מאיטליה ועד אוסטרליה: השערים נסגרים בפני מהגרים
מאיטליה ועד אוסטרליה: השערים נסגרים בפני מהגרים
מדינות מערביות ברחבי העולם מקשיחות עמדות מול מבקשי מקלט, מהגרים וסטודנטים בטענה ללחץ על התשתיות המקומיות והקפצת יוקר המחיה. ממחנה המעצר האיטלקי באלבניה ועד סגירת מעברי הגבול בפינלנד, כלכליסט ממפה את הצעדים שנוקטות ממשלות כדי למנוע כניסת זרים
על רקע המלחמות באוקראינה ובעזה מתחזק הסנטימנט השלילי כלפי מהגרים בממשלות המערב, כמו גם בקרב אוכלוסיות המדינות השונות. רובן ככולן פועלות בימים אלה לגיבוש מדיניות הגירה נוקשה יותר, כל אחת כלפי סוג המהגרים שהיא תופסת כמעיק יותר על התשתיות, הדיור או החוסן התרבותי. מדובר בקשת רחבה של סוגי מהגרים, מעובדים לא מיומנים וסטודנטים ועד למבקשי מקלט. הצעדים הננקטים נגדם מגוונים וכוללים סגירה הרמטית של גבולות, עסקאות שנרקחות עם מדינות צד שלישי, הקשחת הקריטריונים למתן אשרות וביטול הקלות נלוות לבני זוג.
ללא קשר לסוג "התיקון" שמבקשת המדינה לעשות במדיניות ההגירה, המהלכים מתבצעים ברקע מחסור מעמיק בעובדים. מדובר במציאות ייחודית, הדורשת מהמחוקקים במדינות השונות לפעול כל העת עם צעדים וצעדי נגד, פעם לעידוד ההגירה ופעם לריסונה.
"כלכליסט" ממפה את המהלכים שמבצעות מדינות מפותחות ברחבי העולם, מאיטליה ואירלנד ועד ארצות הברית ואוסטרליה, על מנת לצמצם דרמטית את מספר המהגרים הנכנסים בשעריהן.
איטליה
יזמה מחנה מעצר באלבניה
הסכם יוצא דופן שאושר בסוף ינואר בין איטליה ואלבניה מרעיד את אירופה כולה, אם מהתרגשות ואם בגלל חשש כבד מהשלכותיו. בין שתי המדינות הוסכם עוד בנובמבר האחרון, כי איטליה תוכל להעביר מחפשי מקלט למחנות מעצר באלבניה, בשעה שבקשותיהם נשקלות על ידי הרשויות האיטלקיות. כעת, ההסכם, שבחלקו כולל בניית שני מרכזים לאכלוס כ־3,000 מהגרים בהשקעה של 700 מיליון דולר על פני חמש שנים, אושר על ידי המערכת המשפטית באלבניה. הסכם דומה נחתם גם בין איטליה, תוניסיה ולוב, אשר כאילו מבקש להציג "דוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה, שמבוססת על חלוקה הוגנת של האחריות על המהגרים עם מדינות שלישיות" - כך ניסחה זאת נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין.
רוב המהגרים מגיעים לאיטליה מצפון אפריקה, כולל לוב, תוניסיה ואלג'יריה. מדינות מרכזיות נוספות בשנים האחרונות מונות את לבנון, חוף השנהב, פקיסטן, מצרים, סוריה ובנגלדש.
ההסכמים הללו הם עוד צעד במסגרת המאמץ הרב־כיווני שעושה ממשלתה של ג'ורג'יה מלוני לבלימת כניסת מבקשי המקלט למדינה. זו הסתכמה ב־2023 ביותר מ־157 אלף איש שהגיעו לחופי המדינה, זינוק של כ־49% לעומת 2022, כך לפי נתוני משרד הפנים האיטלקי.
