מדגמים בצרפת: מקרון ולה פן עלו לסיבוב המכריע בבחירות לנשיאות
מדגמים בצרפת: מקרון ולה פן עלו לסיבוב המכריע בבחירות לנשיאות
כלי התקשורת בצרפת: הנשיא המכהן הגיע למקום הראשון בסיבוב הראשון עם 28.1%, מנהיגת הימין הקיצוני מיד אחריו עם 23.3%. מנהיג השמאל הקיצוני מלנשון שלישי עם 20.1%. סקרים חוזים קרב צמוד מאוד בין מקרון ללה פן בסיבוב המכריע בעוד שבועיים: לפי סקר אחד, הוא מוביל עליה ב-2% בלבד. מצביעים בשמאל טוענים: לא נצביע למקרון, גם במחיר של ניצחון ללה פן
נשיא צרפת עמנואל מקרון ומנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן הגיעו לשני המקומות הראשונים בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות – והעפילו לסיבוב השני והמכריע שייערך בעוד שבועיים. כך עולה ממדגמים שפרסמו הערב (א') כלי התקשורת הצרפתיים. לפי המדגמים מקרון זכה ב-28.1% מהקולות ולה פן ב-23.3%. למקום השלישי מגיע איש השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון עם 20.1%, ולרביעי המועמד היהודי אריק זמור, שנחשב לאיש ימין קיצוני וזכה ב-7.2%. מנהיגת הימין הרפובליקני ולרי פקרס התרסקה עם 5% בלבד.
כפי שחזו הסקרים בצרפת, הסיבוב הראשון היום התאפיין בירידה באחוזי ההצבעה לעומת הבחירות הקודמות לנשיאות, שנערכו ב-2017. נכון לשעה 18:00 (שעון ישראל) הצביעו רק 65% מבעלי זכות הבחירה – ירידה של 4.4% מהבחירות. זהו שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר מאז 2002. לפי הנתונים שנאספו עד כה, ההערכה היא שכשתסתיים ההצבעה יתברר שכ-26% מבעלי זכות הבחירה הדירו הפעם את רגליהם מהקלפי. פרשנים העריכו כי הנפגע העיקרי משיעור הימנעות גבוה שכזה יהיה מקרון.
מקרון, שניצח בבחירות של 2017 כאיש מרכז אך לדברי פרשנים ובוחרים נעשה מאז ימני יותר, נראה רק לפני חודש כמי שמשייט בבטחה לכהונה שנייה, כשכל 11 המועמדים האחרים במרוץ פיגרו אחריו בפער גדול; אלא שבשבועות האחרונים חל כרסום בכוחו בסקרים, ומנגד חלה התחזקות של לה פן ושל איש השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון. ערב הבחירות חזו הסקרים שמקרון יגיע למקום הראשון בסיבוב הראשון עם כ-27-26%, לה פן לשני עם כ-25-24%, ומלנשון לשלישי עם כ-17%. בהנחה שלסיבוב השני והמכריע, ב-24 באפריל, יעלו מקרון ולה פן, הסקרים האחרונים צפו קרב צמוד ביניהם על הנשיאות, שבו מוביל מקרון בפער של 6-2% בלבד.
בשיטת הבחירות הצרפתית, נזכיר, כדי לזכות בנשיאות כבר בסיבוב ההצבעה הראשון צריך מועמד לגרוף 50% מהקולות, ובהנחה שאיש מהמתמודדים אינו מצליח במשימה הזו – המועמדים שהגיעו לשני המקומות הראשונים מעפילים לסיבוב שני ומכריע זה נגד זה.
