יפן, צ'כיה וגם סטארבקס: לא כולם מגנים את ישראל
יפן, צ'כיה וגם סטארבקס: לא כולם מגנים את ישראל
במקביל לביטויי השנאה, חברות ומנהיגים ניצבים לצד ישראל. מפוליטיקאים בכירים ועד לענקית הצעצועים מאטל, העמדה הישראלית זוכה גם לתמיכה, לעתים מכיוונים מפתיעים. שרת ההגנה הצ'כית: "השואה חזרה, ואסור לנו לשתוק שוב"
אל מול גלי הגינויים, השנאה והאנטישמיות שהתעוררו כלפי ישראל ברחבי העולם מאז תחילת המלחמה בעזה, מתקיימים גם מהלכי תמיכה ברחבי העולם. אלה מגיעים לא רק מצד ארצות הברית, בריטניה וצרפת, אלא גם ממדינות שיחסיהן עם ישראל אינם נמצאים בהכרח בקדמת הבמה בימים כתיקונם, כמו יפן וצ'כיה. אליהן מצטרפים חברות ומוסדות אמריקאיים ממגוון תחומים, החל בפירמות פרקליטים וכלה בקמעונאיות ענק וגופים פיננסיים.
בצרפת לקחו את התמיכה צעד אחד קדימה, כשהנשיא עמנואל מקרון הציע "להקים קואליציה אזורית ובינלאומית כדי להילחם בקבוצות הטרור המאיימות על כולנו". במסגרת זו ההמלצה היא לצרף את חמאס, לצד דעאש, לרשימת ארגוני הטרור שצרפת ומדינות נוספות מחויבות "להשמדתם המוחלטת". בבריטניה ראש הממשלה רישי סונאק פיטר עוזר בכיר לשר הטכנולוגיה בשל קריאתו ל"הפסקת אש קבועה" בין ישראל וחמאס.
ארצות הברית: גינויים מאמזון ו־Airbnb
הסערה בצמרת האקדמיה האמריקאית מסרבת לדעוך. בסוף השבוע האחרון סגן יו"ר מועצת המנהלים של אוניברסיטת קליפורניה, ג'יי סורס, הוקיע מכתב של כ־300 חברי סגל, שדרשו מהאוניברסיטה לחזור בה מגינוי מתקפת הטרור של חמאס. "אין לי מילים לתאר עד כמה מזעזע ודוחה מצאתי את מכתבכם", כתב, לפני שדחה את בקשותיהם. אלה כללו דרישה כי יחזור בו מהאשמות הטרור וגם כי "ירומם את המאבק הפלסטיני" ויביע התנגדות "לפשעי המלחמה של ישראל, לטיהור אתני ולרצח עם".
במקביל, 24 משרדי עורכי דין גדולים בארצות הברית שלחו מכתב לדקאנים של 14 בתי הספר המובילים למשפטים, שבו הם קוראים להם לגנות את גילויי האנטישמיות שעולים בהפגנות במוסדותיהם. "פעילויות אנטישמיות כאלה לא יתקבלו בסובלנות בחברות שלנו", כתבו, ואותתו בכך כי התנהגות כזו מצד סטודנטים עשויה לפגוע בהזדמנויות התעסוקה במשרדיהם.
התמיכה האמריקאית בישראל מגיעה גם מהעולם העסקי ומליגות הספורט המקצועיות. אל מול התגברות פעילות תנועת החרם (BDS), מעל 150 חברות וארגונים יצאו בהצהרות גינוי למתקפת חמאס. אלה מונים, בין השאר, את ליגות הבייסבול והפוטבול, Airbnb, אדידס, אמזון, בנק אוף אמריקה ובנק גולדמן זאקס, בלאקרוק, ההוצאה לאור קונדה נאסט וענקית הצעצועים מאטל. הפגנת התמיכה הזו מגיעה ברקע קריאות להחרים את מקדונלד'ס, אחרי שחילקה ארוחות לחיילים ישראלים, וקריאות נגד רשת הקפה סטארבקס, אחרי שפעלה נגד איגוד העובדים שהביע תמיכה בפלסטינים ברשתות החברתיות.
