תביעה נגד דלתא חשפה הצהרות אקלימיות כוזבות
תביעה נגד דלתא חשפה הצהרות אקלימיות כוזבות
ענקית התעופה נתבעת במיליארד דולר בטענה שתוכניתה לצמצום פליטות גזי חממה לא גובתה במעשים והפרה את חוקי הגנת הצרכן. גרינפיס: חברות התעופה מסתמכות על פתרונות לא יעילים להפחתת זיהום
בעקבות ההצהרות הסביבתיות שניפקו בשנים האחרונות ברחבי העולם, נראה כי חברות התעופה נמצאות על הכוונת של תובעים ורגולטורים. ענקית התעופה האמריקאית דלתא איירליינס עומדת בפני תביעה בהיקף של מיליארד דולר בקליפורניה, זאת בגין הצהרות ניטרליות הפחמן שלה. לטענת התביעה, מדובר בהצהרות "שקריות ומטעות" שהניבו רווחים לחברה, זאת למרות שהמשיכה לפלוט פחמן תוך הסתמכות על מנגנונים בלתי יעילים שמייצרים מצג שווא לצרכנים.
המהלכים המשפטיים יצאו לדרך שלוש שנים לאחר שדלתא הודיעה חגיגית, כי היא תהיה חברת התעופה הניטרלית פחמנית הראשונה בעולם. לתוכנית, שהוצגה בפברואר 2020, הוצמד תג מחיר של מיליארד דולר שנועד לצמצם את פליטות גזי החממה שלה בעולם בעשור הקרוב. להצהרות הירוקות גם התלווה קמפיין שיווקי ברשתות החברתיות שם הוזמנו הצרכנים להשקיט את מצפונם, שכן החברה לוקחת אחריות על הנזק הסביבתי שהיא יוצרת ו"מעלימה" אותו. אלא שמאחורי הקמפיין הנוצץ, החברה המשיכה לזהם, כך טוענים התובעים, שכן הסתמכה על תוכניות קיזוז שאינן מועילות, זאת בעוד השימוש של חברות תעופה בדלק סילוני בר קיימא, המופק, למשל, משמן בישול משומש, הוא זניח. במילים אחרות, למרות שהחברה ידעה שלא תוכל באמת לממש את הצהרתה, היא לא היססה לשווק את ההצהרה הירוקה לציבור.
מנגנוני קיזוז חשבונאיים
התביעה הוגשה בשמו של תושב קליפורניה שרכש כרטיס טיסה בדלתא מתוך רצון לתעדף "טיסות עם מודעות אקולוגית גדולה יותר". בפועל, לטענת התביעה, דלתא הפרה את חוקי הגנת הצרכן וחוקים האוסרים על טקטיקות עסקיות לא הוגנות והונאה. לפי התביעה, לקוחות רכשו כרטיסי טיסה בדלתא מתוך אמונה שהם לא יזיקו לסביבה, ורבים לא היו רוכשים אותם ללא הטענה לניטרליות פחמנית.
דלתא, בדומה לחברות ענק אחרות בשוק התעופה ובשוק הרחב, הסתמכה בהצהרת הכוונות הירוקה גם על הפחתה ממשית של פליטות גזי חממה, אך באופן שולי. בפועל קיים קושי רב להתרחק מדלקים מזהמים
דלתא, בדומה לחברות ענק אחרות בשוק התעופה ובשוק הרחב, הסתמכה בהצהרתה גם על הפחתה ממשית של פליטות גזי החממה, אך באופן שולי. בפועל, בשל הקושי הרב לאפס את הפליטות ולהתרחק מדלקים מזהמים, חברות רבות משתמשות במנגנוני קיזוז חשבונאיים. כך, הן משלמות לצד שלישי שירכוש אשראי במסגרתו הן יוכלו לזהם — אך הכסף יופקד למעשה בפרויקטים שונים שעשויים להפחית פליטות גזי חממה. אלא שהתעשייה הזו של הקיזוזים פועלת כמעט ללא רגולציה, ובפועל, שורה של מחקרים ובדיקות שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שמרבית הקיזוזים הם חסרי משמעות, אינם מפחיתים פליטות ולא ניתנים לכימות והוכחה.
"כשאתה שומע ניטרלית פחמנית, אתה חושב שאתה לא עושה שום דבר רע, אתה לא פוגע בסביבה בשום צורה. זה כאילו אתה לא קיים. זו המשמעות של המילים עבור כל אדם רציונלי: אפשר להיות חלק מהפעילות שלך ללא כל אשמה", נאמר בתביעה.
זה לא המקרה הראשון שבו חברת תעופה מגיעה לבית המשפט אחרי שעוררה זעם ציבורי על הצהרות ירוקות, או ליתר דיוק — גרינוושינג. בחודש יולי אשתקד תבע ארגון סביבתי, לראשונה בעולם, חברת תעופה על הצהרות ירוקות. הנתבעת היתה KLM ההולנדית, שנטען כלפיה כי פרסומות שלה המקדמות את יוזמת הקיימות של החברה, הן מטעות. גם התובעים בהולנד טענו שפרסומות של KLM ותוכנית קיזוז הפחמן שלה יצרו רושם מוטעה לפיו הפעילות שלה לא תחמיר את מגמת שינוי האקלים. בדומה לדלתא, גם חברת התעופה ההולנדית טענה שתהפוך ניטרלית אקלימית עד שנת 2050. "הדרך היחידה לטוס באופן בר קיימא זה לא לטוס, או לטוס פחות", אמרו התובעים.
