ג'יי.פי.מורגן מזהיר: "המשקיעים צריכים לשים לב יותר לסיכונים התקציביים של ישראל"
ג'יי.פי.מורגן מזהיר: "המשקיעים צריכים לשים לב יותר לסיכונים התקציביים של ישראל"
ענק ההשקעות מתריע מפני האתגרים התקציביים והפיננסיים העצומים של המשק בעקבות המלחמה: ״הגרעון המצטבר של הממשלה עלול להגיע ל-9% עד סוף 2024״
בנק ההשקעות הגדול בעולם ג'יי.פי.מורגן מזהיר מפני האתגרים העצומים שעומדים בפני משרד האוצר והחשב הכללי.
בסקירה פיננסית מעמיקה המתפרסת על פני 11 עמודים כלכלני ג'י.פי.מורגן צופים זינוק בגרעון התקציבי של הממשלה בישראל לסביבות 4.5% מהתמ"ג גם ב-2023 וגם ב-2024. העדכון המשמעותי הוא לגבי תקציב 2024, שלגביו הם צפו בסקירה הקודמת בעניין גרעון של 2.9% מהתמ"ג בלבד. בהמשך לכך, מדגישים בג'יי.פי.מורגן כי "הסיכונים נוגעים לגרעון רחב יותר".
המשמעות הוא גרעון מצטבר של לפחות 9% מהתמ"ג על פני השנים 2024-2023 עם לחץ גדול מאוד בחודשים הקרובים: "הכנסות המדינה עלולות לרדת ב-1% במונחי תוצר (כלומר, ההכנסות בפועל עלולות לרדת בכ-2.5% - א"פ) לרמה של 23.4% מהתמ"ג". בג'יי.פי.מורגן מדגישים כי "הגידול בהוצאות יהיה תלוי בעיקר במהלך המלחמה ובאישור חבילת הסיוע הצבאי של ארה"ב".
הסקירה מתרכזת כמעט כולה באתגרי הגיוס שמוצבים בפני החשב הכללי במשרד האוצר- האחראי על מימון אותו גרעון. כלומר, ברגע שנוצר גרעון כה עצום בתקופה כה קצרה, המשמעות היא שאין מספיק הכנסות ממסים כדי לכסות את ההוצאה ולכן על החשכ"ל לגייס את הכסף בכמה וכמה דרכים כאשר המקובל מכולם הוא גיוס חוב בשוקי ההון (באמצעות אגרות חוב ממשלתיות).
"אנו צופים הנפקת אג"ח מקומית גבוהה בחודשים הקרובים, כאשר תוכנית ההנפקות (ברוטו) לנובמבר הפכה לאחת הגדולות מאז 2006".
למרות שבבנק האמריקאי מזהירים מפני "החמרה בתחזית הפיסקלית", בשלב זה, ג'יי.פי.מורגן מעניק קרדיט לחשכ"ל: "אנו מצפים שלחצים פיסקאליים יכבידו על שוק איגרות החוב, אך אנו בספק אם הביקוש נמצא בסיכון של 'אידוי' (היעלמות של שחקנים פיננסיים שירצו לרכוש אג"ח ישראליות"). כלומר, בבנק ההשקעות סבורים כי השוק המקומי מסוגל "לספוג" את הביקושים.
כמו כן, בבנק סבורים כי "הרף לרכישת אג"ח על ידי בנק ישראל הוא גבוה, לדעתנו", כלומר, בהינתן התשואות והביקושים, ספק אם בנק ישראל ייאלץ לצאת לעזרת האוצר ולרכוש אג"ח ממשלתיות כפי שעשה לדוגמה בזמן הקורונה. ראשית כל, כי פרמיית הסיכון עדיין בשליטה, השוק פועל כיאות ומתפקד, הביקושים עדיין גבוהים, וגם כי צעד זה נוגד את מדיניות בנק ישראל לשמירת על שקל חזק ועל אינפלציה יציבה.
נזכיר כי רכישת אג"ח על ידי שחקן כמו בנק ישראל מייצר ביקושים וגורם לעליות מחירים,משמע ירידה בתשואות (מחירים ותשואות באג"ח עובדים בכיוונים הפוכים, ככל שהמחיר עולה, התשואה יורדת ולהיפך - א"פ).