בית הנבחרים האמריקאי העביר בסוף השבוע, בהליך מהיר, חבילת סיוע לישראל בהיקף של 14.3 מיליארד דולר. אף שעלולים לצוץ קשיים באישורה בסנאט. אלה לא נובעים מייעוד הכספים, אלא משום שההעברה איננה כוללת סיוע לאוקראינה וגם משום שהיא מחייבת קיצוצים בשירותים הממשלתיים.
הסנטימנט הזה ניכר היטב גם בציבוריות האמריקאית. למרות השטף של הפגנות פרו־פלסטיניות ושליטה כביכול של השיח נגד מלחמה באוניברסיטאות, סקר של אוניברסיטת מרילנד בשיתוף עם Ipsos, שפורסם בסוף השבוע האחרון, חשף תמיכה גוברת בישראל. הסקר, שבדק את עמדות הציבור האמריקאי כלפי הסוגיה הישראלית־פלסטינית ונערך בשבוע האחרון של אוקטובר, מצא זינוק בשיעור האמריקאים המעוניינים כי ארצות הברית תטה את תמיכתה לישראל, מ־25.4% ביוני ל־42.9% באוקטובר. בקרב הרפובליקנים נרשמה עלייה מ־47.3% ביוני ל־71.9% באוקטובר, ואילו בקרב הדמוקרטים, מ־13.7% ל־30.9%. לעומת זאת, התמיכה בפלסטינים רשמה ירידה קלה, מ־1.3% ל־1.2% בקרב הרפובליקנים ומ־10.4% ל־9.2% בקרב הדמוקרטים. בציבור הכללי נרשמה עלייה מ־5.6% ביוני ל־6.1% תמיכה באוקטובר.
צ'כיה: עמדה נחרצת של רה"מ
לא רק בת הברית הוותיקה ניצבת לצד ישראל. בצ'כיה שרת ההגנה יאנה צ'רנוכובה קראה בשבוע החולף למדינתה לפרוש מהאו"ם בתגובה לכישלון העצרת הכללית לגנות את חמאס או לדרוש את שחרור בני הערובה המוחזקים בעזה. "לצ'כיה אין למה לצפות מארגון שתומך בטרוריסטים ואיננו מכבד את הזכות הבסיסית להגנה עצמית", כתבה צ'רנוכובה ברשת החברתית X. "השואה חזרה, ואסור לנו לשתוק שוב", הדגישה. מאוחר יותר אמרה כי האו"ם זקוק לכל הפחות לארגון מחדש, כדי למנוע מצב כפי שקורה היום, שבו איראן זוכה לשבת בראש הפורום החברתי במועצת זכויות האדם באו"ם. בצ'כיה, מדינה קטנה יחסית במזרח אירופה, נערכה גם שורה של הפגנות תמיכה בישראל.
בזמן שבאיחוד האירופי מנסים לאזן את גילויי התמיכה בישראל אל מול המצב ההומניטרי המחמיר בעזה, ראש ממשלת צ'כיה פטר פיאלה מקפיד להישמע נחרץ. "לישראל יש כל הזכות להגן על עצמה לאחר פיגועי הטרור הברבריים של חמאס. תמיכה בישראל במצב זה היא העמדה היחידה האפשרית והנכונה", אמר. "תמיכה בארגוני טרור שמשתמשים באזרחים כמגן אנושי אינה מתקבלת על הדעת. צ'כיה בצד של ישראל". פיאלה, שביקר בישראל להבעת סולידריות, אף מדגיש את עמדת מדינתו בישיבות המועצה האירופית. "המדינה שהותקפה, שמגנה על עצמה, על עצם קיומה ואנשיה היא ישראל", הוסיף ואמר לאחרונה. "ישראל היא גם הדמוקרטיה המתפקדת היחידה במזרח התיכון והיא המפתח ליציבות באזור. ישראל בטוחה תסייע לביטחון היבשת האירופית. זו עמדת מדיניות החוץ ארוכת הטווח של ארצנו, שנותרה איתנה למרות הממשלות המתחלפות".
