FTהמסחר המקוון והטרנדים הירוקים הפכו את הקרטון לזהב
FT
המסחר המקוון והטרנדים הירוקים הפכו את הקרטון לזהב
הזינוק במשלוחים בתקופת המגפה במקביל לעליית המודעות הסביבתית הגדילו את הביקושים לקרטון והזניקו את המניות של יצרניות האריזות בעשרות אחוזים. אנליסט: "מדובר במהפך המשמעותי ביותר בתחום זה עשורים"
תעשיית האריזות היא לא מהסוג שמוביל לדופק מואץ, אבל המגפה הביאה עמה מהפך מפתיע במעמד של המוצר המזוהה עמה ביותר: ארגז הקרטון הפשוט.
הסגרים שהושתו ב־18 החודשים האחרונים אילצו מיליוני אנשים להסתמך על האינטרנט עבור כל פעולה כמעט, כך שהחבילה היומית סיפקה ריגוש קל עבור רבים בעולם הקורונה נטול החנויות, מסעדות, בתי מלון ונסיעות.
התוצאה הלא צפויה הזו היטיבה עם תעשיית אריזות הנייר השווה 350 מיליארד דולר ונמצאת בלב כלכלת המסחר המקוון. נפח ארגזי הקרטון ששימשו בשנה שעברה לאספקת משלוחים מקמעונאים למשקי בית זינק בכמעט 40%, כך לפי חברת המחקר סמיתרס. חברות האריזות שעד אז עברו מתחת לרדאר, הפכו למניה שחובה להחזיק בה. מאז ששוקי ההון צנחו לשפל בגלל המגפה במרץ 2020, מניית סמורפיט קאפה הנסחרת בלונדון זינקה ב־84%. בדומה, מניית היריבה מונדי התחזקה ב־58% והמניה של אינטרנשיונל פייפר הנסחרת בניו יורק כמעט והוכפלה. שלוש החברות הללו נמנות עם השחקניות המובילות בתעשייה מפולגת, שאחראית גם על אספקת הנייר העולמית.
הזינוק במשלוחים בגלל המגפה עזר להעניק לתעשייה רשת ביטחון נגד הירידה המתמשכת בביקוש לנייר, על רקע המעבר של חיי היומיום לעידן הדיגיטלי. "התעשייה עוברת את המהפך המשמעותי ביותר מזה עשורים רבים", סיכם אוסקר לינגוויסט, מומחה לתעשייה בחברת הייעוץ מקינזי. "בעזרת הקורונה היא זינקה קדימה".
"המסחר המקוון לא ייעלם"
ממשלות רבות ברחבי העולם נחושות לפתוח מחדש את כלכלותיהן, והפעם לצמיתות, כך שהדילמה שעומדת בפני התעשייה היא האם הרגלי הקנייה שנרכשו במהלך מגפת הקורונה יימשכו לאורך זמן. עם זאת, עליית מחירי הקרטון, שחברות האריזות מגלגלות על הקמעונאים, מגבירה את הסיכוי שחלק מהצמיחה החזקה של השנה האחרונה יימחק. בששת החודשים האחרונים, מחירי הקרטון שעובר מיחזור והופך לארגזים חדשים, זינקו משפל של שמונה שנים, של כ־100 יורו לטונה, ל־160 יורו. עם זאת, טוני סמורפיט, מנכ"ל סמורפיט קאפה, חברת האריזות המתקפלות הגדולה באירופה הנסחרת במדד פוטסי 100 בבורסת לונדון, נותר אופטימי. "המגמות נראות חיוביות ביותר", אמר סמורפיט ל"פייננשל טיימס". "המגפה האיצה את מגמת המסחר המקוון, וזה לא הולך להיעלם".
בהתאם, בכירים בתעשייה טוענים שהחשש העיקרי שלהם הוא שלא יעמדו בביקושים. ייצור לוחות הקרטון שמהם מכינים את הארגזים הוא תהליך מורכב, וחברות האריזה הגדולות בעולם עושות זאת בדרכים שונות. כך למשל, במונדי מייצרים אותם בעצמם מסיבים חדשים וממוחזרים, שלאחר מכן משמשים לייצור הקופסאות. לעומת זאת, בחברת DS סמית הנסחרת גם היא בפוטסי 100, רוכשים מראש כמות גדולה של חומר הגלם שמשמש עבור הארגזים. "המצב בשווקים לחוץ מאוד", אמר אנדרו קינג, מנכ"ל מונדי, ששווי השוק שלה זינק ב־12 החודשים האחרונים מ־7 מיליארד ליש"ט ל־9 מיליארד ליש"ט. "היצע הארגזים מוגבל כל הזמן. המלאי שלנו אוזל באופן מיידי".
