סופו של ניסוי עולמי: גם יפן יצאה מעידן הריביות השליליות
סופו של ניסוי עולמי: גם יפן יצאה מעידן הריביות השליליות
הבנק המרכזי היפני העלה את הריבית ל־0.1% ובכך סיכם עידן שהתחיל ב־2010 בדנמרק ומשם גלש לעולם. הנגיד היפני: "חזרנו למדיניות מוניטרית רגילה". הסכנה הגדולה האורבת עדיין לכלכלה: הזדקנות האוכלוסיה וירידה בפיריון העבודה
מהפך היסטורי ביפן: הבנק המרכזי היפני (BOJ) סיים את מדיניות הריבית השלילית עם העלאתה בשתי עשיריות האחוז ל־0.1%. העלאת הריבית, גם אם קטנה, מביאה לסופו את עידן הריביות השליליות שהונהגו על ידי בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העולם מאז 2010. יפן היתה האחרונה לקיים מדיניות זו אחרי שוויץ, שסיימה אותה בספטמבר 2022.
לצד העלאת הריבית, הראשונה ביפן מזה 17 שנים, סיים ה־BOJ גם את מדיניות השליטה בעקום התשואות (YCC). "כלכלת יפן התאוששה באופן מתון, אם כי חולשה מסוימת נראתה בחלקה", נכתב בהצהרת הבנק , בה צוין גם כי עידן חדש של אינפלציה יציבה נראה באופק, וכי הבנק המרכזי צופה כי יעד האינפלציה של 2% "יושג באופן בר קיימא ויציב" בשנתיים הקרובות. יעד האינפלציה משמש אמת מידה לשאלה, האם הצליחה יפן להתנתק ממגמות דפלציוניות שמתקיימות בה מאז שנות התשעים.
ה־BOJ קיים מדיניות של ריביות שליליות מאז 2017, ומדיניות שליטה בעקום מאז 2016, כאשר שני מהלכים אלו נועדו לדרבן את ההוצאות במדינה. "חזרנו למדיניות מוניטרית רגילה", הודיע נגיד BOJ קאזו אואדה במסיבת עיתונאים לאחר ההחלטה. "אם האינפלציה תתחזק קצת יותר, זה עשוי להוביל לעליית ריבית לטווח קצר", הוסיף, אך הדגיש כי לא צפויות העלאות ריביות אגרסיביות בקרוב. עוד ציין, כי מדיניות הריבית השלילית ואמצעים אחרים להזרמת כסף לכלכלה "מילאו את תפקידם".
בבנק הודיעו כי ימשיכו לרכוש אג"ח ממשלתיות בהיקף של כ־6 טריליון ין בחודש (כ־40 מיליארד דולר), כפי שנהגו עד כה. בעתיד, הסבירו ב־BOJ, בכוונתם לצמצם רכישה של אג"ח קונצרניות וקרנות נדל"ן יפניות, אם כי מועד לצמצום זה לא נמסר בשלב זה. מאז המשבר הפיננסי העולמי צבר ה־BOJ נכסים מסוג זה בשווי של מאות מיליארדי דולרים, מה שהוסיף לחוב הציבורי התופח במדינה, שהוא כיום הגדול בעולם ועומד לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כ־260% מהתמ"ג של יפן.
עידן הריביות השליליות התחיל ב־2010 בדנמרק, משם גלש לשוויץ, למדינות גוש היורו ולשאר העולם. ביפן עברו לריבית שלילית ב־2016, ימים ספורים בלבד אחרי שהמהלך הוכחש באופן פומבי על ידי נגיד הבנק המרכזי היפני דאז הרוהיקו קורודה. בעולם הסתיים מרביתו של ניסוי "הריבית השלילית" עם פרוץ מגפת הקורונה ב־2020, שהביאה לעלייה חדשה באינפלציה. זו התעצמה עוד יותר אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה וברקע בעיות מתמשכות בשרשרת האספקה העולמית. במחקר משנת 2021 קבעה ה־IMF, כי ניסוי הריביות השליליות הוכח כהצלחה, אם כי לא הכל שותפים למסקנה. כך, בשבדיה, נטשו את המדיניות ב־2019 מחשש כי ההשלכות השליליות על הכלכלה, העסקים והמשקיעים גדולות מדי.
