ניתוחבגיבוי סופטבנק, ענקית המלונאות OYO תתפשט ברחבי ארה"ב
ניתוח
בגיבוי סופטבנק, ענקית המלונאות OYO תתפשט ברחבי ארה"ב
הרשת שהוקמה בהודו ב־2012 והפכה למפעילת המלונות הגדולה בעולם תרכוש את המותג האמריקאי מוטל 6 מקרן בלקסטון בכחצי מיליארד דולר. בעל המניות הגדול ב־OYO, מנכ"ל סופטבנק מסאיושי סון: "יש לה מודל חדש לחלוטין של ניהול מלון"
רשת מלונות הלואו־קוסט OYO דיווחה בסוף השבוע האחרון כי תרכוש את המותג האמריקאי הוותיק מוטל 6 ואת אחיו הצעיר סטודיו 6 בעסקה שכולה מזומנים, בהיקף 525 מיליון דולר.
זוהי עסקת הרכישה הגדולה בתולדות OYO ההודית שתוסיף כעת 1,500 בתי מלון לרשת שלה, הגדולה בעולם לפי מספר נכסים. העסקה גם תיתן לה דריסת רגל עצומה בארצות הברית, חלק ממהלך שעליו הכריזה עוד באפריל, שמטרתו להבטיח כי "אחד מכל עשרה בתי מלון בארצות הברית ישתייך בגאווה למותג OYO".
אלה הן חדשות טובות ולא ברורות מאליהן עבור הסטארט־אפ שידע שנים של עליות ומורדות. מאחד הפרויקטים המובילים של סופטבנק, לצבירת נכסים גלובלית מהירה ולמעמד הסטארט־אפ ההודי המוביל, דרך מחיקת ערך עצומה, שתי הנפקות שנדחו וגיוסי הון וחוב ללא הפסקה. מכל הסערות הללו נחלצת OYO גדולה יותר, ובמובנים מסוימים כשהיא מגשימה את החלום שסלינה הישראלית נכשלה בו — לצמוח בשוק המלונאות העולמי ולשרוד כדי לספר על זה.
הרשת הנרכשת מוטל 6 נוסדה בקליפורניה ב־1962 תחת המיתוג של חדר ב־6 דולרים ללילה. ב־1990 רכשה אותה Accor הצרפתית תמורת 1.3 מיליארד דולר, וב־2012 קרן בלקסטון רכשה אותה ב־1.9 מיליארד דולר וייסדה את החברה התפעולית שלה, G6 Hospitality. לפי בלקסטון, היא השקיעה במותג כ־900 מיליון דולר לאורך עשור, וכיום מונה הרשת מעל 1,400 בתי מלון ברחבי ארצות הברית ובקנדה. ב־2021 שמה בלקסטון את מוטל 6 על המדף במהלך מכירה שלא הושלם, כאשר אז היא תומחרה בשווי של מיליארד דולר.
OYO Rooms (מלשון On Your Own) הוקמה ב־2012 על ידי ריטש אגארוול, אז בן 24, בשלב ראשון כפלטפורמה שמבצעת אגריגציה בשוק האירוח. שנה לאחר מכן הוא התקבל למלגה של פיטר ת'יל ופיתח במשך שנתיים את המודל העסקי של מה שתהיה OYO. ב־2015 חזר אגארוול להודו כדי להקים רשת מלונות משלו לפי מודל שיישמע אולי מעט מוכר: החברה משתלטת על נכסים לא מצליחים, או במחיר נמוך מתעשיית האירוח, עושה להם "גלאם־אפ" ומתחילה להפעילם דרך המותג שלה עם כל פיצ'ר חדיש אפשרי. אלה כוללים פלטפורמה דיגיטלית שמסייעת ללקוחות לסנן מלונות לפי מגוון קריטריונים אזוטריים, כמו סוג התאורה.
הצמיחה של OYO היתה מהירה. בתוך ארבע שנים בלבד גייס הסטארט־אפ מעל 3 מיליארד דולר מרשימה ארוכה של משקיעים גדולים: סופטבנק, Airbnb, סקויה ו־Lightspeed, שהזרימו לה כספים בקצב שיא. בספטמבר 2018 השלימה OYO סבב גיוס חמישי בהיקף שיא של 800 מיליון דולר ולפי שווי של 5 מיליארד דולר (אחרי ההזרמה). עם ההשקעה הזו התפשטה OYO וצברה נכסים במהירות, כאשר באותה שנה היא זכתה בתואר נוסף: רשת המלונות ההודית הגדולה בתת־היבשת במונחי שווי שוק ומספר חדרים. הרשת גם הפכה לסטארט־אפ שמעסיק הכי הרבה אנשים בהודו — כעשרת אלפים עובדים. ההתפשטות היתה גלובלית והיא נכנסה, בין השאר, לשווקים בסין, אירופה, נפאל, אינדונזיה, איחוד האמירויות ובריטניה. סוד הצמיחה של OYO, לפי בעל המניות הגדול בחברה, מייסד ומנכ"ל סופטבנק מסאיושי סון: הרשת מביאה "מודל חדש לחלוטין של ניהול בית מלון".
הצמיחה האטה רק בשלהי 2019 וברקע דרישה של סופטבנק מכל ההשקעות שלה להתמקד יותר ברווחיות. בדצמבר 2019 הוביל אגארוול גיוס של OYO וביצע רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, עסקה שתגדיל את ההחזקה שלו בחברה ל־27%. המהלך גובה על ידי המשקיעה סופטבנק, שהבנקים שלה העמידו לאגארוול את ההלוואות. הגיוס נעשה לפי שווי של 10 מיליארד דולר — פי שניים לעומת הגיוס שנה קודם לכן.
