ניתוחרפורמת מס המינימום הגלובלי יצאה לדרך, וכבר שמים לה רגליים
ניתוח
רפורמת מס המינימום הגלובלי יצאה לדרך, וכבר שמים לה רגליים
מינימום מס של 15% על תאגידים רב־לאומיים גדולים הושק השבוע, אבל צפוי לקשיים. ארה"ב טרם חתמה על החקיקה, מה שיפגע באפקטיביות המיסוי, ומדינות שמיסוי נמוך נמצא בליבת כלכלתן, כמו שוויץ ואירלנד, צפויות לייצר תמריצים חדשים
אחרי שורה של דחיות, התאמות וצמצומים, ובאופן לא מושלם למדי, יוצאת לדרך רפורמת מס המינימום הגלובלי לתאגידים. החל מהשנה החדשה, כמה עשרות מדינות יחלו ביישום מינימום מס בגובה 15% על תאגידים רב־לאומיים שהכנסותיהם עולות על 750 מיליון דולר.
המס החדש הוא חלק מאמנת המס הבינלאומית שנחתמה ב־2021, באותה עת על ידי 136 מדינות, ואשר תכליתה לשים קץ למרוץ לתחתית במיסוי חברות, או לפחות לפגוע בו. בין המדינות החתומות על האמנה נמנות חברות האיחוד האירופי, ארצות הברית, הודו, סין, קנדה, דרום קוריאה, בריטניה ויפן.
לאמנה שני חלקים עיקריים המכונים "עמודי תווך". עמוד התווך הראשון כולל הקצאה מחודשת של הרווחים השיוריים (הרווח פחות התשואה הצפויה על ההון), או הענקת זכויות המיסוי על רווחי תאגידים בינלאומיים בהתבסס על מקום מגורי הלקוחות של התאגידים הללו. עמוד התווך השני כולל את מס המינימום, שבמסגרתו יבחרו המדינות את שיעור המס המקומי, אך במסגרת המינימום העולמי.
לפי הכללים המשתלבים, אם רווח של חברה רב־לאומית ממוסה מתחת לשיעור המינימלי במדינה אחת, מדינות אחרות יוכלו לגבות ממנה מס נוסף. מבנה זה נועד לתמרץ מדינות שאינן רוצות להשתתף ומנסות לשמור על מס חברות נמוך. מדינות אלו ייענשו על ידי המנגנון, שכן אם מדינה לא תעלה את שיעור המס שלה למינימום הנקבע, מדינות אחרות שהן חלק מהאמנה יהיו זכאיות למסות את הפער מהחברות שפועלות בשטחן. לפי ההסכם, ממשלות יימנעו מהטלת מס חדש חד־צדדי על ענקיות טכנולוגיה.
מס המינימום החדש מגיע לאחר שבמשך שנים ניסו מדינות לעדכן את שיטת המיסוי העולמית שנהוגה מאז שנות ה־20 של המאה הקודמת. בעיקר הן ביקשו לטפל בפער שנפער בין הזירה שבה תאגידים רב־לאומיים עושים עסקים ומייצרים הכנסות לבין הזירה שבה הם רושמים את הרווחים הללו. הדיגיטציה של הכלכלה העולמית רק העמיקה את הפערים הללו.
ב־40 השנים האחרונות, שיעור מס החברות התרסק משמעותית — משיעור ממוצע של כ־45% לפחות מ־20%. לפי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), מדובר באובדן הכנסות שנתי מצרפי של כ־200 מיליארד דולר, או כ־1.5% מהתמ"ג עבור מדינות קטנות ובינוניות.
במסגרת שחיקה זו הסכימו מדינות האיחוד האירופי באוקטובר 2022 למסד את מס המינימום העולמי בחקיקה מקומית במהלך 2023, כאשר יישום החקיקה נקבע ל־1 בינואר 2024. מלבד מדינות האיחוד האירופי, גם שוויץ, בריטניה, אוסטרליה, דרום קוריאה, יפן וקנדה צפויות ליישם את האמנה במהלך השנה. סין וארצות הברית, הכלכלות הגדולות בעולם שחתמו, כאמור, גם הן על אמנת המס, טרם השלימו חקיקה בנושא, מה שמקשה את יישומה ברמה הגלובלית.
