משבר האקליםהכלכלה תלויה בדבורים, ביערות ובאגמים. האם נצליח להצילם?
משבר האקלים
הכלכלה תלויה בדבורים, ביערות ובאגמים. האם נצליח להצילם?
למרות שהישרדותם של בעלי חיים רבים הכרחית גם עבור המערכות הכלכליות, עד היום ממשלות נכשלות בהגנה עליהם. תוכניות לעצור את הפגיעה במגוון הביולוגי עומדות כעת על כף המאזניים בוועידה בקנדה, שבה משלחות מכל העולם נדרשות לייצר את "הסכם פריז" של הטבע
מבלי לדעת, הם משמשים נשק רב עוצמה במאבק במשבר האקלים, ומסייעים למתן את השפעותיו החמורות. בזמן שהאנושות מחממת את כדור הארץ, לווייתן אחד אוגר בגופו לאורך חייו פליטות פחמן השוות לכאלף עצים. לוטרות הים מסייעות למערכות האקולוגיות ללכוד פחמן מהאטמוספירה ולאגור אותו כביומסה (כמות חומר אורגני במקום וזמן נתון -ש.א) בים העמוק, ושלושה רבעים מהמזון שאנחנו צורכים מסתמך על האבקה של דבורים וחרקים חרוצים.
הכלכלה העולמית וההישרדות האנושית תלויות ברשת סבוכה של מערכות טבעיות ומיני בעלי חיים. כדי לייצר חמצן יש צורך בצמחים, וללא שירותי ההאבקה של הדבורים – נאלץ להסתדר בלי פירות ואגוזים. אך האנושות מפעילה לחץ הולך וגובר על המערכות שמאפשרות לה לשגשג בכדור הארץ, ועלולה לשלם על כך מחיר כבד. בימים אלו מתכנסות משלחות ממשלתיות סביב שולחן המשא ומתן בוועידת המגוון הביולוגי (cop15) המתקיימת במונטריאול שבקנדה, במטרה לייצר את "הסכם פריז" של הטבע, ולהתגייס למאבק על עתידם של בעלי החיים והמערכות הטבעיות המשמשות להם בית.
על הפרק: אישור תוכנית להגנה על המגוון הביולוגי בעולם בעשור הקרוב, ושאיפה להפוך 30% משטחי כדור הארץ למוגנים. ברקע הדברים נשמעות אזהרות של מומחים שאין די בכך ושהאנושות צועדת בדרך של אין חזור, ותתקשה מאוד לשקם את הנזקים אם לא תתגייס כעת לצעדים שאפתניים יותר. למרות שלא ניתן להיאבק במשבר האקלים מבלי להגן על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, כל היעדים שנקבעו תחת ההסכם העולמי האחרון לפני עשור, לא הושגו עד היום, בעוד שהמצב בשטח הולך ומחריף. גם בישראל יש אותות ברורים לכישלון: דוח מצב הטבע של המשרד להגנת הסביבה מצביע על המשך ההידרדרות במצב המערכות האקולוגיות בישראל, בעיקר בשל המשך אובדן שטחים טבעיים לצרכי פיתוח ובנייה וקיטועם על ידי תשתיות דרכים וקווי מתח גבוה.
אחת הסוגיות שמטרידות את המדענים, למשל, היא מצב החרקים. הם מסייעים לאנושות לגדל מזון ולשמור על בריאות המערכות הטבעיות, אך שליש מהם נמצאים בסכנת הכחדה, שאותה מכנים המדענים ׳אפוקליפסת חרקים׳. כמו כן, מאז שנות השבעים של המאה שעברה אבדה בממוצע 69% מכלל אוכלוסיית חיות הבר. 150 מיני בעלי חיים נעלמים מדי יום, ומיליון מינים של בעלי חיים וצמחים מצויים בסכנת הכחדה. יותר מ-500 מינים של חיות יבשה נמצאים על סף הכחדה וצפויים להיעלם תוך שני עשורים. אחד מכל חמישה זוחלים עומד בפני הכחדה, ואחד מכל שמונה מיני ציפורים תחת איום. 40% ממיני הצמחים בעולם, גם הם בסיכון גובר.
המגוון הביולוגי הוא גם הבסיס שעליו נשענת הכלכלה העולמית. לפי הערכות של קבוצת הביטוח Swiss Re, יותר ממחצית מהתמ"ג העולמי - שווה ערך ל-41.7 טריליון דולר - תלוי בתפקוד בריא של עולם הטבע. ולמרות זאת, אירוע ההכחדה ההמוני השישי של בעלי החיים נמצא כעת בעיצומו. מינים רבים נמצאים בסכנת הכחדה או בסכנה עקב פעילות תעשייתית אנושית בלתי מבוקרת: כריתת יערות (אזור יער בגודל מגרש כדורגל נכרת בכל שנייה), פלישות של מינים לא מקומיים, דיג תעשייתי, ציד ושינויי אקלים הנגרמים על ידי האדם.