הקפיצה הגדולה בשווי הביאה להרמת גבות ולרמיזה כי סופטבנק דחפה בכך באופן מלאכותי את שווי הנכסים שלה מעלה, זאת אחרי ששלושה חודשים קודם לכן, ההשקעה הגדולה ביותר שלה, WeWork, התרסקה בשווייה אחרי הגשת תשקיף לקראת הנפקה שחשף את התרבות התאגידית הבעייתית בחברה. חרף ההאשמות הללו, שווי החברה שקיבלה OYO הכתיר אותה באותה עת כסטארט־אפ ההודי היקר אי פעם.
באותה תקופה היא לא היתה רשת המלונות הגדולה בעולם (אלא רק השלישית בגודלה), אבל היא הוסיפה מדי שנה יותר חדרים לפורטפוליו שלה מכל רשת אחרת. במובנים הללו, ל־OYO היה מודל חדשני, שרק חברה אחרת בעולם תנסה להשתוות אליו. OYO סוגרת עסקה למלון חדש בתוך עשרה ימים, שולחת אליו צוות של מעצבים למיתוג מהיר ואז משלבת אותו באפליקציה לייעול תפוסת החדרים. "לאחר ההצטרפות לרשת OYO, איכות החדרים ואיכות השירות משתפרים בעוד המחירים יורדים בגלל יעילות טובה יותר", ציין אגארוול בריאיון ב־2019. באותה שנה רשמה החברה הכנסות של 951 מיליון דולר. כיום הרשת מפעילה למעלה מ־43 אלף בתי מלון ומנהלת מעל מיליון חדרים, חלקם בזיכיונות.
בישראל סלינה עשתה בדיוק כך (שנתיים אחרי OYO) תוך התמקדות בדרום אמריקה. גם היא, כמו OYO, שמה דגש על שימוש במתקנים קיימים, עיצובם מחדש וייעול התפוסה (לא תמיד בהצלחה). הצמיחה של השתיים היתה מהירה באופן חריג, הגיוסים שלהן שמנים, ההכנסות צומחות, אבל הרווחים פחות. זאת אף ששתיהן ניסו להסוות זאת על ידי המצאת מדדים משלהן שעזרו להן לטעון בשלבים מוקדמים יחסית כי הן כבר רושמות רווח — בחדרים מסוימים ובחלקים מסוימים בעולם. עם פרוץ מגפת הקורונה, שיטת ההתרחבות והרווחים המוגבלים נתנו מיד את אותותיהם ושתי החברות החלו להסתחרר. אבל במקום שבו סלינה נשאבה ושקעה, OYO מצאה את דרכה אל החמצן.
בין השתיים היו שני הבדלים בסיסיים ומהותיים. הראשון, כסף – ל־OYO הוא פשוט מעולם לא נגמר. השני, גיוון — בעוד סלינה התמקדה בעיקר בבתי מלון, OYO פיתחה פלטפורמות דיגיטליות ומנהלת כיום גם נכסים להשכרה, מלונות יוקרה, מלונות לאנשי עסקים ובתי נופש — חלקם בזכיינות וחלקם בחכירה, וכולם מנוהלים על פלטפורמה אחת שמאפשרת ללקוחות לבחור את סוגי החדרים והאזורים לפי יכולותיהם. כלומר, OYO היא רשת מלונות, אך היא גם סוכנת נסיעות מקוונת (OTA) כמו בוקינג.קום או אקספידיה, הגובה 22% עמלה מכל הזמנה.
אין לזלזל בעסקי ה־OTA של החברה, לאחר שב־2021 היא רשמה את אבן הדרך של מיליון משתמשים באפליקציה שלה. את הגיוון במקור ההכנסות ניתן לראות היטב בתוצאותיה הכספיות. בשנת 2023 הסתכמו הכנסות החברה בכ־411 מיליון דולר, 64% מסכום זה הכנסות משירותי האירוח במלונות החברה והשאר מעמלות על הזמנות בפלטפורמה שלה. באותה שנה OYO רשמה הפסד של כ־16 מיליון דולר.
על רקע השבר העמוק שנגרם לעסקי האירוח מהקורונה, נכנסה סלינה ב־2022 למסחר בסערה ובימים הראשונים קפץ שווייה ל־1.2 מיליארד דולר. באותה העת, OYO משכה את התשקיף שלה שבו ביקשה שווי של 12 מיליארד דולר ובמקום זאת פנתה לגיוס הון וחוב מהשוק הפרטי ומעובדי החברה. הביקורת סביב שתי החברות היתה דומה: הצמיחה האגרסיבית איננה בת־קיימא, והמוצרים (מלונות למאה ה־21) לא באמת חדשניים ותחרותיים. המגפה הובילה הן את OYO והן את סלינה למגמה של הידרדרות, צמצומים, פיטורים והאטה. שתיהן התרסקו — סלינה ב־99% לכ־50 מיליון דולר, ו־OYO ב־70% לכ־2.5 מיליארד דולר. אבל בזמן שסלינה נאלצה לנסות לטפל בצרות שלה בפומבי עד שנמחקה מהמסחר ופשטה רגל, OYO המשיכה לרכוש מותגים ולהתפרס ובמקביל רשמה הכנסות מהפלטפורמות הדיגיטליות שלה. בחודש שעבר, בעוד נאמני סלינה חותמים על עסקה למכירת נכסיה, OYO הודיעה על הרווח הנקי השנתי, גם אם צנוע, הראשון בתולדותיה — 229 מיליון רופי (2.4 מיליון דולר).
