יש סיבות לצפות לעתיד אקלימי קצת פחות קטסטרופלי
יש סיבות לצפות לעתיד אקלימי קצת פחות קטסטרופלי
החל מהתקדמות מהירה מהצפוי בפיתוח אנרגיה סולרית, דרך השקעת הענק של ביידן במעבר לאנרגיה נקייה, ועד להדחת פוליטיקיאים מכחישי אקלים - אפשר להיות קצת יותר אופטימיים. מבט על ההתפתחויות השקטות של השנה
את פתיחת ועידת האקלים העולמית בשארם א שייח שבמצרים, הנערכת מזה השנה ה־27, ליווה בשבוע שעבר צל כבד. ארגון האו״ם הכריז: המאמצים העולמיים לא מיישרים קו עם הממצאים המדעיים, והעולם דוהר במדרון לעליית טמפרטורה הרסנית, כ־2.8 מעלות עד סוף המאה, שכן למרות שפוליטיקאים מקצוות העולם אימצו שיח אקלימי והבטיחו לציבור הבטחות, מבחינת מדיניות - כמעט דבר לא השתנה מאז ועידת האקלים האחרונה.
בזמן שהפוליטיקאים מדברים והדוחות המדעיים נערמים, לאורך השנה האחרונה התרחשו מתחת לפני השטח שינויים שאפשר לשאוב מהם עידוד. לאן צועד העולם? השנים הקרובות הן קריטיות במיוחד להפחתת הפליטות, ולמרות שמוועידת האקלים אולי לא תצמח השנה בשורה, הכל עוד פתוח ויכול להשתנות. 6 נקודות לשאוב מהן אופטמיות זהירה לקראת השבוע השני של שיחות האקלים בשארם א שייח:
1. האנרגיה המתחדשת היא הכי זולה אי פעם – עלויות ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ונקייה, בעיקר באמצעות השמש והרוח, זולות מאי פעם. בזמן שפחם ודלקי מאובנים המחממים את כדור הארץ וגורמים לזיהום אוויר קטלני עולה, עלותם של פרויקטים סולאריים, דווקא צנחה ב-85% בתוך עשור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, מקורות האנרגיה המתחדשת "חותרים תחת" הדלקים המזהמים כמקורות הזולים ביותר בעולם. עלויות הטכנולוגיות המתחדשות, ממשיכות לרדת באופן משמעותי משנה לשנה. לפיכך בסוכנות האנרגיה הבינלאומית הסבירו בשבוע שעבר, שמעבר לאנרגיה מתחדשת הוא הזדמנות ולא בעיה, ודאי כשמחירי הגז, הנפט והפחם נוסקים לשיאים חדשים. לפי הצפי, הגידול בביקוש לאנרגיה של כ-1% בשנה עד 2030, יענה כמעט לחלוטין ע"י אנרגיה מתחדשת, ובשל ירידת המחירים נרשם בכל התחזיות גידול משמעותי בפריסת האנרגיות המתחדשות בעשורים הבאים. לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד שפורסם הקיץ, מעבר מדלקי מאובנים לאנרגיה מתחדשת יכול לחסוך לעולם עד 12 טריליון דולר עד שנת 2050.
2. פליטות גזי החממה ממשיכות לעלות לגבהים חדשים ולסכן את היציבות האקלימית ואת המערכות האקולוגיות עליהן נסמכת האנושות. אך לפי הצפי הנוכחי, הפליטות יעלו השנה בכ־1%, פחות מהתחזיות. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פליטת הפחמן הדו חמצני צפויה לגדול בכמעט 300 מיליון טון ל־33.8 מיליארד טון השנה, עלייה קטנה בהרבה מהזינוק של כמעט 2 מיליארד טון ב־2021. הסיבה לכך מעודדת: הרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והמעבר לכלי רכב חשמליים גברו השנה על הביקוש לפחם.
3. השקעות ענק באקלים בארה"ב כחלק מתוכנית הפחתת האינפלציה – באוגוסט הושגו הסכמות ובית המחוקקים בארה"ב אישר את חבילת האינפלציה של הנשיא ג'ו ביידן, הכוללת השקעות היסטוריות בגובה 369 מיליארד דולר במדיניות אקלים ומעבר לאנרגיה נקייה. התוכנית כוללת זיכוי מס למכוניות חשמליות, הטבות למעבר לאנרגיה מתחדשת, תמיכה בשרשראות אספקה של סוללות, השקעות ענק בטכנולוגיות חדשות ועוד.
