ניתוחכלכלת האמירויות פורחת, וכך גם היחסים עם מוסקבה
ניתוח
כלכלת האמירויות פורחת, וכך גם היחסים עם מוסקבה
ביקורו של נשיא האמירויות ברוסיה מעגן את העמדה הניטרלית של מדינת המפרץ ואת מעמדה כמקלט עבור אוליגרכים גולים וכספם. מלבד יחסי הסחר עם רוסיה, הכלכלה האמירותית צומחת בזכות הכנסות מנפט ותיירות
פחות משבוע אחרי החלטת אופ"ק+ לקצץ בתפוקה היומית 2 מיליון חביות החל ב־1 בנובמבר, נחת נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד ברוסיה למפגש נדיר עם הנשיא ולדימיר פוטין.
ההחלטה על קיצוץ הנפט, שקודמה על ידי סעודיה ורוסיה, זכתה לתמיכת האמירויות ומהווה עוד אינדיקציה ליחסים הקרירים משהו בין אבו דאבי לוושינגטון. האמירויות, כמו סעודיה, הצהירה כי הקיצוץ הוא "טכני" על רקע ירידת מחירי הנפט, ולא צעד פוליטי, אך ספק אם מישהו בממשל ביידן מתייחס לכך ברצינות. בכל מקרה, תפוקת האמירויות היומית תקטן מהחודש הבא ב־160 אלף חביות ותעמוד על 3.019 מיליון חביות.
הביקור של בן זאיד בסנט פטרבורג מעגן את העמדה הניטרלית של מדינת המפרץ מאז החלה המתקפה על אוקראינה בפברואר. האמירותים הכריזו כבר כמה פעמים כי הם תומכים בפתרון מדיני והדגישו כי הבעת תמיכה באחד הצדדים רק תגביר את האלימות. בין השורות ניתן להבין, כי האמירותים היו מעוניינים לתווך בין מוסקבה לקייב, אך כרגע הסיכויים לכך נראים נמוכים. העמדה הניטרלית הזו משקפת את עמדתן של כל מדינות המפרץ ביחס לסכסוך האלים במזרח אירופה והיא הרצון ליצור איזון מבחינתן במערכת הגלובלית הנוכחית, שמבחינתן כוללת את ארה"ב וכן את סין ורוסיה.
מאחורי העמדה הזו עומדים גם שיקולים כלכליים. כך, למשל, מובאדלה, זרוע ההשקעות של האמירויות, אמנם הודיעה על הקפאת השקעות ברוסיה בעקבות הפלישה, אבל עד לפרוץ המלחמה היא השקיעה כ־3 מיליארד דולר בכ־50 חברות רוסיות והיא מעדיפה כרגע להיכנס למצב של המתנה כדי לא לסכן את האינטרסים הללו. בנוסף, יש לזכור כי הסחר הרוסי־אמירותי נמצא בצמיחה מתמדת, ולפי הצהרתו של בן זאיד במהלך הביקור, הוא יסתכם השנה בכ־5 מיליארד דולר לעומת כ־4 מיליארד בשנה שעברה. מנגד, הניטרליות האמירותית, אופי המגזר העסקי והפיננסי בה וכן ההימנעות מהצטרפות לסנקציות מסייעים לפוטין ולאנשי העסקים המקורבים לו.
בשנים האחרונות הגבירו אילי ההון מרוסיה את ההשקעות באמירויות ובעיקר בנדל"ן היוקרה, ובחודשים האחרונים הפכו נמליה מקלט עבור היאכטות של עשירי רוסיה, שמצאו עצמם ברשימת הסנקציות המערביות. אי־הצטרפותה של אבו דאבי לסנקציות סייעה לרוסים גם להעביר את כספם לבנקים באמירויות. בנוסף, חברת התעופה הלאומית של דובאי, אמירייטס, היא בין הבודדות בעולם שממשיכות לטוס מרוסיה ואליה, כאשר במקביל, רשויות התעופה באמירויות מתירות למטוסים פרטיים מרוסיה לנחות באין מפריע. החשד הוא, כי במטוסים הללו הועברו כספים השייכים לאוליגרכים רוסים. לא בכדי, במרץ האחרון העביר כוח המשימה לפעילות פיננסית (FATF) את האמירויות לרשימה האפורה, בחשד לפעילות הלבנת הון בהקשר הרוסי.
