מדלק ועד מילקשייק: מחסור עולמי בנהגי משאיות פוגע באספקה
מדלק ועד מילקשייק: מחסור עולמי בנהגי משאיות פוגע באספקה
בעיה שהחלה באמצע שנות האלפיים החריפה מאז פרוץ המגפה וכעת פוגעת בציבור הרחב. תנאי ההעסקה הגרועים של הנהגים יצרו מחסור חמור בכוח אדם והפכו את הובלת הסחורות היבשתית למשימה בלתי אפשרית
הגולה הבלארוסי אלכסנדר מאטיאש הצטרף לחברת המשאיות הליטאית באלטיק טרנסליין במאי. אבל אחרי שבועיים של הכשרה ו־13 שבועות של מגורים במשאית בהולנד, וכל זאת בשכר של 2,470 יורו בלבד, הוא התפטר. "אלה לא חיים נורמליים לבן אנוש", אמר. "זה כמו כלא, זו לא משרה. אתה עובד כמו זומבי".
אנליסטים אומרים כי מחסור גלובלי בנהגי משאיות קיים מאז אמצע שנות האלפיים. אך המקרה של מאטיאש מציג את הממד האנושי של מחסור מחמיר בנהגים, שהסלים למשבר אשר רק באחרונה מורגש על ידי הציבור הרחב.
בבריטניה, המחסור ניכר על מדפי המרכולים, למקדונלד'ס נגמרו המילקשייקים ולקבלנים אין גישה לחומרי בניין, זאת בעוד עופרות ברזל ליצוא אינן מגיעות לנמלים האוסטרליים.
משבר חסר תקדים בארה"ב
ההשלכות הפוטנציאליות הן חמורות. אנדרה לה'בלנק, סגן נשיא מבצעים בפטרוליאום מרקטינג גרופ, חברה להפצת דלק שבסיסה בווירג'יניה, אמר כי המלאים של מוצרים מסוימים אזלו כ־1,200 פעמים מאז אמצע יוני בתחנות הדלק שעמן היא עובדת, בגלל מחסור בנהגים. "אתה לא מקבל את אספקת נייר הטואלט שלך או הביצים, זה דבר אחד. הדלק עוצר, הכל נסגר", הוא מזהיר.
סוגיית כוח האדם במגזר התעבורה מבעבעת זה זמן, זאת בעוד חברות רב לאומיות מצמצמות את עלויות שרשראות האספקה. במקביל, צי נהגי המשאיות במדינות מפותחות מזדקן - הגיל הממוצע של נהג משאית בבריטניה הוא 55 - בעוד יותר משרות הפכו מבוססות מחשב.
בוב קוסטלו, כלכלן ראשי באיגוד המשאיות האמריקאי, אומר כי מספר הנהגים בצי האמריקאי צנח ל־430 אלף מ־465 אלף בתחילת 2020. "המחסור בנהגים בארה"ב מחמיר, המצב מעולם לא היה גרוע יותר", הוסיף.
קית' ניוטון, מזכ"ל מכון הלוגיסטיקה והתחבורה הבינלאומי, אמר כי חברי הארגון באוסטרליה ובמרכז אסיה מדווחים על מחסור של 20% בנהגי משאיות.
הביקושים הגואים למוצרים במהלך המגפה הקפיצו את היקפי המטענים להובלה, בעוד צמיחה מואצת של המסחר המקוון העמיסה לחצים נוספים על המערכת.
"המסחר הגלובלי הופך יותר ויותר מורכב, צרכנים רוצים משלוחים מהירים יותר, והאמת שאין מספיק נהגי משאיות שיוכלו לטפל בביקושים ברחבי העולם", ציין ניוטון.
חברת המשאיות גירטקה, האחת הגדולות באירופה, מתכננת לשכור 7,000 נהגים חדשים השנה. לדבריה, נדרשים יותר עובדים לכל משאית כדי לאפשר לנהגים לבלות יותר זמן בבית.
באלטיק טרנסליין חולקת על התיאור שמסר מאטיאש לגבי תנאי ההעסקה, ואומרת כי היה מודע לכך שיידרש לבלות פרקי זמן ממושכים במשאית. לפי החברה, היא "מצייתת בקפדנות לחוקי התעסוקה ומספקת לינה הולמת וגם דואגת לתנאים נאותים לכל עובדיה".
