בזכות יתרות מט"ח וקרן עושר, רוסיה כבר לא חוששת מסנקציות
בזכות יתרות מט"ח וקרן עושר, רוסיה כבר לא חוששת מסנקציות
מאז העניש אותה המערב ב־2014 על סיפוח חצי האי קרים, מוסקבה צמצמה תלות בדולר, הגדילה עתודות יורו וזהב והקימה קרן עושר שהרוויחה מהזינוק במחירי הנפט והגז. כרית הביטחון הזו תסייע במקרה של פלישה לאוקראינה וסנקציות חדשות
המאמצים של רוסיה לצמצם את תלותה במערכת הפיננסית העולמית מאפשרים לה להיות ערוכה יותר להתמודדות עם סנקציות שארצות הברית ואירופה מאיימות להשית עליה במקרה של מתקפה חדשה על אוקראינה.
אנליסטים סבורים כי ההצלחה היחסית של אסטרטגיית "מבצר רוסיה", כפי שמכנים אותה המשקיעים, עשויה להפוך את איומי המערב למרתיעים פחות. בינתיים האיחוד האירופי טרם גמל את עצמו מהגז הרוסי, ומכאן שאם יוטלו מגבלות על יצוא האנרגיה הרוסי תהיה בכך פגיעה עצמית, ומוסקבה תוכל להגיב בהגבלת האספקה.
תקדים איראן וצפון קוריאה
הסנקציות המערביות הנדונות כעת עשויות להיות רחבות בהרבה מאלו שהוטלו בעקבות הסיפוח הרוסי של חצי האי האוקראיני קרים ב־2014. הן עשויות לחקות את אמצעי הענישה שהופעלו נגד איראן וצפון קוריאה, שכמעט וניתקו את המדינות הללו מהכלכלה הגלובלית. אבל משרד האוצר הרוסי, אשר במשך שנים בחן את התרחישים החמורים ביותר והקים יחידה שמטרתה להגיב למהלכים אפשריים של המשרד האמריקאי לבקרת נכסים זרים, אומר כי כלכלת רוסיה תוכל להתמודד אפילו עם מהלכים כאלה. "ברור שזה לא נעים, אבל זה אפשרי. אני חושב שהמוסדות הפיננסיים שלנו יכולים להתמודד עם סיכונים כאלה, אם יצוצו", אמר לפני כשבועיים שר האוצר אנטון סילואנוב.
האפשרות שרוסיה תתקוף באוקראינה ותיענה על ידי ארצות הברית ואירופה בפעולת תגמול פיננסית הפכה לממשית יותר, לאחר שהקרמלין הגדיר כ"לא מוצלחות" את השיחות להרגעת המתיחות שהתקיימו בשבוע שעבר בז'נבה ובבריסל. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פרס יותר מ־100 אלף חיילים לאורך הגבול האוקראיני ואיים בפעולה צבאית, אלא אם המערב ייענה לשורה של דרישות ביטחוניות. "כשפוטין שואל את פקידיו מה נעשה אם ניענש בסנקציות בתגובה לפעולות צבאיות, אלה יכולים להצדיע ולומר, 'כן, ולדימיר ולדימירוביץ', אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות'. וזה נותן להם תחושת ביטחון המבוססת על כך שסנקציות אינן דבר שיש לדאוג ממנו", אמר אלכסנדר גאבוב, עמית בכיר ב־ Carnegie Moscow Center.
מאז 2014, רוסיה הגדילה את יתרות המט"ח שלה ופעלה ל"דה־דולריזציה" של כלכלתה. יתרות הבנק המרכזי זינקו ביותר מ־70% מאז סוף 2015 לכ־620 מיליארד דולר. היתרות הדולריות היוו כ־16.4% מכלל היתרות בשנה שעברה, לעומת 22.2% ביוני 2020. כשליש מהעתודות הוא ביורו, 21.7% בזהב ו־13.1% ביואן.
