נובל לשלום לעיתונאים מהפיליפינים ורוסיה: "מאבק אמיץ למען חופש הביטוי"
נובל לשלום לעיתונאים מהפיליפינים ורוסיה: "מאבק אמיץ למען חופש הביטוי"
ועדת הנובל באוסלו הכריזה כי הפרס היוקרתי - שמגיע עם 1.1 מיליון דולר - יחולק השנה בין מריה רסה הפיליפינית ודמיטרי מורטוב הרוסי: "מייצגים את העיתונאים שמתייצבים לצד חופש הביטוי - בעולם שבו הדמוקרטיה נמצאת בסכנה הולכת וגוברת"
פרס נובל לשלום לשנת 2021 הוענק לעיתונאית הפיליפינית מריה רסה ולעיתונאי הרוסי דמיטרי מורטוב. כך הכריזה בצהריים (ו') ועדת הנובל הנורבגית. נשיאת הוועדה, ברית רייס-אנדרסן, אמרה במסיבת עיתונאים באוסלו כי הפרס היוקרתי הוענק לשני העיתונאים על "מאבקם האמיץ למען חופש הביטוי" ברוסיה ובפיליפינים. "הם מייצגים עיתונאים אשר מתייצבים לצד האידאל הזה בעולם שבו הדמוקרטיה וחופש העיתונות נתונים לתנאים מסוכנים שהולכים וגוברים".
"עיתונאות חופשית, עצמאית ומבוססת-עובדות משרתת להגן מפני ניצול לרעה של כוח, מפני שקרים ומפני תעמולת מלחמה", הוסיפה יו"ר הוועדה רייס-אנדרסן. "בלי חופש הביטוי וחופש העיתונות, יהיה קשה לקדם אחווה בין העמים, פירוז מנשק וסדר עולמי טוב יותר". רסה ומורטוב יחלקו ביניהם את המענק יוקרתי שמגיע עם הפרס – 10 מיליון קרונות שבדיות, שהם כ-1.1 מיליון דולר. הפרס עצמו יוענק להם בטקס שייערך כמדי שנה ב-10 בדצמבר, יום השנה למותו של מייסד הקרן המעניקה את הפרס, אלפרד נובל.
רסה בת ה-58 היא עיתונאית אמריקאית-פיליפינית, שבמשך שני עשורים שימשה ככתבת חוקרת עבור רשת CNN באזור דרום-מזרח אסיה. ב-2012 הייתה ממקימי אתר החדשות הפיליפיני Rappler, שנוהג לדווח בביקורתיות כלפי השערוריות השונות שהתלוו לכהונתו של הנשיא היוצא רודריגו דוטרטה, וכן על המאבק העיקש שלו בסוחרי הסמים במדינת האיים - מלחמה של ממש שספגה ביקורת בינלאומית קשה על פגיעה בזכויות אדם, ושבה נהרגו כבר אלפי בני אדם. בהכרזה היום תיארה ועדת הפרס הנורבגית את המאבק הזה של דוטרטה כ"קמפיין רצחני".
בעקבות פעילותה הייתה רסה נתונה למתקפות מצד ממשלו של דוטרטה, ובשנה שעברה הורשעה בארצה בעבירה על חוק הנוגע לאבטחת סייבר, במהלך שספג גינויים בעולם. יו"ר הוועדה רייס-אנדרסן אמרה כי רסה והאתר שאותו היא מובילה סייעו גם "לתעד כיצד הרשתות החברתיות מנוצלות על מנת להפיץ פייק ניוז, להטריד יריבים ולעוות את השיח הציבורי". רסה היא האזרח הפיליפיני הראשון שזוכה לבדו בפרס נובל.
דקות אחדות לאחר ההכרזה עליה כאחת משני הזוכים בנובל לשלום, התראיינה רסה לטלוויזיה הנורבגית ואמרה כי היא "קצת המומה". היא הוסיפה כי "הממשלה (של הפיליפינים) בטח לא שמחה" מזכייתה. בריאיון שנתנה בהמשך לאתר שאותו סייעה להקים, Rappler, הסבירה מדוע הפכה בשנים האחרונות עבודתה העיתונאית לאקטיביסטית יותר, כלשונה: "כאשר אנחנו חיים בעולם שבו ניתן להתווכח על עובדות, כאשר המפיץ הגדול ביותר של בעולם נותן עדיפות לשקרים שמהולים בכעס ובשנאה (התייחסות כנראה לפייסבוק) אז זה מתפשט יותר מהר מעובדות – ועיתונאות הופכת לאקטיביזם". היא הוסיפה כי "במאבק על העובדות, אני מניחה שמה שוועדת הנובל לשלום הבינה הוא שעולם בלי עובדות הוא עולם בלי אמת ואמון".
