קדחת טימוחומת הגנה: המערב חולם לרסן את הענקיות הסיניות
קדחת טימו
חומת הגנה: המערב חולם לרסן את הענקיות הסיניות
הפשיטה הצרכנית של טימו ושיין על ארה"ב העירה פחדים מהמלחמה הקרה. דו"ח של הקונגרס האמריקאי מינואר 2023 משרטט את דרך הפעולה של השתיים: משימוש בעבודת כפייה, דרך פגיעה בזכויות יוצרים וניצול פרצות מס ועד אגירת מידע אישי. במקביל המחוקק גם מנסה למצוא דרכים יצירתיות לבלימתן
בינואר 2023 התכנס הקונגרס ה־118 האמריקאי ומיד הקים ועדה מיוחדת שתכליתה "לפתח תוכנית פעולה להגנה על העם האמריקאי, הכלכלה והערכים שלנו מהאיום שמציבה המפלגה הקומוניסטית הסינית, ולהבטיח שהכלכלה האמריקאית תוכל להתחרות בזו של סין".
לכתבות נוספות בפרויקט
המילים גדולות אבל המנדט ברור – למצוא את הדרך לבלום את ההצלחה המהירה, הפנומנלית והמאיימת של חברות מסחר אלקטרוני סיניות. דו"ח הביניים הראשון שהוועדה הגישה ביוני דן בשתי חברות – שיין ו־Temu, אפליקציות המסחר הפופולריות ביותר בארה"ב. הממצאים, גם אם חלקיים, קראו לפעולה מיידית.
לצרכן האמריקאי זה אולי ייראה זניח, הרי איזה איום מהווים שמלה ב־7 דולר או מנקה חלונות ב־68 סנט? למחוקקים החרדה ברורה - שיין וטימו שולחות ביחד כמעט מיליון חבילות ביום לצרכנים אמריקאים, הן אפליקציות הקניות הפופולריות ביותר במדינה, מייצרות מיליארדי דולרים בהכנסות שנתיות, ולא משלמות מסי יבוא, שגשוג שהוא כולו מגיע על חשבון המתחרות הקטנות והגדולות האמריקאיות ובזמן של שיא במתיחות הגיאופוליטית בין ארה"ב לסין. העובדה כי פעילותן היא דיגיטלית עמוקה ולכן מייצרת עבורן נתוני עתק על הצרכנים האמריקאים, הדליקה סנטימנט מתקופת המלחמה הקרה כי מדובר בכלים שדרכם המשטר הקומוניסטי מתנחל במוחם של האמריקאים ועוקב אחריהם.
כך הפכה מלחמת סחר שהצית נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ לבהלה אדומה שלישית (Red Scare). שיין וטימו הפכו במסגרת זו לאחת החזיתות במה שהמחוקקים האמריקאים מזהים כאיום לביטחון הלאומי וחלק מהאתגר המכונן של המאה 21. הדו"ח בהתאם היה קצר אך מקיף, וכלל ביקורת בכל אחד משלבי פעילותן של השתיים — מהייצור והעיצוב, ועד הפרסום וההפצה — כולל ביקורת על תרבות שימוש חד־פעמי (Throwaway Culture) והחשש מאיסוף הנתונים.
1. ייצור: לעצור את הכפייה
כחלק מהמודל העסקי הייחודי שלהן שיין וטימו עובדות במצטבר עם עשרות אלפי ספקים בסין, אלו מייצרים את הפריטים או מוכרים דרכן ישירות ללקוחות. פריסה גדולה כזו לא מאפשרת פיקוח נאות או הבנה ברורה מהיכן כל אחד מעשרות אלפי המוצרים של החברה מגיע. בארה"ב קבעו לאחרונה שיבוא סחורות מאזור שינג'יאנג אסור בשל הפרות נרחבות של זכויות אדם נגד האויגורים, ושימוש בעבודת כפייה לייצור כותנה. מחקרים עצמאיים טענו לאחרונה כי שיין וטימו עובדות עם ספקים כאלו, טימו הכחישה, שיין מעט פחות.
את גלגל ההאשמות הזה לא ניתן לעצור. כשנודע בספטמבר ששיין רוצה להנפיק בבורסת ניו יורק, מיד הכל נעמדו על הרגליים האחוריות. לא משנה שהנפקתה, לפי שווי מוערך של מעל ל־60 מיליארד דולר, היתה אמורה להיות הגדולה ביותר ב־2024 בארה"ב ושל חברה סינית מאז הונפקה עליבאבא ב־2014. הלחץ לעצור את ההנפקה היה עצום, תובעים קראו לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) לא לאפשר את ההנפקה עד שתיבחן שרשרת האספקה ויובטח כי שיין לא משתמשת בעבודות כפייה בייצור. הלחץ חלחל וה־SEC התעכבה מלהגיב לתשקיף החסוי ששיין הגישה. בפברואר הפציר הסנאטור מרקו רוביו ביו"ר ה־SEC גארי גנסלר "לדרוש גילויים משיין לגבי המבנה, האינטראקציות עם הממשלה הסינית והמפלגה הקומוניסטית". בסוף אותו החודש דווח כי שיין אמרה נואש והיא בוחנת הנפקה בלונדון.