יפן: סנקציות כלכליות אישיות
ביפן, שותפה אולי פחות צפויה, שגם רחובותיה ידעו מספר הפגנות תמיכה שקטות בישראל, הודיעו על הטלת סנקציות כלכליות אישיות על תשעה חברי חמאס וחברה פרטית אחת המשויכת לארגון. מהלך זה הוא יוצא דופן במיוחד, שכן אף שחמאס הוגדר ארגון טרור על ידי ארצות הברית עוד ב־1997, והוגדר כך שוב על ידי האיחוד האירופי ובריטניה בשנים האחרונות, הרי שעל חמאס וישויות המסונפות לו לא מוטלות סנקציות רבות. 33 מדינות, ובהן קנדה, אוסטרליה וקפריסין, השיתו לאורך השנים סנקציות על חמאס, אך מדובר במספר נמוך יחסית — כ־150 בלבד.
התמיכה של יפן איננה מובנת מאליה. אף שארצות הברית היא בעלת ברית חשובה שלה, כ־94% מיבוא הנפט ליפן הם ממדינות המזרח התיכון שתומכות בפלסטינים. ואכן, עם פרוץ המלחמה נזהר ראש הממשלה פומיו קישידה לכנות את מתקפת חמאס "טרור", אף שהמדינה מכירה בחמאס כארגון טרור מ־2003. יפן גם לא הצטרפה להצהרת ה־G7 וקנדה לגבי זכותה של ישראל להגן על עצמה, שפורסמה ב־22 באוקטובר. בכל זאת, ככל שהלחימה התעצמה, כך עמדתה של יפן הלכה והתבהרה, ובסוף השבוע הגיעה שרת החוץ יוקו קמיקאווה לישראל ולירדן. במקביל להודעה על אספקת ציוד הומניטרי לעזה בהיקף של 65 מיליון דולר, קמיקאווה גינתה את מתקפת חמאס, כינתה אותה פעולת טרור והביעה סולידריות עם ישראל וזכותה להגן על עצמה.
גרמניה: אין אזרחות לאנטישמים
בגרמניה, שם גל גדול של הפגנות פרו־פלסטיניות שטף את רחובות ברלין לצד זינוק באנטישמיות, החלו במהלך חקיקתי שלפיו מבצעי מעשים אנטישמיים לא יוכלו לקבל אזרחות במדינה. במקביל הודיעה שרת הפנים ננסי פזר על הוצאה מחוץ לחוק של פעילות חמאס והישות המסונפת לו, סמידון.
בה בעת, למרות ההתייצבות של גרמניה לצד ישראל, התגלעו מתחים בין הצדדים לאחרונה, אחרי שגרמניה "נמנעה" ולא דחתה את ההצבעה שהתקיימה באו"ם שקראה להפסקת אש הומניטרית. ההצבעה שעברה ברוב גדול עוררה מחלוקת בקרב המדינות והדגישה את תפקידו ההיסטורי של האו"ם — לשמש כמרחב של פוליטיקה פרפורמטיבית, ללא תוכן.
כך, לפני שהוגשה ההצעה להצבעה באו"ם, פעלה קנדה בתמיכה רחבה לשנות את הנוסח. בשלב מאוחר יותר העמידה להצבעה, כנדרש, בקשה לתיקון ההצעה המקורית שנוסחה על ידי ירדן, כך שחמאס יוגדר ארגון טרור והחטופים הישראלים "חטופים" ולא "שבויים". ההצעה לתיקון זכתה לרוב גדול של 88 מדינות, אך לא לרוב של שני שלישים כנדרש. כך, על רצפת האו"ם נותרה ההצעה המקורית שקוראת רק להפסקת אש הומניטרית, והותירה את ישראל וארצות הברית מבודדות למדי, עם 12 מדינות שהתנגדו להחלטה לעומת 120 מדינות שתמכו בה.