ב־2017 רוסיה העניקה לקופתה דחיפה נוספת על ידי מיזוג קרן העתודות שלה עם קרן עושר לאומית שהקימה, הצוברת עודפי הכנסות מנפט וגז. מחירי הנפט שטיפסו מעבר למחיר האיזון התקציבי של רוסיה, העומד על 43 דולר לחבית, העלו ברבעון השלישי של 2021 את כספי הקרן ל־190 מיליארד דולר. רוסיה צופה שעד 2024 היא תצמח ל־300 מיליארד דולר. בינתיים יחס החוב תוצר שלה עומד על כ־20%, ולפי סוכנות הדירוג פיץ' הוא צפוי לרדת ל־18.5% עד סוף 2023.
רוסיה גם למדה לצמצם תלות במשקיעים זרים. הבעלות הזרה על אג"ח רוסיות ירדה ל־20% לאחר שוושינגטון מנעה בשנה שעברה ממשקיעים אמריקאים לסחור באג"ח חדשות שהונפקו. הצעדים הללו הפחיתו את ההשקעות הזרות, אך גם הפכו את רוסיה לפגיעה פחות לזעזועים חיצוניים עתידיים או למכירות חיסול. בעקבות האיסור האמריקאי משרד האוצר הרוסי מכר את רוב האג"ח החדשות לבנקים ממשלתיים במדינה.
חברות רוסיות הפיקו את הלקח מסבב הסנקציות הקודם, אז התקשו רבים לגייס כספים כדי לפרוע חובות בבנקים מערביים. כך הלוואות תאגידיות ממלווים זרים צנחו מ־150 מיליארד דולר במרץ 2014 ל־80 מיליארד דולר בשנה שעברה.
הסנקציות של 2014 ומאמצי ההגנה מפניהן גבו מחיר: מאז 2013 הכלכלה הרוסית צמחה ב־0.8% בשנה בממוצע בהשוואה ל־3% בעולם. המדיניות הפיסקאלית השמרנית שלה הגבילה הוצאות חברתיות והשקעות בתשתיות. בהתאם נרשמה צניחה בהכנסות הריאליות. פוטין סירב להשתמש בכספי קרן העושר להקלה בזמן המגפה, והעדיף תוכנית תמריצים מצומצמת יותר מזו שיושמה ברוב מדינות המערב. במקביל הוא קידם הקלה מהירה יותר במגבלות הקורונה, אשר לפי אפידמיולוגים תרמה לשיעורי תמותה מהגבוהים בעולם.
מבצר רוסיה יוצר "מעין יציבות בסגנון פוסט־סובייטי, שבה אתה מקריב צמיחה כלכלית למען היציבות", אמרה מריה שגינה, עמיתה אורחת במכון הפיני לעניינים בינלאומיים. בעוד רוסיה פעלה לצמצום התלות שלה במימון זר, האיחוד האירופי לא עשה דבר כמעט להקטנת תלותו ביצוא האנרגיה של מוסקבה, ובכך השאיר על כנה את האפשרות שסנקציות ביוזמתו יפעלו כבומרנג. הגוש האירופי מייבא מרוסיה יותר מ־40% מהגז ו־25% מהנפט, מה שמותיר אותו חשוף לזעזועים. "האיחוד האירופי לא למד מהטעויות שלו מאז 2014", אמרה שגינה. "הוא התכוון לגוון את מקורות הגז, להיות גאו־פוליטי ועמיד יותר, אבל אנחנו לא רואים את זה".
המערב תלוי גם בטיטניום
המערב תלוי גם במשאבי טבע אחרים שמקורם ברוסיה, כמו טיטניום. תלות כזו עלולה להרתיעו מהטלת סנקציות על VSMPO־Avisma, הספקית הגדולה ביותר של טיטניום למטוסי בואינג.
התלות ההדדית עשויה אף להקשות על המערב להטיל סנקציות רחבות יותר נגד המגזר הפיננסי הרוסי. לדברי גאבוב, ארצות הברית והאיחוד דנים באיסור על ביצוע עסקאות עם בנקים רוסיים גדולים, או ניתוק המדינה ממערכת התשלומים העולמית SWIFT, אך הן יוכלו לעשות זאת ביעילות רק אם יפסיקו לרכוש את היצוא שלה. "צריך להשאיר ערוץ פתוח לשלם לרוסיה עבור נפט וגז. [סנקציות] לא יגרמו לפוטין לשנות את דעתו, כי הוא מסוגל לשאת כל נזק שייגרם לו, והקרמלין מאמין שיידע איך להגיב", סיכם.