בת הלאומן עברה שינוי תדמית
רבים מייחסים את נסיקתה של לה פן בסקרים למהפך התדמיתי שעליו שקדה בחמש השנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת הקמפיין שלה לפני חצי שנה. לה פן אמנם לא זנחה את הסוגיה שהייתה מזוהה איתה בעבר יותר מכול, המאבק במהגרים, והיא ממשיכה להקדיש לה רבות מהצהרותיה, אולם היא משתדלת שלא להתמקד בה יתר על המידה, ובמקום זאת מרבה לדבר על הירידה בכוח הקנייה של מעמד הביניים ושל בעלי ההכנסה הנמוכה, ועל הצורך לשפר את איכות חייהם. העובדה שבבחירות הנוכחיות מתמודד איש ימין שנחשב קיצוני בהרבה ממנה, היהודי אריק זמור, עוזרת אף היא ללה פן להיראות אחראית ושקולה מבעבר.
לה פן, נזכיר, היא בתו של מנהיג הימין הקיצוני ז'אן-מרי לה פן, ובשנת 2011 היא השתלטה על מפלגת "החזית הלאומית" שאותה סייע להקים והנהיג במשך שנים. אחרי השתלטותה על "החזית הלאומית" ניסתה לה פן הבת ליצור למפלגה תדמית מתונה יותר, ובין השאר שינתה את שם המפלגה ל"האיחוד הלאומי", והרבתה להתעמת עם אביה. בין השניים נוצר קרע עמוק, וב-2015, אחרי שחזר על עמדתו שלפיה שואת היהודים הייתה "רק עוד אירוע" במלחמת העולם השנייה, הובילה מרין לה פן את הדחתו מהמפלגה.
על אף השינוי שהנהיגה במפלגתה, רבים מזהים עדיין את לה פן ואת "האיחוד הלאומי" עם עמדות גזעניות ואנטישמיות, ורואים בלה פן עצמה אשת ימין קיצוני מסוכנת. המצע של לה פן עדיין כולל עמדות חריפות נגד זרים, מהגרים ומוסלמים, ובין השאר היא מבקשת לאסור לחלוטין את השימוש בחיג'אב, כיסוי הפנים המוסלמי, במקומות ציבוריים, ולסלק מצרפת אזרחים זרים שאינם מוצאים בה עבודה. "העובדה שאתה צרפתי צריכה לתת לך זכויות רבות יותר מאשר לאזרח זר", הסבירה בשבוע שעבר בריאיון לרדיו הצרפתי. מעבר לכך היא מבטיחה לבטל כמה תוכניות רווחה לזרים ולתת עדיפות לצרפתים בתעסוקה ובדיור.
לה פן ידועה גם כמי שטיפחה לאורך השנים יחסים עם מוסקבה, יחסים שכללו מפגש בינה לבין ולדימיר פוטין ב-2017 והלוואה של 9 מיליון אירו שקיבלה מבנק רוסי ב-2014. לאחרונה הודתה כי הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה "חלקית" את עמדותיה בנוגע לפוטין ואמרה כי הנשיא הרוסי "טועה". היא הצהירה כי היא תומכת בעם האוקראיני, וכי יש לקדם בברכה פליטים מרוסיה המגיעים לצרפת.
בריאיון בסוף השבוע קרא מקרון לצרפתים שלא להתפתות להאמין שלה פן שינתה את דרכיה, וטען כי היא עודנה אשת ימין קיצוני. "האמונות הבסיסיות שלה לא השתנו: יש לה תוכנית גזענית שמטרתה לפלג את החברה, והיא אכזרית מאוד", אמר נשיא צרפת. לה פן השיבה שהיא "המומה" מההאשמה, וכינתה את מקרון "אגרסיבי". כך או כך, הסקרים מלמדים שמאמציה לחדור ללב המיינסטרים הצרפתי נושאים פרי: בסיבוב המכריע של הבחירות ב-2017 היא הובסה על-ידי מקרון בפער של 32%, ואילו כעת בסקרים מפרידים ביניהם אחוזים מעטים.