מורטוב בן ה-59 הוא ממייסדי העיתון העצמאי Novaya Gazeta ב-1993. יו"ר הוועדה באוסלו תיארה את העיתון הזה כ"עיתון העצמאי ביותר כיום ברוסיה, שמוביל יחס ביקורתי כלפי בעלי הכוח". לדבריה, "העיתונאות מבוססת-העובדות והישירות המקצועית של העיתון הפכו אותו למקור מידע חשוב בסוגיות שמוסתרות בחברה הרוסית, ושמוזכרות רק במקרים נדירים בכלי תקשורת אחרים".
זוהי לא ההוקרה הראשונה שלה זוכה מורטוב על פעילותו העיתונאית, וב-2007 קיבל את הפרס הבינלאומי לעיתונות חופשית, בזכות הגנה על חופש העיתונות. משטרו של הנשיא ולדימיר פוטין, נזכיר, מואשם כבר שנים בפגיעה בחופש העיתונות ברוסיה, לצד דיכוי יריבים פוליטיים. למרות ההאשמות הללו, בקרמלין מיהרו לברך בצהריים את מורטוב על זכייתו. דוברו של פוטין, דמטירי פסקוב, אמר שמורטוב הוא אדם "מוכשר ואמיץ", והוסיף כי הוא "פועל בעקביות בהתאם לעקרונותיו".
הפרס היוקרתי מוענק כבר כמעט 120 שנה, החל מ-1901. בנובל לשלום יכולים לזכות גם ארגונים: בשנה שעברה "כלת" הפרס הייתה תוכנית המזון העולמית של האו"ם. ב-2019 זכה בו ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, בזכות הרפורמציה שהוביל בארצו והסכם השלום מול אריתריאה, אך מאז השנה שעברה סופג אביי ביקורת בינלאומית קשה עקב מלחמת האזרחים שאליה הידרדרה ארצו.
בניגוד לשאר פרסי נובל שמוענקים בשטוקהולם, בירת שבדיה, הנובל לשלום מוענק באוסלו, בירת נורבגיה – ואת הזוכה בוחרת ועדה שחבריה ממונים על ידי הפרלמנט הנורבגי. את הזוכה היא בחרה השנה מתוך רשימה של 329 מועמדים – 234 מתוכם אישים ו-95 ארגונים. מדובר במספר המועמדים השלישי בגובהו שהוצעו לוועדה אי-פעם, כאשר שיא המעמדים נרשם ב-2016, אז הוגשו לוועדה 376 מועמדים. את שמות המועמדים יכולים להגיש פוליטיקאים, אקדמאים ומי שכבר זכו בפרס. זהות המועמדים נשמרת חסויה במשך 50 שנים.
מוקדם יותר השבוע הוכרזו הזוכים בשאר הקטגוריות – מלבד הנובל לכלכלה, שיוכרז ביום שני – וכולם היו גברים. בנובל לרפואה זכו ד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקאי, וד"ר ארדם פטפוטיאן, נוירוביולוג, על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע – המאפשרים לבני אדם לחוש בטעם חריף, בחיבוק וגם במיקום שלנו במרחב.
בנובל לפיזיקה זכו שלושה מדענים: פרופ' סיוקורו (סוקי) מנאבה מיפן ופרופ' קלאוס הסלמן מגרמניה על פיתוח מודלים לחיזוי שינויי אקלים שיכולים לנבא באופן מהימן את התחממות כדור הארץ; חצי מהפרס, בסך 5 מיליון קרונות, הוענק לפרופ' ג'ורג'יו פריזי מאיטליה על פיתוח מודלים לחקר מערכות מורכבות.
חתני הנובל לכימיה השנה הם פרופ' בנימין ליסט, גרמני, ופרופ' דייוויד מקמילן, אמריקאי, שזכו בו על פיתוח כלים לזירוז תהליכים בכימיה אורגנית, הנוגעים לבניית מולקולות. בנובל לספרות זכה הסופר הטנזני-בריטי עבדולראזק גורנה, שכתיבתו עוסקת בהשפעת הקולוניאליזם על גורלם של פליטים.