איטליה אירחה פסגה עם מנהיגי מדינות אפריקה, לכאורה כדי לטפל בעוני ובאבטלה הגורמים להגירה, אך בפועל כדי לדחוק במנהיגים לעצור אותה
בשלהי ינואר אירחה איטליה פסגה עם מנהיגי 25 מדינות אפריקה, לכאורה כדי לסייע להן לטפל בגורמים להגירה, כמו אבטלה ועוני, באמצעות השקעה בפיתוח, תשתיות ואנרגיה. בפועל, הכוונה היא גם לדחוק במדינות היבשת לעצור את מגמת ההגירה ולקלוט בחזרה את מי שלא קיבלו אשרות שהייה באירופה. עד שמאמצים אלו יבשילו, נועד ההסכם עם אלבניה לאותת למחפשי המקלט, כי הם לא ייכנסו לאיטליה באופן ישיר, זאת חרף מאמצים מסכני חיים שהם עשויים לקחת. מהגרים שבקשותיהם יידחו, יגורשו על ידי אלבניה למדינות מוצאם. בתמורה הבטיחה איטליה כי תפעל לצירופה של אלבניה לאיחוד האירופי. נוסף להאטת ההגירה מאפריקה, הגדילה מלוני את מספר אישורי העבודה לאזרחים שאינם חברי האיחוד האירופי, כדי להגביר את היצע העבודה הזול במדינה. איטליה איננה הראשונה הפועלת ל"החצנת אחריות" למבקשי המקלט. הסכם דומה גיבשה בריטניה עם רואנדה, אך זה נדחה בבתי המשפט שלה. באוסטרליה הסכם דומה קיים כבר כשני עשורים עם מדינת האי הזעירה נאורו.
אוסטרליה
לא רוצה סטודנטים זרים
באוסטרליה לא הסתפקו בהסכם עם מדינת האי נאורו. בשלהי השנה שעברה הודיעה הממשלה כי היא תחתוך במחצית את מכסת ההגירה השנתית המותרת במדינה ל־250 אלף עד 2025. הרפורמה המתוכננת עבור מה שממשלת הלייבור מגדירה כ"מערכת הגירה שבורה", מצטרפת להקשחת התנאים לקבלת ויזת סטודנט כמו גם עובדים בעלי כישורים נמוכים שנעשתה במחצית השנייה של 2023. המהלכים הללו כללו החמרה של דרישות השפה, הוכחת הכנסה ובדיקה קפדנית יותר של ויזה שנייה לסטודנטים, שבמסגרתה על הסטודנטים להוכיח כי יעסקו בלימודי המשך, ולא בעבודה.
ההחמרה נעשית על רקע היקפי שיא של הגירה לאוסטרליה שהסתכמו ב־12 החודשים האחרונים עד יוני 2023 ב־518 אלף מהגרים, מה שלדברי גורמים בממשל מייצר לחץ גדול על התשתיות והדיור. נכון להיום, מספר הסטודנטים הבינלאומיים החיים באוסטרליה עומד על 768 אלף, זינוק של 29% לעומת 2022. עיקר הסטודנטים מגיעים מסין (22%), הודו (17%) ונפאל (8%). בשבוע שעבר דיווח משרד הפנים האוסטרלי, כי במהלך חודש ינואר נדחו 19% מהבקשות לוויזות סטודנט — שיא של שלוש שנים. אם תימשך המגמה הזו, היא תביא לירידה כוללת מוערכת של כ־15% בוויזות הסטודנט לשנת הלימודים 23/24 לעומת שנה קודם לכן.
רפורמת ההגירה נועדה לא רק לצמצם את מספר המהגרים לאוסטרליה, אלא גם לשנות את אופי המערכת. במקום שהיא תכלול בעיקר מהגרים שמשתקעים בערים המרכזיות, מה שמייצר כאמור לחץ על תשתיות ושוק הדיור, הממשלה מעוניינת לעודד את הגעתם של מהגרי עבודה זמניים, בעיקר בענף הבנייה. לפי הערכות, עד 2025 יסבול הענף מגירעון של כ־131 אלף עובדים, בעיקר מהנדסי בניין ומנהלי פרויקטים. לעומת זאת, עבור עובדים מיומנים, ממשלת אוסטרליה הקלה משמעותית את תנאי הוויזה, כאשר בין היתר היא ביטלה את העמלות, הפחיתה את דרישות הוכחת ההכנסה וגם את דרישות מיומנות השפה ומשך חוזה ההעסקה הנדרש.