2. עיצוב: לבלום את החיקויים
הצמיחה המהירה של טימו ושיין, השימוש בעשרות אלפי ספקים והעלאת אלפי מוצרים חדשים כל יום לפלטפורמה הפכו אותן לצלחת פטרי של העתקות. בהתאם, בעלי חנויות מקוונות לא סיניות, שיש להם חנויות באמזון, eBay ואחרות, טוענים כי ספקים סינים גונבים עיצובים, מוצרים ותיאורי מוצרים מקוריים שלהם. המוכרים הקטנים חסרי אמצעים להילחם בשיין ובטימו, אך כמה חנויות גדולות פתחו בהליכים משפטיים נגדן. במאי, למשל, בעלי חברת ציוד הכושר FitBeast תבעו את טימו על הפרת זכויות יוצרים. לפי רויטרס, טימו מוכרת עותק של ציוד האימון של FitBeast ב־5 דולר כשהמקורי נמכר על ידיה ב־25.99 דולר באמזון. באותו החודש בעלי הסימן המסחרי "פריסבי" תבע כמה מוכרי טימו שהשתמשו במונח "פריסבי" על הפרת סימן מסחרי.
ביוני כמה מעצבים תבעו את שיין בטענה כי החברה מוכרת "העתקים מדויקים" של העיצובים שלהם. "שיין התעשרה על ידי ביצוע הפרות שוב ושוב, כחלק מדפוס ארוך ומתמשך של סחיטה, שלא מראה שום סימן לרגיעה", נכתב בתביעה. אם זה מנחם או לא, לפחות מערכת המשפט האמריקאית עובדת גם לריסון הדדי: בחודשים האחרונים שיין וטימו החליפו ביניהן תביעות על זכויות יוצרים וגישה לספקים. טימו תבעה את שיין בטענה שהיא מפחידה את הספקים מלעבוד איתה באיומים "בסגנון המאפיה", כדי לבלום את צמיחתה בארה"ב, בעוד שיין תבעה את טימו בטענה כי היא יוצרת דפים מתחזים שמפרים זכויות יוצרים וסימנים מסחריים. השתיים ביטלו את מרבית התביעות ההדדיות מבלי לספק סיבה.
3. הפצה: להגביל את היבוא
בוועדה קראו לקיים איסור מוחלט על יבוא מוצרי החברות, ולו בשל השימוש המתסכל שלהן בפרצות בחוקי היבוא המקומיים (המכונה de minimis exception). בדו"ח הוועדה מצאו כי ב־12 החודשים שהסתיימו ב־30 בספטמבר נכנס לארה"ב שיא של מעל מיליארד חבילות תחת פטור מזעור מס, יותר מפי שניים לעומת 2019. שיין וטימו אחראיות על אחת מכל שלוש מהחבילות שנכנסו לארה"ב תחת פטור זה.
השתיים מנצלות פרצה ב"חוק התעריפים" האמריקאי מ־1930 שלפיו חבילות בשווי של עד 800 דולר פטורות ממס כל עוד הן נשלחות לאנשים פרטיים. קמעונאים מסורתיים לרוב מייבאים סחורות בכמויות ואז אורזים ומשלחים ללקוח באותה מדינה, מה שיוצר עבורן אירוע מס. שיין באופן חריג אורזת את המוצרים בנפרד במפעל בסין ושולחת אותם ישירות בדואר אוויר, כך שהיא נמנעת מהמס. טימו מחייבת את הספקים שלה לשלוח את המוצרים ישירות לצרכנים, כך היא נמנעת מהטרחה שבשילוח, או מתשלומי מכסים. שיין עצמה הודתה במכתב פתוח מיולי למנכ"ל ויו"ר איגוד ההלבשה והנעלה האמריקאי ש"דה מינימיס" פוגעת ב"חברות אמריקאיות שאינן יכולות עוד להתחרות במחיר", וציינה כי המדיניות "צריכה מהפך מוחלט".
4. מידע: למנוע גישה לנתונים
בוועדה ציינו את איסוף הנתונים המסיבי של שיין וטימו. כאפליקציות שמשרתות עשרות מיליוני אמריקאים, עולה החשש כי לממשלה בבייג'ינג תהיה גישה לנתונים רגישים ותובנות סטטיסטיות לגבי העדפות האמריקאים, וכי תעשה במידע זה שימוש לצרכיה הביטחוניים. חשש זה הוא חלק מסנטימנט רחב יותר שהביא את ארה"ב להקים חומה דיגיטלית בינה לבין סין. זו אינה התנהגות פרנואידית, בשנים האחרונות סין ביצעה כמה רפורמות כך שחברות סיניות חייבות להעניק גישה רחבה לנתונים שאוספות חברות טכנולוגיה סיניות, ללא קשר למיקום המשתמשים.
חשש זה בא לידי ביטוי במרץ כשגוגל השעתה את האפליקציה־אחות של טימו, Pinduoduo, מחנות האפליקציות שלה בשל תלונות על נוכחות תוכנות זדוניות כדי לעקוף הרשאות אבטחה של משתמשים וגישה להודעות פרטיות. כחלק מההתגוננות הזו פעלו ממשל טראמפ והיום ביידן לחייב את בייטדאנס הסינית למכור את החזקתה בטיקטוק לידיים אמריקאיות, ואסרו על עובדי הממשל וכוחות הביטחון להשתמש בטיקטוק בטלפונים של המדינה. בחודשים האחרונים המשיך הנשיא ביידן את המגמה עם פרסום תקנות להגבלת יצוא טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ומחשוב קוואנטי.
