המגפה חלפה ואיתה גם המיליארדים: עלייתם ונפילתם של מתעשרי הקורונה
המגפה חלפה ואיתה גם המיליארדים: עלייתם ונפילתם של מתעשרי הקורונה
שווי הונם של 58 מיליארדרים במדד בלומברג, שזינק בשל הקורונה בחדות, נותר אמנם גבוה מכפי שהיה לפני המגפה, אך העליות המרשימות שחוו התנדפו. ובקצה השני - עוד 100 מיליון בני אדם שחיים על פחות מ-1.90 דולר ליום בגלל המגפה
מגפת הקורונה, שפרצה לפני קרוב לשלוש שנים שינתה כמעט כל אספקט בחיים שלנו: כיצד אנחנו חיים, עובדים, משחקים ומחנכים את הילדים שלנו. אך בעוד שרבים נפגעו מההגבלות שהושתו לבלימת המגפה, השינויים הללו דווקא עזרו להעשיר חברות ויזמים שהתאימו עצמם לצרכים החדשים. אולם כעת עם החזרה כמעט לגמרי לשגרה, ההון הזה שצברו מתפוגג במהירות.
מדובר על מועדון מצומצם של 58 מיליארדרים שההון שלהם עלה בקצב מעורר השתאות במהלך המגפה, וצנח במהירות גבוהה אף יותר אחריה. המועדון הזה כולל את המדען סטפן בנסל, המנכ"ל של מודרנה שהייתה אחת החברות הראשונות שפיתחה וקיבלה אישור לחיסון נגד קורונה והודות לכך המניה זינקה בקרוב ל-2,400% והונו טיפס ל-15 מיליארד דולר.
חברים נוספים הם אריק יואן, מייסד זום ששמונה פעמים נדחתה בקשת הוויזה שלו לארה"ב, והונו האישי זינק ל-29 מיליארד דולר לאחר שהחברה שלו הפכה לכלי המוביל בעולם לשיחות וידיאו, וכן ארנסט גרסיה ממייסדי Carvana, פלטפורמת המסחר המקוון במכוניות משומשות, שההון שלו תפח ל-21.8 מיליארד דולר. אולם כעת הונו של בנסל התכווץ ב-75% ל-3.7 מיליארד דולר, הונו של אריק יואן מזום נפל ב-84% ועומד כעת על 4.6 מיליארד דולר, ואילו גרסיה מסתפק כעת בהון של 4 מיליארד דולר לאחר שאיבד 82% מהשווי שלו.
58 המיליארדרים הללו, שזכו לכינוי "מיליארדרי הקורונה" מכיוון שהונם זינק הודות למיזמים שהיו קשורים ישירות למגפה והשלכותיה לקוחים מתוך מדד המיליארדרים של בלומברג, שעוקב אחר הונם של 500 האנשים העשירים בעולם. לפי בדיקה שערכו בבלומברג, הונם של 189 מתוכם יותר מהוכפל בשלב מסויים בין ה-31 בדצמבר, 2019 אז עודכן ארגון הבריאות העולמי על מחלה לא מזוהה בווהאן, סין ועד ה-30 בספטמבר, 2022. כלומר, מלבד 58 מיליארדי הקורונה ששיעורי העלייה והצניחה בהונם היו חדים במיוחד, 131 המיליארדרים האחרים שהונם הוכפל הם כאלה שההון שלהם לא היה תלוי רק בדרך שבה הקורונה שינתה את אורח החיים של רבים ברחבי העולם.
לקים פורסט, המייסדת של חברת ההשקעות Bokeh Capital Partners מפיטסבורג, השפע סביב החברות שהרוויחו מהסגרים וההגבלות הזכיר שידור חוזר של מה שהיא מגדירה כטיפשות של בועת הטכנולוגיה מלפני שני עשורים, אז זרם הון לכמעט כל מה שכלל את המונח דוט.קום. "הם מילאו נישה שהיה צורך נואש לפתור אותה, אבל זה לא היה מסוג הדברים שנשארים לטווח הארוך", אמרה. "המשקיעים מחפשים צמיחה ואין יותר צמיחה שאפשר להוציא מהעבודה מהבית".
רשימת 189 המיליארדרים, כוללת רבים שהרוויחו מתוכניות הסיוע הממשלתיות ושיעורי הריבית שהורדו בתגובה למשבר, ביניהם מנכ"ל טסלה אלון מאסק שהפך לאדם העשיר בעולם, מאסיושי סאן, שהימורי הטכנולוגיה הממונפים שלו רק עלו, וסם בנקמן – פרייד, טייקון הקריפטו בן ה-30 שהרוויח מראלי במגוון תחומים כמו ביטקוין ו-NFT. אך אף אחד מהיזמים המאד עשירים הללו אינם חסינים למאמצים המשותפים בקרב הבנקים המרכזיים בעולם לבלימת האינפלציה הגואה על ידי העלאת ריביות. כך למשל, מדד MSCI הכלל עולמי ירד מאז תחילת השנה ב-25%.
