FTהמלחמה דיללה את קופת הקרמלין, האוליגרכים ימוסו
FT
המלחמה דיללה את קופת הקרמלין, האוליגרכים ימוסו
הסנקציות המערביות והמערכה באוקראינה הגדילו את הגירעון של ממשלת רוסיה, שתנסה לכווץ אותו באמצעות מס עשירים חד־פעמי. אוליגרך ל"פייננשל טיימס": "אני לא מבין את הרעיון. אם אתה זקוק לכסף, פשוט תעלה מסים". עיקר הפגיעה צפויה להיות בקרב אילי המתכות והדשנים
רוסיה חשפה תוכנית להשית מס על רווחי החברות הגדולות של האוליגרכים, וזאת על מנת לגייס סכום מוערך של 300 מיליארד רובל (3.6 מיליארד דולר) על רקע המערכה המתמשכת באוקראינה שגובה מחיר כבד מהקופה הציבורית.
המס, שנחשף בהצעת חוק שפורסמה שלשום (ג'), יחול על חברות רוסיות שמאז 2021 עמדו הכנסותיהן על יותר ממיליארד רובל בשנה. הן יידרשו למס חד־פעמי בגובה עד 10% מהרווחים.
המהלך מתבצע במסגרת שורה של צעדים שנועדו לייצב את המאזן הפיננסי של הקרמלין, זאת על רקע הירידה בהכנסות מנפט בעקבות הסנקציות שהשיתו מדינות המערב בתגובה לפלישה לאוקראינה, והזינוק בהוצאות הביטחון. כתוצאה, עבור המחצית הראשונה של השנה עמד הגירעון התקציבי של רוסיה על 3.41 טריליון רובל. הכסף אמנם לא יממן באופן ישיר את המלחמה של הנשיא פוטין באוקראינה, אך המס מייצג את ההשפעה הגדלה של הממשלה על החברות הגדולות.
חברות המתכות, הכרייה והכימיקלים הגדולות הצליחו להדוף ניסיון להטלת מס דומה ב־2018, שהיה אמור לגייס 7.5 מיליארד דולר לטובת הוצאות רווחה. ההצעה נדחתה לאחר שמניותיהן רשמו צניחה. לטענת בכיר בקבינט, הרעיון למס הגיע עתה מהחברות עצמן, זאת מכיוון שהבינו כי גרפו רווחים "עצומים" וכי יש להשית עליהן מסים בהתאם. גם סגן ראש הממשלה אנדריי בלוסוב, הכוח המניע מאחורי שתי היוזמות, טען כי האוליגרכים התנדבו להעביר את הרווחים במחווה פטריוטית. "אני אגלה לכם סוד גדול: הרעיון למס הזה שיגייס 300 מיליארד רובל הגיע מהעסקים, לא מהממשלה", אמר שלשום לעיתון הכלכלי RBC. "הם חכמים ומעורים היטב. הם מבינים שהרווחים העודפים שלהם ל־2021 ו־2022 הם עצומים". אולם, נראה שהצעד לא התקבל לגמרי בברכה בקרב האוליגרכים, שפועלים כדי לרככו. "אני לא מבין את הרעיון. אם אתה זקוק לכסף אז פשוט תעלה מסים", אמר ל"פייננשל טיימס" אוליגרך שקרוב לוודאי יושפע מהמס. "התחושה היא שפוטין שוב הערים על כולם, אפילו על עצמו".
הדיונים על המס החדש, שצפוי לפגוע בעיקר בתעשיות המתכות והדשנים, החלו מוקדם יותר השנה לאחר שהסנקציות פגעו בהכנסות המדינה מנפט. הבנק הממשלתי סברבנק יושפע גם כן. באפריל העריך המנכ"ל הרמן גרף כי התרומה הפוטנציאלית של הבנק למס תעמוד על 10 מיליארד רובל, המייצגים יותר מ־3% מההכנסות מהמס.
למרות שעל מרבית האוליגרכים הושתו סנקציות, רבים מהתאגידים התעשייתיים והחקלאיים שלהם הצליחו להימנע מהגבלות, זאת בזכות חלקם המרכזי בשרשראות האספקה העולמיות. האנליסט טימור ניגמטולין מחברת ההשקעות הרוסית פינאם מעריך כי עניין התשלומים "יוסתר" ממשקיפים, זאת כדי למזער את הסיכון להשתת סנקציות על החברות. בניסיון ברור להימנע מכך, שר האוצר אנטון סילואנוב אמר כי רוסיה תקצה את ההכנסות לטובת סיוע למשפחות עם ילדים, בעקבות קיצוץ משמעותי במענקים.
יצואניות נפט וגז, שרווחיהן מייצגים כ־45% מההכנסות בתקציב, כבר מתמודדות עם מסים נוספים שהוטלו עליהן לצמצום הגירעון. גזפרום שילמה בשנה שעברה דיבידנד חד־פעמי של 21 מיליארד דולר בעקבות רווחי שיא. בשלוש השנים הבאות היא עתידה להפריש 1.8 טריליון רובל נוספים במסגרת מס על רווחי יצוא הגז שלה.