האיומים הגדולים ביותר על המגוון הביולוגי הם השימוש האנושי בקרקע ובים, תוך התרחבות לשטחי טבע וזיהומם, ניצול ישיר של משאבי טבע, משבר האקלים המונע מהשימוש המסיבי של האנושות בפחם, נפט וגז, וכן זיהומים ומינים פולשים. לא מדובר בתגלית, אלא בעניין המוכר למנהיגי העולם מזה עשורים ארוכים. לצורך כך, חתמו המדינות על אמנת המגוון הביולוגי, שבמסגרתה נקבעים אחת לעשור יעדים בנושא. אך עד עתה, אף אחד מ-20 היעדים שהוצבו בעשור הקודם לא הושג, וגם לא אלו שהוצבו עשור קודם לכן. זאת, למרות שלפי דו"ח מצב הטבע של האו"ם לשנת 2021, התחייבות של 0.1% בלבד מהתמ"ג העולמי תמנע את התמוטטותן של מערכות אקולוגיות מקיימות חיים. עם זאת, התחייבויות מימון נוכחיות של המדינות המפותחות משאירות פער של 4 טריליון דולר, וכך הסיכוי להגן על כמחצית מהטבע – נותר מחוץ להישג יד.
4 צפייה בגלריה
שריפה ביער אורנים בדרום צרפת באוגוסט האחרון. בין האיומים הגדולים ביותר על המגוון הביולוגי הוא השימוש המסיבי של האנושות בפחם, נפט וגז
(צילום: AFP)
הגנה על המגוון הביולוגי הכרחית למערכת הכלכלית. האובדן הצפוי למערכת האקולוגית בשל הנזקים הכבדים הנגרמים לטבע, מוערך בעשרות טריליוני דולרים. ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תחום כלכלה וקיימות בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, מסבירה: "המערכות הטבעיות מספקות לנו מוצרים ושירותים כמו מזון, ויסות אקלים גלובלי ומקומי, מניעת שטפונות והצפות, מניעת מחלות וכמובן שלמערכות האלו יש ערך תרבותי ורגשי. לפגיעה בהן יש השפעה ישירה על חיינו. קשה לכמת את הערך הכלכלי של המערכות הטבעיות ובעלי החיים, והערכות לעולם תהיינה בחסר, אבל למקבלי החלטות יש כבר היום כלים שמאפשרים להם להבין שהטבע הוא שחקן לכל דבר ועניין בהחלטות שונות של פיתוח או עיור, ולהגן עליו".
"עד היום המחקרים מעריכים בחסר גדול ובאופן חלקי מאוד את התמורה הכלכלית העצומה של המערכות הטבעיות, וההערכות לא מצליחות לעמוד אל מול התיאבון של חברות ומדינות לחרב שטחי טבע כדי לגזור רווח כלכלי קצר טווח". צמח שמיר נותנת דוגמה אחת שנחקרה לאחרונה: "בדיקה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית של מנגרובים במפרץ ניקויה בקוסטה ריקה, העריכה את ערכם ב-408 מיליון דולר בשנה, ואת הערך הכולל החציוני ב-86 מיליון דולר. מדובר ב-0.16% מהתמ"ג בקוסטה ריקה בשנת 2015".
4 צפייה בגלריה
פילים בסרי לנקה בתוך הר של פלסטיק. הורג את בעלי החיים ומצמצם את המגוון הביולוגי
( צילום: AP)
ועידת המגוון הביולוגי זוכה לתשומת לב נמוכה ביחס לוועידת האקלים של האו"ם, שבה השתתפו פוליטיקאים רבים, למרות שלא ניתן לנתק בין המטרות: היערות, האוקיינוסים והקרקעות שלנו יכולים ללכוד ולאגור כמויות אדירות של פחמן. הגנה על המערכות האקולוגיות הללו, ועל מיליוני מיני צמחים ובעלי חיים המחיים אותם, היא הכרחית אם ברצוננו לעמוד ביעד האו"ם להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס. למרות שהמדינות עד עתה נכשלו לחלוטין בנושא, כעת ישנה תקווה שבכל זאת הוועידה הנוכחית תצליח לייצר את ״הסכם פריז״ של הטבע, שכן המודעות לנושא בעשור האחרון עלתה מאוד.
21 הטיוטות למו״מ שיסתיים ב-19 בחודש, מציעות יעדים לחיסול זיהום הפלסטיק, הפחתת השימוש בחומרי הדברה בשני שלישים, הפחתה בחצי של שיעור החדרת המינים הפולשים וביטול סובסידיות ממשלתיות סביבתיות מזיקות בשווי מיליארדי דולרים. היעדים כוללים גם שיפור שלמות המערכות האקולוגיות, הערכת תרומת הטבע לאנושות ומתן המשאבים הכספיים להשגת החזון.
בלב תשומת הלב, נמצאת קריאה של מדינות רבות - מקוסטה ריקה וצרפת ועד בריטניה, ארצות הברית ואפילו ישראל - להכרזה על יעדים של הגנה על 30% מהקרקעות והאוקיינוסים עד 2030 - אבל זה פשוט לא מספיק. לפי הפאנל הבינלאומי לשינויי אקלים, יש צורך בהגנה על 50% מהשטחים כדי לשמור על בריאותן של המערכות הטבעיות.