יום לפני יציאת בן זאיד לרוסיה אישר קבינט האמירויות תקציב תלת־שנתי, כשהכנסות הנפט אמורות לסייע לו לרשום עודף של כמיליארד דולר. לפי הטיוטה שאושרה, ההכנסות הנקיות של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם הערבי ל־2026-2023 יגיעו לכ־70 מיליארד דולר. מדובר בתקציב שנתי ממוצע של כ־23 מיליארד דולר, המשקף זינוק של כ־44% בהשוואה לתקציב המקורי שאושר ב־2021 (בשנה זו הגדילה הממשלה את התקציב על ידי משיכת כספי רזרבות).
ביצועי התקציב השנה נראים עד כה מבטיחים. העודף התפעולי נטו יותר מהכפיל את עצמו ברבעון הראשון, בעיקר הודות לעלייה בהכנסות הנפט. לפי הנתונים האחרונים, העודף התפעולי בין ינואר למרץ טיפס ל־9.9 מיליארד דולר לעומת 4.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2021. בסך הכל, בשלושת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות הציבוריות בכ־34 מיליארד דולר, עלייה שנתית של כ־39%.
לשנת 2023 אושרה מסגרת תקציבית מאוזנת עם סך הכנסות מוערך של כ־17 מיליארד דולר. ממשלת האמירויות מעריכה שהצמיחה בהכנסות בשנת הכספים 2023 תגיע ל־11%, עם קצב צמיחה של 3.9% בהוצאות. סעיף הפיתוח החברתי (בעיקר חינוך ובריאות) וההטבות הסוציאליות הוא בעל הנתח הגדול ביותר בתקציב השנה הבאה עם 39.3% ואחריו סעיף שמוגדר כענייני ממשלה, עם 38%. שאר התקציב חולק לתשתיות ומשאבים כלכליים (3.8%) ונכסים פיננסיים והשקעות (3.4%) בעוד הוצאות פדרליות אחרות מסתכמות ב־15.5%.
התקציב לשנים הקרובות אמור לספק את הבסיס לצמיחה במשק, ואכן בשנה שעברה הצליחה כלכלת האמירויות להראות סימני התאוששות מהקורונה עם צמיחה של 3.8%. השנה צמיחת המשק אמורה להיות הגבוהה ביותר מאז 2011, אז עמדה על 6.9%. ברבעון הראשון הגיעה הצמיחה ל־8.4% בזכות מחירי הנפט והצעדים שננקטו כדי להתמודד עם השלכות הקורונה. צפי הבנק המרכזי לשנה הבאה עומד על 4.2%.
למרות הכלכלה המגוונת, מגזר הנפט אחראי על כ־30% מהתוצר והשנה הוא צפוי להשיג צמיחה של כ־13%. כושר הייצור של האמירויות מגיע לכ־4 מיליון חביות ביום, אך כאמור היא אינה מנצלת אותו במלואו עקב הסכם המכסות של אופ"ק+. למרות זאת, האמירויות הציבה לעצמה יעד שאפתני של העלאת כושר הייצור ל־5 מיליון חביות ביום כבר ב־2025 ובהמשך ל־6 מיליון חביות ביום. ההשקעה הזו נובעת מהצפי כי הביקוש לנפט ימשיך לצמוח בעשור הקרוב לפחות.
צמיחת המגזר שאיננו נפט במהלך המחצית הראשונה הגיעה ל־8.8%, ומיוחסת גם לתערוכת האקספו בדובאי שהגבירה את הביקושים בתחום האירוח והתיירות. הכנסות מגזר התיירות הסתכמו ב־5.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה ומספר אורחי המלונות זינק ב־42% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2019, ל־12 מיליון. באמירויות צופים כי המומנטום יימשך בייחוד לאור קיומם של משחקי המונדיאל בקטאר השכנה. בשל המצוקה המסתמנת בקטאר באירוח למעלה ממיליון תיירים בפרק זמן של חודש, הפכה האמירויות, ובעיקר דובאי, ליעד מוביל להזמנות טיסות ומלונות עבור אוהדי הכדורגל.
בנוסף, במחצית הראשונה של השנה הגיע סחר החוץ של האמירויות, הנחשבת למרכז סחר עולמי, לכ־272 מיליארד דולר בהשוואה ל־229 מיליארד דולר בתקופה המקבילה ב־2019.
נתון פחות מעודד הוא קצב האינפלציה, שהוא יחסית גבוה לשאר מדינות המפרץ ויגיע השנה לכ־5.6%. כמו כן, אי־חידוש ההודנה בתימן החודש מעורר חשש להמשך ההתקפות משם על אבו דאבי ודובאי, אם כי נמשכים המאמצים להביא לרגיעה.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