ארצות הברית
מקשיחה עמדות מול מקסיקו
לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו בנובמבר הקרוב, וברקע המשבר המתמשך בגבול ארצות הברית־מקסיקו, צוות דו־מפלגתי של סנטורים פועל בחודשים האחרונים לגיבושה של רפורמה במדיניות ההגירה. לפי דיווחים, הצוות צפוי לגבש הסכמות בזמן הקרוב, כאשר אלה צפויות להיכלל בהצעת חוק. אם יעברו המהלכים הללו, תהיה זו הרפורמה המשמעותית ביותר בתחום ההגירה מאז 1986. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר בחודש שעבר, כי הוא "יסגור את הגבול" אם הקונגרס יעביר את הצעת החוק ויאפשר לו לעשות זאת - איתות על מוכנותו להקשיח את מדיניות ההגירה במה שחלק מההנהגה הדמוקרטית הגדיר "משבר הומניטרי".
במהלך 2023 מעל 3 מיליון מהגרים ביקשו להיכנס למדינה תחת מעמד פליט, 2.5 מיליון מתוכם מהגבול עם מקסיקו - שיא היסטורי. בימים מסוימים בדצמבר נרשמו כניסות של 11 אלף מהגרים, נתונים יומיים חסרי תקדים. זרם ההגירה היה כה עז, עד כי הוביל לשיבושים בפעילות הרכבות ובתי ספר באזור. למהגרים הללו מתווספים כ־11 מיליון מהגרים לא מתועדים בארצות הברית, כאשר כולם מהווים את אחד הנושאים שמדאיגים במיוחד את הבוחר האמריקאי, לצד מצב הכלכלה. סקר שביצעה לאחרונה AP-NORC מצא עלייה בקרב הבוחרים שמביעים דאגה מנושא ההגירה, מ־27% בשנה שעברה ל־35% בחודש האחרון. עוד מצא הסקר, כי 55% מהמצביעים הרפובליקנים מציבים נושא זה בראש סדר העדיפויות לעומת 22% מהדמוקרטים, עלייה מ־45% ו־14% בהתאמה.
בתחילת הקדנציה של ביידן, הדיון בנושא התמקד באופן שבו ניתן ליצור מסלולים יעילים להגירה עבור מבקשי המקלט והמהגרים הלא מתועדים (ובעיקר ילדיהם). המלחמות באוקראינה וברצועת עזה דחקו את הדיון הרחק מהשיח הזה, כאשר הסוגיה המרכזית כעת היא הידוק האבטחה בגבול עם מקסיקו. בימים אלה חידשה ארצות הברית את טיסות הגירוש שלה, שאותן לא ביצעה כבר שנתיים, כך שמהגרים שבקשתם נדחתה, או מהגרים לא חוקיים, יישלחו מאות קילומטרים מהגבול כדי להרתיע אותם מלנסות לשוב ולהיכנס. במקביל, מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן פועל מול ממשלת מקסיקו. במסגרת זו, הוא הגיע לשם לביקור בחודש שעבר בניסיון לגרום למקסיקו לאכוף את חוקי ההגירה המקומיים שלה ואגב כך למתן את זרם המהגרים העושים דרכם אל הגבול.
פינלנד
תוסיף מבחני מיומנות בפינית
אחרי הבחירות הכלליות שנערכו במדינה בקיץ האחרון ושבעקבותיהן הורכבה קואליציה חדשה בראשות מפלגת הפינים הלאומית, פועלים בממשלה כדי לצמצם את ההגירה למדינה, לקצץ במכסת הפליטים ולהקשות על תושבים זרים לקבל אזרחות. בין היתר, הממשלה מתכננת להוסיף מבחני מיומנות בשפה הפינית לדרישות לאשרת עבודה ולקצץ במחצית את מכסת הפליטים מ־1,050 בשנה ל־500 בלבד. כל זאת במסגרת הבטחות הבחירות של המפלגה הלאומנית הימנית שתפסה את השלטון. במקביל הממשלה פועלת לצמצום תוכניות הבראה והטבות כלכליות שונות, זאת כדי לגרום למקומיים לקחת עבודות בשכר נמוך, שאותן איישו על פי רוב מהגרים ומבקשי מקלט.