לפי ה־OECD, שהוביל את החקיקה, יישום עמוד התווך השני ייצר הכנסות בהיקף של 220 מיליארד דולר, או כ־8% מכלל ההכנסות העולמיות ממסים ב־2023. EU Tax Observatory, ארגון מחקר עצמאי שביקש להדגים את "גירעון המס" של תאגידים רב־לאומיים, מצא, למשל, שבריטניה תזכה בעוד כ־200 מיליון יורו בהכנסות ממסים מענקית האנרגיה בריטיש פטרוליום (BP). משרד האוצר הגרמני העריך, כי המדינה תזכה להכנסות נוספות ממסים בהיקף של 910 מיליון יורו ב־2026, 535 מיליון יורו ב־2027 ו־285 מיליון יורו ב־2028. הירידה בהיקפי ההכנסות הנוספות נובעת מהעלייה המקבילה הצפויה של מדינות המיישמות את האמנה.
עד כמה שמספרים אלה מרשימים, כך הם גם מוטלים בספק. ראשית, הקונגרס האמריקאי שנשלט על ידי המפלגה הרפובליקנית עשוי שלא להעביר את החקיקה. לטענתו, היא מעניקה למדינות זרות יותר זכויות למסות את החברות האמריקאיות, שהן מרבית החברות שצפויות להיות מושפעות מהמס הגלובלי. העיכוב הזה לכאורה מסוכן, ולפי מבנה האמנה, ארצות הברית אמורה "להיענש" על כך. כדי להימנע מתרחיש כזה, הסכימו ביולי האחרון המדינות החתומות על אמנת המס שלא למסות את "גירעון המס" המקומי של חברות רב־לאומיות אמריקאיות, עד 2026 לפחות. העיכוב הזה ימנע הפסד צפוי של 122 מיליארד דולר בהכנסות ממסים במשך עשור.
מכשול נוסף עשוי להיות שורה של פרצות מס שהושתו בשנתיים האחרונות כדי לפגום באפקטיביות של החקיקה. אחת הבולטות שבהן הוא ה־substance carve out שהתווה ה־OECD, שלפיו ניתן להחריג מבסיס המס המינימלי סכום מסוים מהרווח, השווה ל־8% משווי הנכסים המוחשיים של התאגיד ול־10% מהשכר המשולם בשנה הראשונה. שיעורי הפחתה אלו יורדים באופן קבוע במשך עשור ונקבעים בסוף על 5% מהנכסים המוחשיים ו־5% מהשכר.
דבר נוסף שצפוי להעיב על הצלחת התוכנית הוא השימוש בזיכוי נקודות מס, למשל עבור מחקרים או השקעות, או לצורך הענקת הטבות שאינן חייבות במיסוי, כמו הליכי הגירה מזורזים או סבסוד של טיפול בילדים. אפשר להניח שמספר מדינות, שהפכו את מרוץ המיסוי העולמי לליבת כלכלתן, בהן שוויץ, אירלנד או הולנד, ינסו לפתח כלים מורכבים כדי לייצר תמריצים חדשים שיאפשרו לשמור על האטרקטיביות שלהן. במובן זה, ולפי חלק מהערכות, מדיניות המס המינימלי הגלובלי תהיה אפקטיבית רק בחלקה הקטן, בעיקר משום שהיא משמרת את הרעיון של מרוץ מיסויי בין מדינות.
במסגרת המרוץ אחר הכנסות עלתה בימים האחרונים הצעה למס מינימום גלובלי נוסף — מס מינימום על מיליארדרים. המס המוצע שישפיע על כ־3,000 מיליארדרים ברחבי העולם, המשלמים כיום בממוצע בין 0% ל־0.5%, יהיה בשיעור של 2% מעושרם וצפוי להניב כ־250 מיליארד דולר בהכנסות למדינות. כך לפי ניתוח שביצע צוות חשיבה באיחוד האירופי.