ביפן לא אמרו נואש ממדיניות הריבית השלילית, ואף ציינו עתה בהודעה כי הם מוכנים לשוב אליה, אם ירגישו שהדבר יידרש. על כל מקרה, יפן אינה מתנהלת בריק, וחיסול מדיניות הריבית השלילית על ידי כלכלות רבות אחרות בעולם גם הוא תרם למהלך האחרון.
בפועל, הריבית השלילית הביאה להרחבת הפער בין שערי הריבית בעולם ליפן, ועודדה משקיעים לנטוש את הין היפני לטובת הדולר והיורו. בעקבות זאת, אך לא באופן בלבדי, צלל הין היפני לשפל שלא היה כדוגמתו מאז 1991 ועומד כיום על כ־150 ין לעומת הדולר. שער הין הנמוך תרם לרווחיות החברות היפניות הגדולות, שעיקר פעילותן בייצוא, כמו יצרנית הרכב טויוטה, שגם היא רשמה רווחי שיא בשנה החולפת. הרווח הנקי של 1,430 החברות הנסחרות בבורסת טוקיו הסתכם עד כה בשיא שנתי מצרפי של 312 מיליארד דולר ודחף החודש את מדד Nikkei 225 לשיא של כל הזמנים. מנגד, הין החלש הגדיל את עלויות היבוא והכביד על הצרכנים היפנים, שמשכורתם לא עמדה בקצב עליית יוקר המחיה.
ברקע נתונים אלה הסתכמו החודש שיחות השכר השנתיות של איגודי העובדים עם החברות הגדולות, בהעלאות השכר החדות ביותר מאז 1991, עם עלייה ממוצעת של 5.28% — כך לפי ארגון העובדים הגדול ביפן, Rengo. ב־BOJ מצפים כי תשלומי שכר גבוהים יותר יגדילו את מוכנות משקי הבית להוציא יותר כסף, דינמיקה שאותה כינה הנגיד אואדה "מחזור הסגולה". לאור כל זאת, אנליסטים רבים העריכו עם פרסום תוצאות הסכמי השכר, כי התנאים מאפשרים עתה לבנק המרכזי לסיים את מדיניות הריבית השלילית. הציפיה לכך מסבירה את התגובה הפושרת יחסית בשווקים להחלטה, לרבות עלייה של פחות מ־1% ב־Nikkei 225 בעוד שער הין נותר ללא שינוי.
הנתונים והמהלכים האחרונים בשילוב שיעורי אבטלה נמוכים של 2.64% מצביעים על שיפור בכלכלה ונוטעים תקווה בממשלה כי תעבור לצמיחה בת קיימא, ללא סיוע הבנק המרכזי. כך, ההנחה היא כי העלאות השכר יאפשרו לחברות להעלות מחירים ולהגדיל השקעות וכפועל יוצא גם את הרווחים, ללא צורך ברכישת אג"ח חברות או כינון ריביות שליליות. בה בעת, מצבה של יפן עדיין מורכב. בפברואר היא ירדה למקום הרביעי מקרב הכלכלות הגדולות במונחי תמ"ג לנפש, לאחר שהחליפה מקום עם גרמניה שתפסה את המקום השלישי. ברבעון האחרון חמקה המדינה ממיתון עם צמיחה של 0.4% לעומת הרבעון המקביל ב־2022.
ההחלטות האחרונות צפויות לתמוך בהוצאות הצרכנים, אך מאידך הן לא יקטינו את הלחץ המופעל על הכלכלה, אשר מלבד חוב ציבורי עצום מכבידות עליה גם הוצאות נוספות. אלה כוללות את התחייבות ראש הממשלה פומיו קישידה להגדיל את הוצאות הביטחון ל־2% מהתמ"ג עד 2027 (לעומת 1% היום) ולהכפיל את הוצאות המדינה בטיפול בילדים לכ־3.5 טריליון ין בשנה, בצל הזדקנות האוכלוסיה. ואכן, הדמוגרפיה היא עדיין הסיכון המשמעותי ביותר. ככל שמזדקנת האוכלוסיה, ואין עלייה משמעותית בפיריון המדינה, כך גם מצטמצמת אוכלוסיית גיל העבודה, מה שיקשה עוד יותר לשמר או להגביר צמיחה.
