סגור
הפגנה פרו פלסטינית ב אוניברסיטת ייל
הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ייל. הרשתות יכולות להגביל התפשטות שיח השטנה אך לא מתאמצות לשם כך (צילום: REUTERS/Melanie Stengel)

דו"ח: הרשתות החברתיות ממשיכות להיכשל באכיפה נגד תכנים אנטישמיים ומכחישי שואה

לפי דו"ח שמפרסם לקראת יום השואה ארגון CyberWell, מדיניות אכיפה מקלה ברשתות החברתיות נגד תכנים בנושאי הכחשת שואה ואנטישמיות, אפשרה חשיפה עצומה ל-11 מיליון צפיות ואינטרקציות בין 2023 ל-2024; 91% מפוסטים אנטישמיים בערבית שזוהו לא הוסרו, לעומת 65% מהם באנגלית

מדיניות אכיפה מקלה של פלטפורמות המדיה החברתית אפשרה ל-296 פוסטים שתכניהם כוללים אנטישמיות או הכחשת שואה להגיע לחשיפה עצומה של 11 מיליון צפיות ואינטראקציות – כך לפי דוח שמפרסם לקראת יום השואה ארגון CyberWell, שמתמחה בניטור וניתוח שיח אנטישמי ברשת. הדוח מעלה גם שהפלטפורמות כושלות במיוחד בהסרת תכנים מסוג זה בערבית, שם 91% מהפוסטים שזוהו לא הוסרו, לעומת 65% מהפוסטים באנגלית.
לרוב, המלחמה נגד שיח שטנה נתפסת כקרב מאסף נגד מספר עצום של פוסטים ומפרסמים כאשר כל אחד מהם מגיע למספר מוגבל של משתמשים, אך שביחד יוצרים אימפקט משמעותי. ואולם, הדוח של CyberWell חושף שמספר קטן יחסית של פוסטים יכול להגיע לכמות עצומה של משתמשים, ושמאמץ מרוכז מצד החברות נגד אותם פרסומים רחבי תפוצה יכול לייצר השפעה משמעותית על היקף שיח השנאה, האנטישמיות והכחשת השואה ברשת.
CyberWell עושה שימוש בבינה מלאכותית (AI) על מנת לזהות פוסטים באנגלית ובערבית שעונים על אחת מהגדרות ארגון IHRA (הברית הבינלאומית להנצחת זכר השואה) לפרסומים אנטישמיים. לאחר מכן, אניליסטים של הארגון מדווחים על פוסטים אלו לפלטפורמות המדיה החברתית ומנטרים את תגובתן ואת תפוצת הפוסטים.
במחקר הנוכחי, זיהו האנליסטים 296 פוסטים שפורסמו בין אפריל 2023 לאפריל 2024 בפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ו-X (לשעבר טוויטר). פוסטים אלו זכו ל-11 מיליון צפיות או אינטראקציות (פעולות כמו שיתוף, תגובה או לייק), במידה לא מבוטלת כתוצאה מהעדר אכיפה של הפלטפורמות. כך, למשל, פייסבוק הסירה רק 17% מהפוסטים באנגלית שדווחו לה על ידי CyberWell (לעומת 11% בשנה שעברה), ו-X 42% מהפוסטים (לעומת 34%). בפוסטים בערבים המצב היה חמור עוד יותר: פייסבוק לא הסירה אף פוסט (לעומת 4% ב-2023) ו-X רק 3% מהפוסטים (לעומת 8%).
קשה להגדיר את התכנים שזוהו כגבוליים או כאלו שלא ברור האם יש מקום להשאירם. כך, למשל, סרטון טיקטוק שזכה ל-3 מיליון צפיות מציג דמות של ילד חובש כיפה ואוחז בדגל ישראל, עם הכיתוב "פחם גרמני". פוסט ב-X, שצבר 16 אלף צפיות, תקף את "הוליווד היהודית" שלדבריו הפיקה יותר מ-200 סרטים על ה-Holohoax (הונאת השואה) – מונח שמשמש מכחישי שואה כשהם טוענים שיהודים המציאו את השואה וזוועותיה לצורך רווח כלשהו, כמו הקמת מדינת ישראל. פוסט זה גם האשים יהודים במהפכה הקומוניסטית שהובילה להקמת ברית המועצות, ומטיל עליהם אחריות לרצח 30 מיליון רוסים.
פוסטים אחרים לא מכחישים שואה אלא מצדיקים אותה. לפי CyberWell, מאז תחילת אפריל השנה המונח Hitler was Right (היטלר צדק) פורסם ב-X בלפחות 2,600 פוסטים שזכו ל-1.8 מיליון צפיות. ביוטיוב, סרטון בערבית עם הכותרת "סבון יהודי... מי היה הצייר האוסטרי?" שמכריז: "מה שגילינו לאורך ההיסטוריה הוא שהם [היהודים] היו צריכים לסבול יותר, כי הם עושים יותר לפלסטינים משהיטלר עשה להם" זכה ל-15 אלף צפיות.
תיאוריית קשר שנמצאת במגמת התפשטות טוענת שהיטלר הוא צאצא של משפחת רוטשילד, או שנשלט על ידה. אחת הטענות היא שהברון ליונל נתן רוטשילד הכניס להריון את אחת ממשרתותיו, ושהילד הוא אביו של היטלר. פוסט ב-X, שפורסם על ידי משתמש עם וי כחול, שמפיץ תיאוריית קשר זו זכה ל-17.5 אלף צפיות.
"ככל שאנו מתרחקים מהאירועים המחרידים של השואה, התפקיד של מדיה חברתית לוודא שהיא מארחת מידע מדויק על אחת הקטסטרופות הגדולות בהיסטוריה האנושית הופך לקריטי", אמרה מייסדת ומנכ"לית CyberWell, טל-אור כהן מונטמאיור, בהודעה לעיתונות. "זאת, במיוחד לאור ראיות שלפיהן מידע שקרי מסוג זה מביא להפגנות אנטישמיות בעולם הלא-מקוון, שבהן מפגינים קוראים להרוג את היהודים בגז (“gas the jews”) ולאלימות פיסית. פעילות של הפלטפורמות נגד הכחשת שועה והכחשת אירועים אלימים אחרים, כמו ה-7 באוקטובר, היא רכיב מרכזי בהגבלת ההתפשטות של שיח שטנה".