בבריטניה, שם קיים מחסור של כ־100 אלף נהגים, הפגיעה קשה במיוחד, לא רק בשל עזיבת נהגים ממדינות האיחוד האירופי בעקבות הברקזיט והקורונה, אלא גם בגלל רפורמת מיסוי שנכנסה לתוקף השנה והפחיתה באופן דרסטי את הכנסות העובדים המגיעים מסוכנויות השמה. עיכובים שנוצרו בגלל המגפה במרכזי בדיקות פגעו בזרם העובדים החדשים, וכעת פועל מגזר הלוגיסטיקה הבריטי למציאת פתרונות שיאפשרו מתן ויזות זמניות לנהגים מהאיחוד האירופי.
ועדיין, קיימים קשיים מעשיים. "גם אם נאפשר לגייס עובדים מהאיחוד האירופי, קיים מחסור בנהגים גם שם", אומר רוב מקנזי, ראש מחלקת מדיניות באיגוד תעבורת הכבישים. "אפריקה זה המקום היחיד שבו אין מחסור משמעותי בנהגים".
חברות משאיות בארה"ב תרות גם הן אחרי פתרונות מעבר לים, חרף הקצאות נמוכות של ויזות. אנדה מאלסקו, שותפה בכירה בפירמת עורכי הדין מאלסקו במיאמי, מסייעת לחברות משאיות לייבא נהגים ממקסיקו, קנדה ודרום אפריקה. "חברות ממש נואשות", היא אומרת.
"הנהגים רוצים יותר מכסף"
חברות גדולות מנסות לפתות נהגים עם הטבות. וולמארט מציעה מענק חתימה של 8,000 דולר לנהגים, בעוד הקמעונאית הבריטית ג'ון לואיס הודיעה על תוכניתה להעלות את שכר הנהגים בסכום של עד 5,000 ליש"ט בשנה. השכר השנתי של נהגי המשאיות בבריטניה טיפס ב־21% ל־36,800 ליש"ט בתוך פחות משנה, כך לפי חברת כוח האדם אדזונה.
אך ארגוני סחר אומרים כי הבונוסים והשכר המשודרג רק מעודדים נהגים לעבור ממעסיק אחד לשני מבלי שייכנס דם חדש למקצוע, ולא מועילים לנהגים שאינם מקבלים תשלום עבור פרקי הזמן בין ההובלות. "הנהגים רוצים יותר מכסף", אומר פטריק דוראן, שעבד כנהג משאית בבריטניה במשך שבע שנים וכעת מעוניין במשרה של נהג אוטובוס.
תלונות שגורות נוספות הן היעדר תנאים פיזיים הולמים, משירותים וחניה ועד אזורי מנוחה ייעודיים.
גורמים רבים בתעשייה מדווחים על מעגל אכזר של מחסור בכוח אדם שמאלץ נהגים לבצע יותר משלוחים והופך את העבודה ללא כדאית. "פעם אהבתי את העבודה", אמר חוזה קיירוס, פורטוגלי שהגיע לבריטניה ב־1990 אך עזב את המגזר באפריל האחרון, אחרי 12 שנים. כעת הוא עובד במחצבה. "העבודה הפכה קשה יותר ויותר ככל שהחברות הגבירו את הלחץ".
הלחצים הגוברים הביאו אנליסטים להזהיר מפני מתן הטבות נקודתיות שמטשטשות את אותן בעיות מבניות, שהפכו את המגזר לבלתי אטרקטיבי. כל פיתרון למשבר חייב להסתכם בהעלאות מחירים לצרכנים, הם אומרים.
הרמן בולהאר, פעיל זכויות אדם בהולנד, סבור כי ממשלת הולנד ואחרות לא פעלו מספיק כדי לאכוף תקנות, שלא לדבר על העלאת המודעות לתנאי העבודה הקשים של הנהגים.
לדבריו, במדינתו אין די מידע לגבי ניצול כוח אדם בתחום המשאיות. "זה לא נושא מקומי, זה לא נושא לאומי, זה נושא בינלאומי", הוא אומר. "זה קשור בכלכלה, סחר, עלויות, רווח ומחירים, אבל בבסיס, מדובר בזכויות אדם, כבוד אנושי ותנאי העסקה הוגנים".
