאות האלימות וניסיון להדיח את הנשיא. החובות גבוהים בשל התוכנית הממשלתית לסבסוד דלק ומזון, וג'יי.פי מורגן העלה את תחזית החוב הציבורי ל-2.4% מהתמ"ג השנה ו-2.1% בשנה הבאה.
ניגריה – פער התשואות על האג"ח הוא מעל 1,000 נקודות הבסיס וניגריה צפויה לעמוד בתשלום ריבית של 500 מיליון דולר בעוד שנה, אך הממשלה מוציאה קרוב ל-30% מההכנסות על תשלומי הריבית של החובות.