בחודש אפריל האחרון התקיים דיון בנושא בבית המשפט המחוזי באמסטרדם. חברת התעופה הכחישה את ההאשמות כלפיה וביקשה מהשופטים לדחות את התיק. לטענתה, יעדי האקלים של KLM אמינים ויש לה את הזכות לפרסם אותם. אולם, לאחר הדיון בבית המשפט, ביטלה את החברה את הקמפיין שלה שאותו שיווקה תחת הסלוגן "לטוס באופן אחראי".
מיעוט פתרונות חליפיים
למרות שחברות תעופה רבות ברחבי העולם מרבות לפזר הצהרות ירוקות, דו"ח גרינפיס שפורסם ב־2022 מראה שהן אינן מיושרות עם יעדי האקלים העולמיים. ענף התעופה אחראי על 2.5% מפליטות גזי החממה בעולם. נשמע אמנם מעט, אך מדובר בנתח שהולך וגדל בהתמדה — פליטות גזי החממה מהתעופה העולמית גדלו ב־3.4% בשנה ב־2010־2019, על פי דו"ח פאנל המדענים הבין־ממשלתי של האו"ם. אולם, למרות שבמגזרים אחרים כמו חשמל או תחבורה יבשתית קיימים פתרונות חליפיים לשימוש בדלקים מזהמים המניעים את משבר האקלים, הרי שבמגזר התעופה הפתרונות מעטים, ועלולות לחלוף שנים רבות עד שיעלה בידו לעלות על מסלול בטוח של הפחתת פחמן אמיתית.
לפי ארגון גרינפיס, בעוד שחברות תעופה אירופיות יצטרכו להפחית לפחות 2% מהטיסות מדי שנה עד 2040 כדי לעמוד ביעד התחממות אקלימית שאינו עולה על 1.5 מעלות צלזיוס, הרי שלאף אחת מחברות התעופה הגדולות באירופה אין יעדי צמצום שנתיים של פליטת גזי חממה או התחייבות לצמצם טיסות. לפי הדו"ח, אין תכלית לטענות של חברות כמו לופטהנזה, אייר פראנס, KLM, אייר פורטוגל, ריאנאייר, איזיג'ט ועוד כי יקצצו את פליטות הפחמן בעתיד, שכן חברות מסתמכות בעיקר על פתרונות "שקריים" ובלתי יעילים כמו קיזוזי פחמן.
מחוקקים בפרלמנט האירופי מקדמים חקיקה שתאסור להצהיר על נייטרליות פחמנית שאינה בת קיימא. הצעת החוק פועלת גם נגד הצהרות כמו "ידידותי לסביבה", "טבעי" ו"אקולוגי", ללא הוכחות ומידע מפורט
בשנת 2019, שבע חברות התעופה הגדולות באירופה היו אחראיות על פליטות גזי חממה בהיקף של 170 מיליון טונות, יותר מכלל הפליטות השנתיות של מדינות נורבגיה, שבדיה, דנמרק ופינלנד ביחד. לעת עתה, חלק מהחברות אף מאפשרות לטסים לקזז את הפחמן על חשבונם, אך מעטים מסכימים לשלם יותר עבור המירוק המצפוני. כך, לפי פרסומי חברת התעופה ריאנאייר, רק כ־1% מהנוסעים שלה משלמים לתוכנית הקיזוז מרצון שהיא משווקת.
חברות ברחבי העולם מנפקות הצהרות ירוקות, לעתים קרובות חסרות בסיס, אך ייתכן שבקרוב — לפחות באיחוד האירופי — תתחיל המנגינה להשתנות. בחודש שעבר החליטו מחוקקים בפרלמנט האירופי לקדם חקיקה שתאסור על עסקים להצהיר על נייטרליות פחמנית, אם הם מסתמכים על תוכניות קיזוז שאינן בנות קיימא. למרות שהיא עדיין לא מחייבת, עמדת הפרלמנט האירופי עלולה לגרום לבעייה עבור שורה של עסקים שמשתמשים בתוכניות קיזוז כדי למרק את תדמיתן. הנוסח הסופי של הצעת החוק מציע גם לאסור על הצהרות כמו "ידידותי לסביבה", "טבעי", "מתכלה", "נייטרלי אקלימית" או "אקולוגי", אם אלה אינן מבוססות או מלוות בהוכחות ומידע מפורט. מועצת האיחוד האירופי, המייצגת את 27 מדינות האיחוד, לא דוחפת אמנם לאסור לחלוטין את הנוהג, אך היא מעוניינת שהטענות הללו יגובו "בהתחייבויות ויעדים ברורים, אובייקטיביים, נגישים לציבור וברי אימות". לעת עתה, נראה שההצעה צפויה להיות אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר בפרלמנט.
