צפו: התשובות המרתיחות של ראשי האוניברסיטאות הגדולות בארה״ב על האנטישמיות בקמפוסים
צפו: התשובות המרתיחות של ראשי האוניברסיטאות הגדולות בארה״ב על האנטישמיות בקמפוסים
שימוע מיוחד בקונגרס האמריקאי לנשיאי אוניברסיטאות מובילות הוביל לשורה של שאלות נוקבות לגבי האנטישמיות בקמפוסים והקריאות לאינתיפאדה מצד חלק מהסטודנטים. עיקר הטענות הופנו לנשיאת הרווארד שטענה מצדה שהיא מחויבת לחופש הביטוי בקמפוס
נשיאי האוניברסיטאות המובילות עלו היום (ד') על המוקד במהלך שימוע בבית הנבחרים האמריקאי בנושא התגובה שלהם כלפי העלייה בפשעי השנאה והאנטישמיות בקמפוסים מאז תחילת המלחמה בעזה. במשך כ-5 שעות התבקשו נשיאי אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ו-MIT לספק תשובות לשאלות המחוקקים על הפעולות שהם נוקטים נגד תלמידים שמעורבים במעשי אנטישמיות, כיצד נוהלי הגיוס של המוסדות מבטיחים שהסגל ייצג נקודות מבט מגוונות וכיצד הם מבטיחים בטיחות בקמפוס.
בתחילת הדיון אמרו חברי הקונגרס לנשיאי האוניברסיטאות כי במהלך מתן התשובות לשימוע הם צריכים לחשוב על הסטודנטים בקמפוסים אשר הותקפו ואויימו ואשר מחפשים מהם הגנה.
בעוד שהנבחרים שיזמו את השימוע אמרו שעיקרו הוא הטיפול באנטישמיות, הנשיאים אמרו שהם רואים גם עלייה באיסלאמופוביה ופועלים להילחם באותה מידה גם במעשי השנאה האלה.
הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק, אליס סטפניק, בוגרת הרווארד בעצמה, התעמתה במהלך השימוע עם הנשיאה של המוסד קלודין גיי ושאלה אותה האם הרווארד תנקוט צעדים משמעתיים נגד סטודנטים שמשתמשים בפומבי בביטוי "מהנהר לים" או "אינתיפאדה". לדברי סטפניק הביטויים הללו משמעותם התקפה פיזית חמושה על ישראל ורצח יהודים.
גיי השיבה כי "הסוג הזה של דיבור הוא מלא שנאה, פזיז ופוגעני, מתועב", אבל כשסטפניק הקשתה ושאלה האם סוג זה של דברי שנאה מותרים בהרווארד, גיי ענתה כי "זה מנוגד לערך של הרווארד, אבל אנחנו מחוייבים לחופש הביטוי אפילו של דעות פוגעניות ומעוררות שנאה".
גיי הסבירה שכשהדיבור הופך למעשים שמפרים את המדיניות של המוסד נגד בריונות והטרדה, או מסית לאלימות - אז ננקטת פעולה. את סטפניק זה לא סיפק: "את צריכה להתפטר", אמרה לה.
לגבי MIT, נשאלה הנשיאה סאלי קורנבלות' האם הקריאה לרצח עם של יהודים מפרה את קוד ההתנהגות של המוסד, והיא ענתה כי זה מפר את המדיניות רק אם זה מכוון ליחידים ולא בתור קריאה כללית פומבית. היא סירבה לענות לשאלה בכן או לא, וטענה כי היא לא שמעה קריאה לרצח יהודים בקמפוס. בהמשך נשאלה האם שמעה קריאות לאינתיפאדה, והיא ענתה: "שמעתי קריאות, אשר יכולות להיות אנטישמיות אבל זה תלוי בקונטקסט".
נשיאת אוניבריסטת Penn, ליז מגיל, אמרה גם היא כי סיווג הקריאות כבריונות או אלימות תלוי בקונטקסט שלהן. חברת הקונגרס נדהמה מהתשובה וניסתה להקשות עליה: "זאת השאלה הקלה ביותר. האם קריאות לרצח עם של יהודים הם בריונות והטרדה?". מגיל לא השיבה בחיוב גם בפעם השנייה ואמרה: "אם הקריאה הופכת למעשה אז זאת הטרדה".
בפעם השלישית, לאחר שנשאלה שוב, הודתה הנשיאה כי קריאה לרצח עם יכולה להיות אכן הטרדה.
למרות השימוע הנוקב, בתום הדיון נדחתה ההחלטה "לחייב את מנהיגי הקמפוס באחריות להתעמת עם אנטישמיות", אבל יו"ר הוועדה, ו"ר ועדת בית הנבחרים לחינוך וכוח העבודה, נציגת צפון קרולינה הרפובליקנית, וירג'יניה פוקס, קראה לשלושת נשיאי האוניברסיטאות לפעול יותר למען המאבק נגד אנטישמיות בקמפוסים.
חודשיים האחרונים, מאז תחילת המלחמה בעזה, התקיימו בקמפוסים רבים בארה"ב הפגנות פרו-פלסטיניות שחלקן גלשו לקריאות אנטישמיות ולאינתפיאדה עולמית. בחלק מהמקרים הותקפו סטודנטים יהודים וישראלים ורבים תיארו אווירה עויינת ובעייתית במהלך הלימודים. הרווארד עצמה עלתה על המוקד לאחר שחלק מארגוני הסטודנטים האשימו את ישראל במצב כבר ביום של ה-7 באוקטובר. בהמשך, נמתחה ביקורת נוקבת על הנשיאה גיי על תגובות רפות למתרחש בקמפוס והמיליארדר ואיש העסקים היהודי, ביל אקמן, יצא בקמפיין מסיבי נגד התנהלותה והשתיקה של המוסד היוקרתי נוכח האירועים. שלשום הוקרן בקמפוס "סרט הזוועות" של מתקפת חמאס, אך הנשיאה נעדרה מהאירוע. . הגיע במקומה סגנה, דיקן האוניברסיטה, ראקש קוראנה. במהלך ההקרנה מתח שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, ביקורת על הרווארד נוכח האירועים בקמפוס.
