פרשנותבשם הטענה לרדיפה פוליטית, טראמפ עוד עלול לנצח
פרשנות
בשם הטענה לרדיפה פוליטית, טראמפ עוד עלול לנצח
החלטת ביהמ"ש העליון בקולורדו לפסול את טראמפ התקבלה על בסיס תיקון לחוקה שמעולם לא יושם על מועמד לנשיאות ומחזקת אצל בוחרים את הטענה כי הוא נרדף. ביהמ"ש העליון בארה"ב, שבו רוב שמרני, צפוי למצוא דרך לחלצו
בבחירות האמצע לפני כשנה יצאה המפלגה הדמוקרטית כשידה על העליונה. היא עשתה זאת בניגוד לכל התחזיות, וגם בניגוד להיסטוריה, שנוהגת, בבחירות הללו, להעניש את המפלגה של הנשיא.
ההצלחה של המפלגה הדמוקרטית לא נבעה בהכרח ממשיכתם של מצביעים אליה, כמו מסלידתם מהמפלגה הרפובליקנית, לאחר שביולי 2022 ביטל ביהמ"ש העליון השמרן את הזכות החוקתית של נשים להפלה. בחירות 2024 נראות כמסמנות את אותו הלך רוח, אך הפעם לרעת הדמוקרטים.
במאה האחרונה, רק קומץ נשיאים לא זכו לקדנציה שנייה. ג'ימי קרטר שהפסיד לרונלד רייגן בשנות השבעים, ג'ורג' בוש האב שהפסיד לביל קלינטון בשנות התשעים וטראמפ שהפסיד לביידן. הבחירות הקרובות נראות כמו סיכוי טוב לנשיא נוסף של קדנציה אחת. אך יותר משטראמפ ינצח, ביידן יפסיד, בהינתן שמצבו בסקרים גרוע יותר מכל מפסיד לפניו. לפי הסקרים, אם הרפובליקנים יעמידו נגד ביידן כל מועמד אחר שאיננו טראמפ, שרבים בציבור סולדים ממנו, ביידן יפסיד בפער גדול. מול טראמפ, מועמד רעיל בהחלט, הוא כנראה יפסיד בקרב צמוד. אותם סקרים מלמדים גם, כי טראמפ יפסיד כמעט מול כל מועמד דמוקרטי אחר.
ככל שהקדנציה של ביידן חולפת, כך גדל האתגר לזכות בכהונה נוספת. ביידן הוא אחד הנשיאים הכי פחות פופולריים במאה האחרונה, אם בגלל גילו, אם בגלל המדיניות הפשרנית שלו ואם בגלל מצב הכלכלה. אף שחלק מהמדדים חיוביים, האמריקאי הממוצע מרגיש בסוף כל חודש כי חשבונות המזון, הדיור והאנרגיה שלו גבוהים יותר. והוא גם לא טועה.
אם זה לא הספיק, בעקבות המלחמות, אוקראינה וישראל זוכות לתמיכה כלכלית ומדינית עצומה מצד ביידן, שתמיד ראה עצמו מדינאי חוץ משופשף. ואם הסיוע הכלכלי העצום שהעמיד ממשלו לאוקראינה מאבד מהתמיכה הציבורית שנתיים מפרוץ המלחמה, הסיוע לישראל איבד פופולריות מהר הרבה יותר, במיוחד בקרב מי שבמידה רבה העניקו לו את הניצחון ב־2020: בוחרים צעירים שהגיעו בהמוניהם לקלפיות — 11% יותר בהשוואה לבחירות 2016 שבהן ניצח טראמפ. בוחרים אלו לא צפויים להצביע לטראמפ, אלא להסיט את קולם למועמד העצמאי קורנל ווסט, או לא להצביע כלל — גם במחיר פגיעה קשה בסיכוייו של ביידן.
בזמן שמצביעים שהיו אמורים להיות תומכים טבעיים בביידן נרתעים ממנו, אחרים עוברים לטראמפ. בשבוע שעבר, ביהמ"ש העליון של קולורדו קבע בהחלטה יוצאת דופן כי בשל מאמציו של טראמפ לבטל את תוצאות בחירות 2020, הוא פסול מלהיבחר ושמו לא יכול להיכלל במרוץ לנשיאות. הפסיקה התקבלה על בסיס תיקון לחוקה שלפיו כל מי שנשבע בחוקת ארצות הברית ולאחר מכן "עסק בהתקוממות או במרד נגדה", לא יוכל לכהן בתפקיד פדרלי או ממלכתי, אלא אם זכה לחנינה בשני בתי הקונגרס. הנשיא, קבעו בקולורדו, הוא בוגד, והוא פסול מלכהן שוב בתפקיד זה — זאת בעקבות קריאתו לתומכיו לעלות לקפיטול, סירובו לקרוא להם לסגת, והדרישה מסגנו מייק פנס לא לאשרר את הבחירות.
פסיקה זו אולי זוכה לתמיכה רבה בקרב ציבור שסולד מטראמפ בין כה וכה, אך באותה נשימה, ומשום שהתיקון מעולם לא יושם על מועמד לנשיאות, היא מחזקת אצל בוחרים את הטענה כי מדובר ברדיפה פוליטית. פסק הדין ייבחן על ידי ביהמ"ש העליון הפדרלי, פורום שמרן שטראמפ מינה רבים ממנו בעצמו, כאשר יש להעריך שימצא דרך משפטית לאפשר לו להמשיך לרוץ לנשיאות. מאבקים משפטיים אלו יכולים להיתפס כמהלכים של דמוקרטיה מתגוננת, אבל בארצות הברית מתקיימת גישה יוצאת דופן לזכויות, שאינה קיימת במערב.
במדינות כמו גרמניה, צרפת, ובמובנים מסוימים גם ישראל, המבנה הפוליטי מסוגל להכיל צמצום של זכויות. חופש הדיבור איננו אבסולוטי ופעמים רבות נאכף באגרסיביות. כך גם הזכות לבחור ולהיבחר מותנית בשורה של כללים ברורים. אך בארצות הברית זכויות אלו מקודשות הרבה יותר, גם אם הן יוצרות מתחים מורכבים הייחודיים לאמריקאים ומהווים מושא לגאווה.
כשביהמ"ש פסל את טראמפ, האירוע פורש כפעולה דורסנית של מערכת פוליטית. מה שנראה לא דמוקרטי, גם אם נועד לכאורה להגן על הדמוקרטיה, הופך לנקודת טיעון חזקה עבור טראמפ, כנציג אהוב על ידי ציבור מסוים, אבל נרדף על ידי האליטה. במובנים אלו נראה כי לא יוכל להפסיד. כפי שהוכיח, אם רק פועלים "לנצח אותו בקלפי", הוא לא מקבל את התוצאות, ואם בשל כך פועלים נגדו גם במישורים חוקתיים, הוא טוען שמדובר ברדיפה פוליטית המונעת מחשש המפלגה הדמוקרטית כי לא תוכל לנצח אותו בקלפי. בסיפור הזה נראה כי הבוחר האמריקאי מפסיד מכל כיוון, עם שני מועמדים שהוא סולד מהם, וייאלץ להחליט ביום הבחירות ממי הוא סולד פחות.