אף שכולם חווים ירידות, זה בולט במיוחד בקרב מיליארדי הקורונה וההון שצברו הודות לקשר ההדוק ביותר למגפה התפוגג בקצב שובר שיאים, כפי שקרה באירועים מרכזיים גדולים אחרים כמו המשבר הפיננסי של 2008 והשפל הגדול.
מתוך 58 מיליארדרי הקורונה שהוגדרו, 26 הם בעלי אזרחות מאסיה, 18 הם מארה"ב וקנדה ו-10 מאירופה. שתיים בלבד הן נשים: פלגוני נאייר, מייסדת היוניקורן הראשון בהודו בהובלת נשים שהונפק, קמעונאית הקוסמטיקה Nykaa, ודניס קואטס, המנכ"לית המשותפת ובעלת המניות הגדולה ביותר ב- Bet365.
העסקים שלהם משתייכים ל-7 קטגוריות, כשלשינויים באורח החיים בעקבות הגבלות הריחוק החברתי היה תפקיד גדול: יותר ממחצית הטייקונים מקושרים עם הרגלים הנלווים לבילוי זמן בבית, עבודה מרחוק ומסחר מקוון. שליש מקושרים לחברות בתעשיות הפארמה והבריאות, המייצרות מגוון דברים החל מחיסונים ועד למכונות הנשמה. "כמות הטוב הכלכלי שהאנשים האלה עשו היא עצומה", אמרה פייג' אוימט, מרצה לפיננסים באוניברסיטת צפון קרולינה, שהתייחסה בעיקר למפתחי החיסונים. "אז הם בהחלט צריכים להיות מתוגמלים".
שווי ההון המצרפי של מיליארדי הקורונה נותר גבוה משמעותית מכפי שהיה לפני המגפה, אך העליות המרשימות שחוו התנדפו. ההון הצטמק בכל אחת מהקטגוריות, בהובלת מסחר מקוון. הנכסים בתחום הזה נפלו בשיעור ממוצע של 58% לעומת ימי השיא, על רקע ירידה בהתעניינות המשקיעים והחזרה של אנשים רבים לחיים הרגילים.
בצד השני של הסקאלה, יש כ-97 מיליון אנשים נוספים שמתקיימים כעת על פחות מ-1.90 דולר ליום בגלל המגפה, כך לפי דו"ח של הבנק העולמי.
חבילות סיוע שיזמו ממשלות העניקה הקלה מסויימת, אך לא הצליחו לפצות על כל מה שאבד. השנה, אף שנראה שהחלק הגרוע מכל בקורונה כבר מאחורינו, עננים קודרים נוספים חגים מעל: המחירים העולים של המזון והאנרגיה, שיעורי הריבית הגבוהים והסיכון הגובר למיתון עולמי. גם במדינות העשירות, כלכלנים מזהירים שמשבר יוקר המחיה פירושו שמשקי בית עם הכנסות נמוכות יתקשו לממן החורף גם את החימום וגם אוכל, ואילו במדינות העניות, מזהירים בבנק העולמי, המגפה ביטלה שנים של מאמצים להעלות מיליוני אנשים מעל קו העוני, כשהאינפלציה הגבוהה והחובות הציבוריים המאמירים פוגעים ביכולות של המדינות הללו לבלום את המגמה.
בשל התחזית הכלכלית הקודרת הזו, מתגברים הקולות להעלאת מסים על חברות ועל העשירים. בהתאם, בשנה שעברה הסכימו שרי האוצר של מדינות ה-G7 לקבוע שיעור מינימאלי למס החברות. במקביל, בספרד חשפו לאחרונה מס חדש על בעלי נכסים בשווי מעל 2.9 מיליון דולר, ואילו נשיא קולומביה החדש הציב יעד להעלות את המסים על העשירים ב-200%. אולם, המהלכים הללו לא מספיקים מבחינתו של מקס לוסון, מנהל מחלקת מדיניות אי השוויון באוקספם אינטרנשיונל, שהזהיר שבלי פעולות נוספות הקורונה עלולה להפוך את הפער בין העשירים והעניים לתהום לא ניתנת לגישור. "ראינו שגם העושר הקיצוני וגם העוני הקיצוני עלו בו זמנית", אמר לאוסון. "אני לא בטוח שמספיק אנשים הפנימו כמה זה היה קיצוני".