על אף הסכנה שהלקוחות יברחו, גביית מחירים גבוהים יותר היא תמריץ מבורך לחברות האריזות, שרווחיהן משתרכים מאחורי הביצועים המחשמלים של המניות שלהן בשנה החולפת. הרווח התפעולי בחברות האריזות מבוססות הנייר הגדולות ביותר באירופה צנח בממוצע ב־25% ב־2020 בשל העלויות הגבוהות יותר, כשלרוב נדרשים חודשים כדי לגלגל אותן לקמעונאים. אותם משקיעים המתלהבים מעתיד התעשייה, טוענים שלא מדובר רק בהסתמכות על המעבר המואץ למסחר מקוון על רקע המגפה; המגזר נתפס גם כמנצח הטבעי בבחירה של חברות צרכנות רבות להמיר את אריזות הפלסטיק בחלופות ידידותיות יותר לסביבה.
חברות נהנות "מהתנופה המבנית כתוצאה מהביקוש למסחר מקוון", הסבירה רבקה מקלין, מנהלת השקעות בחברת אברדין סטנדרד אינווסטמנטס. "המגזר חווה שינוי בהעדפות הלקוחות וההשקעות מתמקדות בפתרונות אריזה בני קיימא". כך למשל בבריטניה, מותגי צרכנות בינלאומיים ורשתות סופרמרקטים התחייבו להפסיק את השימוש באריזות ושקיות חד פעמיות עד 2025. במקביל, הספקים ממציאים שורה של אריזות חדשות המבוססות על נייר, כמו טבעות למארזי שישיית בירות או נקניקיות. בלוריאל, יצרנית הקוסמטיקה הגדולה בעולם, משיקים השנה אריזות מבוססות נייר עבור המותגים Kiehl’s ו־La Roche Posay.
"השאלה שעומדת בפני בעלי המותגים היא האם הצרכנים יסכימו לשלם יותר עבור חלופה לפלסטיק, שכן פלסטיק הוא החומר הזול ביותר שיש כיום", אמר ג'סטין ג'ורדן, אנליסט באקסנה BNP פאריבה. "האם אני אגדיל את נתח השוק שלי אם המוצר שלי יהיה באריזה ידידותית לסביבה?"
מיילס רוברטס, מנכ"ל DS סמית מסר כי החברה חתמה לאחרונה על חוזה לשש שנים עם חברה המייצרת מוצרי צריכה, הרבה מעבר לסטנדרט שהיה מקובל עד כה של 6־12 חודשים, לשיתוף פעולה בפיתוח אריזות חדשות. חברות אריזה גדולות יותר ישגשגו, הוא מתעקש, שכן לדבריו קמעונאיות וחברות מוצרי צריכה מחפשות ספקים עם היכולת לייצר אריזות זהות ומורכבות יותר בשווקים שונים. "הלקוחות שלנו רוצים לעבוד עם חברות גדולות יותר ולעבוד באזורים גיאוגרפיים רבים", אמר. לכן מתגברות הספקולציות שמכיוון שזו תעשייה שאין בה שחקנים כלל עולמיים ממשיים, היא תצטרך לייצר אותם עכשיו באמצעות מיזוגים. לאחרונה אף דווח שמונדי שקלה מוקדם יותר השנה השתלטות על DS סמית.
שוק האריזות מבוססות הנייר באירופה מפולג הרבה יותר מאשר בצפון אמריקה, כאשר שש החברות המובילות, ביניהן אינטרנשיונל פייפר אנד ווסטרוק, שולטות על כ־80% מהשוק. לפיכך, האנליסט תומאס רנדס מאינווסטק מאמין שחברות אמריקאיות עשויות לבחור לרכוש חברות אירופיות כדי להבטיח גישה בינלאומית, כפי שדורשים הלקוחות. "אני לא חושב שהחבר'ה האירופיים יהיו גדולים מספיק כדי לתקוף את אמריקה", הסביר. "השוק האמריקאי מעוניין בחדשנות של החברות האירופיות".
אולם, אם היקף גדול יותר הוא הרצוי, ישנם מכשולים נוספים שיש לגבור עליהם, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בתעשייה שבה ניסיונות אקראיים למיזוגים התפוגגו במהירות. כך למשל, ב־2018 דחו בסמורפיט קאפה הצעת רכישה מאינטרנשיונל פייפר, חברת הנייר הגדולה בעולם, בטענה שהיא "אופורטוניסטית". מאינטרנשיונל פייפר, שבסיסה בממפיס, מסרו כי הם מתמקדים כעת ברכישת יריבות קטנות יותר בצפון אמריקה ובאירופה.
מנכ"ל סמורפיט הסביר שהתעשייה האירופית נותרה עדיין מפולגת כי היא אינה עוסקת רק בכסף. "יש הרבה חברות משפחתיות גדולות שמאמינות בשמירה על השושלת", הסביר. "המבנה הקיים נוח להם, והם מעוניינים לשמר אותו".
