ענקיות התובלה הימיות מתייעלות עם צי מטוסי מטען
ענקיות התובלה הימיות מתייעלות עם צי מטוסי מטען
המלחמה באוקראינה החריפה את שיבושי האספקה שיצרה הקורונה. כדי לצמצם עיכובים, חברות הספנות האיצו מגמה קיימת של שילוב שינוע אווירי במערך הלוגיסטי. בינתיים, הזינוק באינפלציה מאט את הביקושים
השיבושים הקשים בשרשראות האספקה הגלובליות משנים את דפוסי הפעולה של חברות התובלה הימיות ומגדילים את התלות שלהן במטוסים לייעול השירות - על כך מדווח "הוול סטריט ג'ורנל".
המגפה העולמית, שהאיצה את המעבר של הצרכנים לקניות מקוונות, בשילוב התעוררות הביקושים לאחר סגרי הקורונה, וכעת בצל המלחמה באוקראינה, סיבכו את הלוגיסטיקה העדינה שנסמכות עליה חברות בשינוע המטענים בים ובתהליך הפריקה והטעינה בנמלים.
עיכובים גדולים בנמלים מאלצים כעת ספינות לעגון במשך שבועות ארוכים לפני שיוכלו לפרוק את מטענן. מחסור בעובדים לטעינה ופריקה האט עוד יותר את קצב המשלוחים, ומכולות ריקות נערמות בנמלים מבלי שתהיה אפשרות להעמיסן. במקביל, במקומות אחרים יצואנים המשתוקקים לשנע את סחורתם לא מצליחים לאתר מספיק מכולות.
ברקע האקלים הקשוח הזה, שלוש ענקיות התובלה האירופיות - מולר־מרסק הדנית, CMA CGM הצרפתית ומדיטרניאן שיפינג השוויצרית - שנמנעו בעבר משימוש בחלופה היקרה של מטוסים — משנות כיוון. לפי בכירים בחברות הללו, שנים של שיבושים בשרשראות האספקה חידדו את הצורך בחלופה היקרה והאמינה יותר של הובלה אווירית, וכעת הן מתחרות ביניהן על נתח גדול יותר בשוק.
"עבור מספר לקוחות מפתח התובלה האווירית היא הכרח", ציין מישל פוזאש לוצ'יק, מנהל חטיבת התובלה האווירית של מרסק, שאמר את הדברים ל"וול סטריט ג'ורנל".
ספקים של חלפי רכב, יצרני בגדים וחברות טכנולוגיה, המסתמכים בדרך כלל על תעבורה ימית כדי להוביל את מטעניהן, מתחילים לעבור לשינוע אווירי כדי לא להחמיץ תאריכי יעד להשקת מוצרים ואופנות חדשים. "אתה כבר לא יכול להסתמך רק על ספינות", אומרת אבי דורקין, בעלת רשת הבוטיקים פאלמר אנד פרצ'ס. "אני מטיסה את כל קולקציית החורף כדי לוודא שתגיע לפני הכריסמס".
מרסק רכשה בשנה שעברה את סנטור אינטרנשיונל הגרמנית, המתמחה בלוגיסטיקה בתחום התעבורה האווירית, ובכך הכפילה את המטען האווירי שלה. בשנים האחרונות היא גם רוכשת מטוסים עבור חטיבת המטען האווירי שלה. החטיבה, המטיסה מטענים עבור UPI ו־DHL הגרמנית, חכרה עוד ארבעה מטוסים והזמינה חמישה מטוסי בואינג נוספים.
המתחרה של מרסק, CMA, וחברת התעופה אייר פראנס־KLM חתמו מוקדם יותר השנה על הסכם לחלוקת שטחי מטען במטוסים של שתי החברות. במסגרת ההסכם, CMA גם תזרים כ־400 מיליון דולר לחברת התעופה שנקלעה למשבר מזומנים. בדומה לתעשיית התעופה האזרחית, החברה הסתמכה על מטענים אוויריים כדי להתמודד עם המשבר שיצרה המגפה.
החברה גם השיקה חטיבת מטענים אוויריים בשנה שעברה ומפעילה בימים אלה שישה מטוסי איירבוס ובואינג, כשבכוונתה להוסיף עוד שישה מטוסים לצי עד שנת 2026.