לחץ מבקשי מקלט בפינלנד הפך בחודשים האחרונים לחלק מהסכסוך הגיאופוליטי המתקיים באירופה. כך, פינלנד טוענת שרוסיה מסייעת לפליטים, רובם מתימן, סומליה, סוריה ועיראק, להגיע אל הגבול הפיני, זאת כ"עונש" על בקשתה של פינלנד להצטרף לארגון נאט"ו. "ברור שהאנשים האלה מקבלים עזרה להגיע לגבול. זו נראית כמו החלטה מודעת מאוד", אמר ראש הממשלה פטרי אורפו ומנהיג מפלגת הפינים הלאומית בנובמבר האחרון. בעקבות החשדות הללו הודיעה פינלנד באותו חודש על סגירה הרמטית של מעברי הגבול עם רוסיה, כאשר למדינה מתאפשרת כניסה רק בחלקו הארקטי של הגבול. שבועות מספר לאחר מכן פתחה פינלנד שוב כמחצית ממעברי הגבול, אך סגרה אותם שוב בחודש החולף.
פינלנד טוענת שרוסיה מסייעת לפליטים להגיע לגבול הפיני, רובם מסומליה, סוריה ועיראק, "עונש" על בקשתה של פינלנד להצטרף לארגון נאט"ו
ההחלטה הזו הביאה את נציבות האו"ם לפליטים UNHCR להתריע כי המהלך שמונע מאנשים לבקש מקלט מנוגד לחוק הבינלאומי. בתגובה דובר משרד הפנים הפיני אמר כי "מבקשי מקלט יכולים עדיין להגיש בקשה להגנה בנקודות גבול פתוחות", וכי הסגירה של המעברים היא "אמצעי הכרחי לייצוב המצב ולהבטחת ביטחון הפנים בפינלנד". ברוסיה הכחישו כי הם מעודדים הגירה אל עבר הגבול הפיני, אך זו איננה הפעם הראשונה שהאשמה מסוג זה נעשית כלפי מוסקבה. פולין, לטביה וליטא האשימו גם הן את רוסיה ובעלת בריתה בלארוס, במה שהן כינו "לוחמה היברידית" שנועדה להביא למחלוקת פנימית במדינות.
אירלנד
מפגינים הציתו מקלטי מהגרים
בשבועות האחרונים פרצו מחאות ספונטניות ברחבי אירלנד נגד מדיניות מבקשי המקלט המקלה שהנהיגה הממשלה. כמה מבנים ששימשו עבורם ללינה הוצתו, זאת כחלק מדרישה למתן את מדיניות הממשלה הנוכחית. בין השאר גם נבזזו חנויות, וצעירים התעמתו עם המשטרה. הצעדים הקיצוניים הללו מתבצעים במסגרת קמפיין "אין מקום באירלנד" (Ireland is full) שיזמו גורמים בימין הקיצוני, כדי להפעיל לחץ על הממשלה לשנות את המדיניות. באתרים שונים שמיועדים לאכלוס פליטים מתקיימות הפגנות על בסיס קבוע.
בממשלת אירלנד מאשימים גורמים בימין הקיצוני בליבוי נושאים שאינם באמת שנויים במחלוקת. עם זאת, ברקע המחאות הללו, כמעט 100 אלף אוקראינים ביקשו מקלט במדינה בשנה החולפת, זרם עצום שהביא להקמתם של מתחמי אוהלים, בין השאר גם בדבלין. מספרים אלו הם חסרי תקדים במדינה שבה חיים כ־5 מיליון אזרחים ואשר אליה הגיעו בשנים עברו כ־13,200 מבקשי מקלט, מרביתם מניגריה, אלג'יריה, אפגניסטן, סומליה וגיאורגיה.
