רוסיה ואוקראינה נלחמות על הים השחור ונתיבי השיט
רוסיה ואוקראינה נלחמות על הים השחור ונתיבי השיט
הכוחות הרוסיים פועלים להשתלט על הנמלים האסטרטגיים של אוקראינה בים אזוב ובים השחור, שאחראים למרבית יצוא התבואה והמתכות שלה. במהלך נגד: קייב ביקשה מטורקיה לחסום את מיצריה לספינות רוסיות
המערכה הצבאית התמקדה היום, בין היתר, בלחץ שהפעילו הכוחות הרוסיים על הנמלים האסטרטגיים בדרום אוקראינה, כאשר נראה היה שמוסקבה מבקשת להשתלט על קו החוף של המדינה, המשתרע מהגבול עם רומניה במערב עד לגבול עם רוסיה במזרח.
דובר משרד ההגנה הרוסי, איגור קונשנקוב, אמר כי הכוחות הרוסיים חסמו את הערים חרסון, שעל הים השחור, ואת נמל ברדיאנסק, שעל ים אזוב. לדבריו, הכוחות הרוסיים השתלטו גם על בסיס חיל אוויר ליד חרסון ועל העיר הניצ'סק שלחוף ים אזוב. הרשויות באוקראינה דיווחו גם על קרבות ליד אודסה, מיקולאיב ואזורים אחרים.
משרד החוץ האוקראיני הזהיר כבר בתחילת החודש כי רוסיה תפעל למנוע מאוקראינה גישה לנתיבי מים בינלאומיים שבהם תלוי היצוא שלה: חלק מהנמלים של אוקראינה פזורים לאורך ים אזוב, שדרכו לים השחור עוברת במיצר שנמצא בין רוסיה לחצי האי קרים (שסופח על ידי מוסקבה ב־2014 ), ואחרים נמצאים מערבה משם, לחוף הים השחור.
אוקראינה ידועה בקרקעותיה העשירות שהופכות אותה לאחת מיצואניות התבואה הגדולות בעולם. תירס מרוכז בשדותיה שבמרכז ובצפון, חיטה ושעורה בדרום וחמניות במזרח. אלה מובלים לנמלי הים שחור ומשם נשלחים לאסיה, אפריקה והאיחוד האירופי.
לפי המגזין "פורצ'ן", הנמלים הדרום־מערביים של אודסה, פיוודני, מיקולאייב וצ'רנומורסק משמשים ליצוא של כמעט 80% מהתבואה של אוקראינה. כ־5% מהתבואה יוצאים מים אזוב דרך נמל מריופול, שנמצא במחוז הבדלני דונייצק, ודרך נמל ברדיאנסק. הפלדה של המדינה מהווה כעשירית מהיבוא של אירופה. לפי רשות הנמלים במדינה, כ־60% מהמתכות של אוקראינה מיוצאים דרך נמלי הים השחור של אודסה, פיוודני, מיקולאייב וצ'רנומורסק, וכחמישית מיוצאת ממריופול.
לאובדן הגישה לים השחור יהיו לפיכך השלכות הרסניות על הכלכלה האוקראינית. ניתוקה של קייב מנמלי הים שלה גם יכול לאפשר למוסקבה לבנות מסדרון יבשתי לקרים, שעד כה היה מחובר לאזור קרסנודאר ברוסיה באמצעות גשר באורך 19 ק"מ. הגשר, שנחנך ב־2018, נחשב לארוך ביותר באירופה.
כניסה לים התיכון
חשיבותו של הים השחור, שמשתרע על פני כ־436 אלף קמ"ר, היא כלכלית ואסטרטגית כאחד. רוסיה מסתמכת על נמלי קרים של סבסטופול ונובורוסייסק הן לצורכי שינוע של סחורות בינלאומיות והן למטרות צבאיות ושליטה ימית אזורית. הים השחור חיוני לרוסיה מכיוון שהוא מספק נתיבי מעבר לים מרמרה, לים התיכון ולאוקיינוס האטלנטי. נמלי המים החמים של אגן הים השחור מאפשרים לרוסיה — יצואנית הדגנים הגדולה בעולם — לשלוח את תוצרתה לעולם בכל ימות השנה.
מלבד רוסיה שחולשת על חופיו הצפון־מזרחיים, עוד חמש מדינות מקיפות אותו: אוקראינה בצפון, גאורגיה במזרח, טורקיה בדרום ובולגריה ורומניה במערב. שלוש מאותן מדינות, טורקיה, בולגריה ורומניה, חברות בנאט"ו. גישתן לים מרמרה, ומשם לים האגאי ולים התיכון נעשית דרך מיצרי בוספורוס ודרדנלים, שבשליטת טורקיה. על פי אמנת מונטרה מ־1936, אנקרה יכולה לסגור בעתות עימות את המיצרים בפני ספינות מלחמה זרות. אוקראינה ביקשה מטורקיה לעשות זאת, אך אנקרה טוענת כי הסמכות אינה בידיה מאחר שהיא לא נמצאת במצב מלחמה עם רוסיה, ובנוסף סעיף בהסכם מונטרה מחייב אותה לאפשר מעבר של כלי שיט שחוזרים לנמל.
אחד מנמלי הים הגדולים והחשובים ביותר לרוסיה באזור הוא נמל נובורוסייסק, נמל מים עמוקים ונטול קרח השוכן בחוף הצפון מזרחי של אגן הים השחור, מדרום לים אזוב. דרך מסוף המכולות של הנמל, שנפתח ב־1999, שונעו ב־2021 כמעט 143 מיליון טונות מטען. נובורוסייסק הוא הנמל הרביעי העמוס ביותר באירופה, דרכו עוברים בין היתר מטעני נפט, דגנים, עץ, אבץ, עופרת, אלומיניום, נחושת, פלדה וצינורות. שטח העגינה שלו משתרע על פני 8.3 ק"מ — הגדול ביותר בנמלי רוסיה.
הספינות משנות נתיבים
בתוך כך "האקונומיק טיימס" דיווח היום כי ספינות מטען הפסיקו לקבל הזמנות יצוא לנמלים ברוסיה ובאוקראינה, וספינות שיט הודיעו כי אינן מקבלות יותר פניות מרוסיה. "חברות ספנות רבות, ובהן MSC, Maersk, Hapag־Llyod, הפסיקו לספק מכולות ולקבל הזמנות לנמלים רוסיים", נמסר. חברות הספנות גם הזהירו את לקוחותיהן כי פעולות הטרמינל והתחבורה הפנימית באוקראינה הופסקו.
לפחות שלוש חברות שיט בבעלות נורוויג'ן קרוז ליין הולדינגס הודיעו בסוף השבוע כי ישנו את מסלוליהן ויפסיקו ב־2022 את שירותיהן לנמלים ברוסיה. Norwegian Cruise Line מסרה שהופסקו העצירות המתוכננות בסנט פטרבורג, בעוד Regent Seven Seas Cruises מתכננת להסיר את שירותיה גם מאיי סולובצקי, ארכנגלסק ומורמנסק הרוסיים ואודסה שבאוקראינה.