המעבר הזה גם מייצר שינויים בכלכלת התובלה. עלות הובלה אווירית עשויה להיות גבוהה פי שלושה מהובלה ימית, אם מדובר במטענים גדולים וכבדים. אך עבור מוצרים כמו שבבי מחשבים, גאדג'טים ואלקטרוניקה, הפערים קטנים יותר. בהינתן ההיטלים הגבוהים שמשיתים נמלים על עיכובים בהובלה, המטענים הימיים מתגלים כמשתלמים יותר גם עבור עסקים קטנים.
בשנה שעברה תעשיית התובלה האווירית צמחה בכ־21% לעומת שנה קודם לכן במונחים של משקלי מטען ומרחקים - כך לפי נתוני איגוד התעופה IATA. ההכנסות טיפסו ל־289 מיליארד דולר לעומת 238 מיליארד דולר ב־2020. IATA צופה כי ההובלה האווירית העולמית תצמח ב־4.4% נוספים השנה, וזאת אף על פי שביקושים חזקים הקפיצו את התעריפים בכמעט 200% בין ינואר לאפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
לפי נתוני בואינג, בשלוש השנים האחרונות נוספו 400 מטוסי מטען לצי העולמי, עלייה של 20%. יצרנית המטוסים מעריכה כי הצי הגלובלי כמעט ויכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים, ליותר מ־3,600 מטוסים.
העלייה בשימוש במטוסי מטען מתבצעת על רקע ירידה בפעילות השילוח הימי בתקופה שאמורה להיות עמוסה במיוחד, לקראת עונת החגים. אחת הסיבות להיחלשות הביקושים היא האינפלציה המאמירה ברחבי העולם, שפגעה בביקושים. מחירי השילוח הממוצעים רשמו צניחה של 60% לעומת ינואר, כך לפי מדד התובלה Freightos Baltic. כך למשל, הובלת מכולה מאסיה לאירופה תעלה כעת כ־9,000 דולר, 42% פחות לעומת תחילת השנה.
מדובר בהיפוך מגמה לעומת שיאה של המגפה ב־2021, אז זינקו תעריפי השילוח הימי פי עשרה ברקע שיבושים קשים בשרשראות האספקה, פקקים בנמלים ועלייה חדה בהיקף המטענים. כך, קמעונאיות ענק כמו וולמארט אף חכרו ספינות משלהן כדי להתמודד עם צווארי הבקבוק.
לפי הערכות אנליסטים וחברות ספנות, תעריפי השילוח הימי צפויים להוסיף ולרדת בהמשך השנה וב־2023.
בשיחה עם משקיעים מוקדם יותר החודש אמרה מנכ"לית בסט ביי, קורי בארי, כי קמעונאית האלקטרוניקה, שרשמה ירידה בהיקף המכירות, כבר לא מתקשה למצוא מקום פנוי במכולות ובמשאיות. לפי פיטר סאנד, אנליסט בחברת הנתונים הימיים Xeneta, הנתונים כעת חריגים. "לראשונה, היקף הסחורות ששונע במחצית השנייה של השנה נמוך מזה ששונע במחצית הראשונה", הוא אמר ל"וול סטריט ג'ורנל". "המלחמה באוקראינה וההאטה בכלכלה הגלובלית מייצרות רמות גבוהות מאוד של חוסר ודאות", ציין.
בדו"ח שפרסמה בחודש שעבר מסרה Xeneta, כי תעריפי הספוט למכולות יורדים בשיעור כה חד, עד כי הם מתקרבים למחירי החוזים ארוכי הטווח, שבדרך כלל נסגרים בהנחות. רוב היבואניות הגדולות, כמו וולמארט, משנעות את מטעניהן במסגרת חוזים ארוכי טווח, במקום לשלם מחירי ספוט.
בעוד עשר חברות הספנות המובילות, בהן מולר־מרסק, נהנו מרווחי שיא בשנתיים החולפות, חברות רבות הזהירו מפני היחלשות תנאי השוק במחצית השנייה של השנה.