לאורך השנים, הגירה לא היתה נושא של מחלוקת בפוליטיקה המקומית, ולמעשה, אירלנד היתה מדינת האיחוד האחרונה שהצליחה לרשום שיעורי הגירה חיוביים (ב־2010). כיום כ־20% מהתושבים לא נולדו בתחומה. ההגירה החיובית של השנים האחרונות, בליווי הזינוק במספר מבקשי המקלט, הפעילו לחץ גדול על התשתיות, השירותים והדיור במדינה והביאו להתפרצות סנטימנט שלילי בנושא. החשש כעת הוא כי התחושות הללו יביאו להתחזקותן של מפלגות ימין קיצוניות בבחירות שייערכו במרץ 2025, ולתזוזתן אל המיינסטרים, כפי שקרה למשל באיטליה ובשבדיה.
קנדה
השכירות התייקרה בגלל הזרים
בקנדה, כמו באוסטרליה, הודיעו באחרונה על מגבלות חדשות שיושתו על ויזות סטודנטים. אך במקום שינוי אופי הדרישות כמו באוסטרליה, בקנדה החליטו להשית מגבלה קשיחה לשנתיים שתעמוד על 364 אלף אשרות סטודנטים - קיצוץ של 35% לעומת היקף האשרות שניתנו ב־2023. במקביל למגבלה, בקנדה הודיעו על הגבלת מספר אשרות העבודה שיינתנו לסטודנטים זרים. לפי התנאים החדשים, סטודנטים לתואר ראשון או כאלה הלומדים במוסדות פרטיים, כמו גם בני זוגם, לא יהיו זכאים יותר להיתרי עבודה. אלה יינתנו רק לסטודנטים ובני זוגם שסיימו תארים מתקדמים, ולשלוש שנים בלבד. המהלכים הללו מתבצעים ברקע ניסיונות ממשלת קנדה להפעיל לחץ בעיקר על מכללות פרטיות, שהפכו ידועות לשמצה כסוג של דלת אחורית להשגת אשרות עבודה. מחקר אחד שפורסם בנובמבר מצא, כי 19% מכלל בעלי ויזות הסטודנט עם אשרת עבודה אינם לומדים בפועל. מי שצפויים להיפגע בעיקר מההחלטות הללו הם סטודנטים מהודו שמהווים כ־40% מכל הסטודנטים הבינלאומיים השוהים בקנדה. במחצית השנייה של 2023 נדחו 40% מבקשות הלימודים של הודים במדינה. לשם השוואה, סטודנטים סינים מהווים 12% מכלל הסטודנטים הזרים בקנדה.
כמעט 100 אלף אוקראינים ביקשו מקלט באירלנד בשנה החולפת, זרם עצום שהביא להקמתם של מתחמי אוהלים, בין השאר גם בדבלין
נכון לסוף 2023, כמיליון איש מחזיקים בוויזת סטודנט בקנדה - זינוק של 27% לעומת 2022 ונתון גדול פי שלושה לעומת 2015. סטודנטים בינלאומיים מייצגים 2.5% מכלל התושבים במדינה, פי שניים לעומת הייצוג שלהם לפני חמש שנים. העלייה הזו היטיבה עם מוסדות ההשכלה הגבוהה לאחר שהניבה להם מיליארדי דולרים בהכנסות. אך התוכניות האקדמיות הללו גם יצרו לחץ על התשתיות המקומיות והביאו לעלייה ביוקר המחיה במדינה, בין היתר זינוק של 7.7% במחירי השכירות בפריסה ארצית רק בשנה החולפת.
סקר דעת קהל מספטמבר מצא כי 55% מהקנדים מעוניינים שהמדינה תקלוט פחות סטודנטים בינלאומיים. המחיר שמשלמים הקנדים הביא לירידה בפופולריות של ממשלת ג'סטין טרודו וללחץ שהופעל על הממשל להידוק המכסות.