במסגרת הדו"ח, יש חלקים פחות מחמיאים שחייבים להילקח בחשבון הן על ידי שר האוצר, על ידי החשכ"ל ועל ידי יו''ר רשות ניירות ערך.
"המשקיעים צריכים לשים לב יותר לסיכונים התקציביים"
עורכי הדו"ח מציינים כי "במהלך רוב שנות ה-2000, ההתפתחויות הפיסקאליות לא הדאיגו במיוחד את המשקיעים הישראליים בשוק האג"ח. הגירעונות הממוצעים של הממשלה עמדו על כ-2.8% תוצר בשנים 2019-2001 ועל כ-2.9% תוצר בשנים 2010-2019, ולא הטרידו את המשקיעים על רקע הראלי בשווקי ההון עולמיים, האינפלציה הנמוכה וחוזק השקל.
"אפילו בתקופות האחרונות של הידרדרות פיסקלית חדה, כמו בזמן הקורונה בו הגירעון התקציבי הגיע ל-11.3% תוצר", ממשיכים עורכי הדו"ח, "אג"ח ממשלתיות היו "מבודדות היטב" על רקע תוכנית רכישת האג"ח של בנק ישראל".
"כעת", מוסיפים כלכלני הבנק, "עם אי ודאות גדולה לגבי תוצאות המלחמה, העלויות התקציביות והסבירות הנמוכה יותר להרחבה כמותית (רכישת אג"ח) על ידי בנק ישראל, אנו חושבים שהמשקיעים צריכים לשים לב יותר לסיכונים התקציביים. נכון להיום, הסיכונים הללו מתומחרים בצורה לא מספקת על ידי השוק, על רקע תיקונים מתונים בלבד בתחזית התקציביות שבקונצנזוס".
"נתוני אוקטובר מצביעים על הרעה משמעותית במצבה הכספי של הממשלה"
בג'יי.פי.מורגן מדגישים כי המרווח בין אג"ח ממשלתיות ישראליות ל-10 שנים לבין המקבילות בארה"ב גדל ב-46 נקודות בסיס מאז המלחמה, "כאשר גידול המרווח מאיץ בימים אלו". אלו אזהרות חשובות.
"השפעת המלחמה על מצבה הפיסקאלי (תקציבי) של ישראל נראית משמעותית" כותבים שם. לדבריהם, משרד האוצר אמור לחשוף בימים הקרובים פרטים על תקציב 2023-2024 המתוקן, "אבל זה כבר ברור שהשפעת המלחמה על הכלכלה ועל מצבה הכספי כספי של הממשלה הייתה משמעותית".
עוד מוסיפים שם כי "נגיד בנק ישראל הצהיר כי יחס החוב-תוצר צפוי לעלות במידה מסוימת מעל 65% מהתמ"ג עד סוף 2024, לעומת 60% כעת", כאשר בחלק אחר של הסקירה מדגישים כי ללא המלחמה, יחס חוב תוצר היה צפוי לרדת לכ-57% תמ"ג.
בג'יי.פי.מורגן מזהירים: " בתרחיש שלילי יותר (סכסוך שנמשך עד אמצע 2024 וללא סיוע אמריקני), אנו חוששים שהגירעון עלול להגיע להיקפים גבוהים יותר. במבט מעבר לתקופת המשבר, ההוצאות הצבאיות עשויות להישאר גבוהות גם בשנים הקרובות. אך הדבר יהיה פחות "לוחץ" מנקודת המבט של מימון הגירעון (המיידי)".
בסקירה מציינים את כלל האינדיקטורים הפיסקאליים האחרונים לחודש אוקטובר ומסכמים: "נתוני אוקטובר מצביעים על הרעה משמעותית במצבה הכספי של הממשלה". בהקשר זה, הסקירה מצביעה על כך ש"רגישות" ההכנסות ממסים ומזעזועים בפעילות (שינויים בצמיחת התמ"ג) הוא גבוה מ-1 (הכוונה היא לרגישות מאוד גבוהה) ויכולה להגיע לעד 2.5%-. כלומר, ירידה של 1% תמ"ג עלול לגרום לירידה של 2.5% בהכנסות המדינה ממסים.