לדעיכה של מקרון בסקרים תרמו גם רפורמות כלכליות לא פופולריות שקידם, והבטחתו להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-65, הצעה שלה פן ומלנשון מתנגדים לה. נוסף על כך המאמצים שהקדיש לפתרון המשבר באוקראינה הסיחו במידה רבה את דעתו מהבחירות, ואת הקמפיין שלו הוא השיק בשלב מאוחר מאוד, רק בחודש שעבר. בדיעבד הודה כי הוא מצטער על כך. ההערכה הראשונית שלה זכה בצרפת על מאמציו להשכין שלום באוקראינה התחלפה בביקורת רבה, וסקרים מראים שאת הצרפתים מטריד הרבה יותר יוקר המחיה בארצם מאשר המצב הביטחוני במזרח היבשת.
השמאל למקרון: אל תבנה עלינו בסיבוב השני
ניצחון של לה פן בסיבוב השני יהיה בשורה גדולה לימין הפופוליסטי באירופה, אחרי שבשבוע שעבר כבר רשם איש הימין ויקטור אורבן הישג אדיר בבחירות לראשות ממשלת הונגריה. ניצחון של מקרון, מנגד, יהיה הישג חשוב לתומכי האיחוד האירופי ונאט"ו, בימים שבהם מרחב הפעילות של האיחוד והברית הצבאית מתעצב מחדש על רקע המלחמה באוקראינה.
מקרון הוא תומך נלהב של האיחוד האירופי ואחד המנהיגים המשפיעים ביותר בו. צרפת, יש לזכור, היא הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד, המדינה היחידה בו שיש לה זכות וטו במועצת הביטחון של האו"ם – והיא גם היחידה באיחוד שמחזיקה בנשק גרעיני. נוסף על כך, מבין המועמדים המובילים בבחירות מקרון הוא היחיד שתומך בנאט"ו. איש השמאל מלנשון, למשל, תומך בפרישה מוחלטת של צרפת מהברית הצפון-אטלנטית, בטענה שהברית גורמת רק לעימותים ולחוסר יציבות.
בבחירות לנשיאות ב-2017 ניצח מקרון כשהוא מציג את עצמו כאיש מרכז, אבל במהלך שנות כהונתו ניכר כי מהלכיו הכלכליים והביטחוניים נעשים ימניים יותר, וכעת רבים בשמאל הצרפתי סולדים ממנו. סקרים מהשבועות האחרונים הראו שבהנחה שמקרון ולה פן הם שיעלו לסיבוב השני, הנשיא אינו יכול לסמוך על כך שהשמאל ינהר בהמוניו לקלפיות כדי למנוע את עלייתה של לה פן לשלטון: שלא כמו לפני חמש שנים, הפעם רבים ממצביעי השמאל הצהירו במפורש בפני הסוקרים שלא יגיעו להצביע לו רק כדי למנוע ממנה ניצחון. בשבועות הבאים יצטרך לשכנע אותם לשנות את דעתם.
ז'אק פוג'ו, מהנדס תעופה בן 58 שהגיע היום להצביע בסוור, פרבר של פריז, העיד כי הוא אחד ממאוכזבי הנשיא. לפני חמש שנים הצביע למקרון, אבל הפעם בחר במלנשון. "אני מאוכזב מהצעדים הימניים מאוד שמקרון נקט מאז שהוא עלה לשלטון", הסביר פוג'ו, "צעדים שמנוגדים להצהרות שהביאו אותו לתפקיד".
עם 48 מיליון בעלי זכות הבחירה היום נמנו גם 2.5 מיליון צרפתים החיים בחו"ל. עשרות אלפים מהם גרים בישראל, חלקם הגדול עולים שבאו ארצה בשנים האחרונות בצל גל הטרור האיסלאמיסטי שפקד את צרפת בעשור שעבר. "אני קשורה לצרפת, חייתי 18 שנים בפריז", סיפרה ל-ynet קלרה, תושבת רעננה, שהגיעה לקלפי שנפתחה בבית ויצו בתל אביב. "המדינה שלי פה, אבל אני חושבת שחשוב להצביע בבחירות שם, גם בתור יהודייה שחיה בישראל". לקלרה אין ספק מי ינצח במרוץ: "מקרון. אין מישהו אחר".