כך למשל, במסגרת התוכנית יופנו 30 מיליארד דולר לייצור מקומי מתקדם של רכיבים הנדרשים לתעשיית האנרגיה המתחדשת והרכבים החשמליים. לפי ההערכות, אילו ישיג מטרותיו, חוק הפחתת האינפלציה יכול לצמצם את פליטת גזי החממה בארה״ב, המזהמת השניה בגדולה בעולם, ב-40% עד 2030, ולהציע מאות אלפי מקומות עבודה חדשים. לפי ניתוח של בנק קרדיט סוויס, לחוק תהיה "השפעה עמוקה בתעשיות בעשור הקרוב ואילך", והוא עשוי לעצב את הכיוון אליו צועדת הכלכלה האמריקאית, ולהזרים לכלכלה הירוקה הרבה יותר כסף ממה שהממשל מצפה. זאת מכיוון שההוצאות הפדרליות נוטות לזרז השקעות פרטיות, מה שעשוי לדחוף להשקעות בסף 1.7 טריליון דולר ב-10 השנים הבאות.
4. באיחוד האירופי חסכו הקיץ 29 מיליארד דולר ו־20 מיליארד מ"ק גז בייבוא בזכות ייצור של חשמל סולארי. השמש לבדה יצרה הקיץ עבור האירופים 12.2% מהחשמל שצרכו - יותר מהרוח (11.7%) או הנהרות והסכרים (11%). אירופה שוברת שיאים סולאריים חדשים מדי שנה, ובונה תחנות כוח סולאריות חדשות שיקדמו את עצמאותה האנרגטית ויצמצמו את התלות שלה בגז הרוסי ובמקורות אנרגיה מזהמים נוספים. הולנד, גרמניה וספרד מייצרות 22.7%, 19.3% ו־16.7% בהתאמה מהחשמל שלהן אך ורק מהשמש, לצד מקורות מתחדשים נוספים. פינלנד והונגריה הגדילו את השימוש באנרגיה סולארית השנה פי 5. מדינות האיחוד האירופי כבר השיגו את יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבו לעצמן ל־2020, וחלקן אף עלו על המצופה וייצרו יותר משליש מהאנרגיה שלהן ממקורות מתחדשים, אף ללא אנרגיה גרעינית (26 מדינות ובהן שוודיה, פינלנד, לטביה, אוסטריה ופורטוגל).
5. יום אחרי יום, טכנולוגיות חדשות פורצות את הדרך קדימה. לחלקן, אילו יתפתחו, יכולות לסייע במאבק. על הפיתוחים החדשים נמנים פאנלים סולריים גמישים של "אפולו פאוור" הישראלית, מטוס חשמלי קטן של חברה ישראלית שביצע השנה טיסת בכורה קצרצרה, משאית 44 טון חשמלית של וולוו עם טווח נסיעה של 300 ק״מ, וטכנולוגיות האגירה שהולכות ומשתפרות מיום ליום. גם בשטח ישנם פרויקטים שמסמנים את הדרך: בקטאר, 10% מהחשמל מגיע מפרויקט סולארי אחד, סין השיקה את פרויקט אחסון האנרגיה הגדול בעולם (בקיבולת של עד 400 מגהוואט שעה), הולנד תקרה שטחים חקלאיים בפאנלים סולריים, ובלגיה תשקיע 150 מילין אירו בהקמת פאנלים סולריים בדיור הציבורי כדי להוזיל את חשבונות החשמל. זוהי רשימה חלקית, כשגם בחברה האזרחית צצים מיום ליום פרויקטים סביבתיים שמשנים חייהן של קהילות ומחזקים את ההגנה על הטבע.
6. חילופי ממשל באוסטרליה ובברזיל, שתי פולטות ענק, פתחו צוהר למדיניות פרו אקלימית. באוקטובר ניצח בבחירות לולה דה סילבה, שהדגיש לאחר הזכייה כי יפעל לשימור יערות האמזונס ולמאבק במשבר האקלים. באוסטרליה, לאחר מהפך בבחירות, הודח סקוט מוריסון, ראש משלה שהכחיש את משבר האקלים ופעל לפיתוח דלקי מאובנים. מנהיג הלייבור שנבחר תחתיו, אנתוני אלבני, הצהיר שברצונו להפוך את אוסטרליה ל"מעצמה של אנרגיות מתחדשות". אוסטרליה היא אחת מפולטות הפחמן לנפש הגדולות בעולם. לאחרונה התחייב אלבני לצמצם את הפליטות של מדינתו ב-43% עד 2030, ויישר קו עם המדע, בניגוד למדינות רבות בעולם (ובהן ישראל).
