פרשנותתחלואה קשה ואבטלה בשמים: ניסיון ההפיכה מוצא כלכלה ירדנית מפוררת
פרשנות
תחלואה קשה ואבטלה בשמים: ניסיון ההפיכה מוצא כלכלה ירדנית מפוררת
ההתפתחות האחרונה אצל השכנה ממזרח לא נוצרה בחלל ריק: ניסיון ההפיכה - לכאורה - מגיע אחרי שנה קשה, בה עשתה הקורונה שמות בכלכלת המדינה: 2020 הסתיימה עם צמיחה שלילית המוערכת ב-2%-3% - הנתון הגרוע ביותר בעשור האחרון - ועם קטסטרופה בשוק העבודה, כאשר לפי הנתונים העדכניים אחד מכל ארבעה ירדנים מובטל
דרמה כזו לא זכורה בירדן מאז עלה המלך עבדאללה השני לשללטון בפברואר 1999: בן למשפחת המלוכה יוצא בגלוי כנגד הנעשה במדינה ורומז באופן נדיר על חלקו של המלך במשבר הפנימי.
בדרך כלל, המלך בירדן נחשב לדמות שנמצאת "מעל הפוליטיקה", והביקורת הפומבית עליו היא טאבו. עם זאת, למרות שפע הדיווחים, ניתן להעריך בזהירות שהכותרות על "ניסיון הפיכה" נועדו להעצים את האירוע ולזכות את ארמון המלך בתמיכת דעת הקהל הירדנית, הערבית והבינלאומית, נוכח הצעד החריג של מעצר הבכירים.
השבטים והצבא נאמנים למלך
במוקד הדיווחים על ההפיכה שלא הייתה עומד הנסיך חמזה, בנו של המלך חוסיין והמלכה נור, אחיו למחצה של המלך הנוכחי שלדבריו הושם במעצר בית. חמזה בן ה-41 שימש בעבר כיורש העצר של המלך, אך הודח על ידו בשנת 2004 ומאז לא נשא בתפקיד רשמי. חמזה הוא דמות פופולארית ואהודה ברחוב הירדני, אך ככל הידוע נעדר תמיכה במוקדי הכוח בירדן, מה שמעורר ספק לגבי יכולתו לחולל הפיכה. לפי המקורות בירדן, חמזה ניסה להשיג את תמיכתם של ראשי השבטים הגדולים, ובראשם שבט אל מג'אלי, כדי להדיח את המלך הנוכחי. אם זה נכון, ניתן לומר שחמזה הפגין תמימות מסויימת אם סבר ששיחות כאלה יישארו במעגל מצומצם ולא יגיעו לידיעת המודיעין הירדני. מספר העצורים הקטן יחסית (כ-20 ממקורבי הנסיך חמזה) יכול ללמד כי התוכנית, אם אכן נרקמה, היתה בשלביה הראשוניים מבחינת לוח הזמנים וגיוס התומכים. בסרטון וידאו שהצליח להבריח מביתו לא חסך חמזה ביקורת על הנעשה בירדן, כשרמז שהמלך הוא זה שאחראי על השחיתות הנרחבת ושאר תחלואי המדינה.
אין זו הפעם הראשונה ששמו של הנסיך חמזה משתרבב לאירועים דרמטיים בירדן. בתחילת 1999, כשהמלך חוסיין היה על ערש דווי, הוא הדיח את אחיו הנסיך חסן מתפקיד יורש העצר. היה זה לאחר שהמלך קיבל עוד ועוד דיווחים לפיהם אחיו נוקט בצעדים שיסייעו לו להפוך למלך הבא לאחר מותו. בין השאר, חסן מינה ממשלה חדשה וערך חילופי גברא בצבא כדי ליצור לעצמו בסיסי תמיכה חיוניים. הניסיון של המלך חוסיין להציע לאחיו כי הנסיך חמזה ייהפך ליורש העצר כדי לשמור על השושלת נדחה. בסופו של דבר המלך חוסיין הדיח את אחיו, מינה את בנו עבדאללה ליורש העצר - ושלושה שבועות לאחר מכן עבדאללה ירש את אביו שמת מסרטן. גם אז, כמו גם היום, אפשר ללמוד שהתמיכה והנאמנות של הממסד הצבאי-ביטחוני למלך היא המפתח להמשך השליטה. לא בכדי מפקד הצבא הירדני, גנרל יוסוף חניטי, היה זה שנשלח בסוף השבוע לנסיך חמזה לבשר לו על מעצר הבית ועל הצורך שלו לחדול "מפעילות שפוגעת ביציבות הביטחונית" של הממלכה. זהו איתות לחמזה ולציבור הירדני כי נאמנות הצבא הייתה ונשארה למלך.
אין טיפול שורשי בשחיתות
ההתפתחות האחרונה בירדן לא נוצרה בחלל ריק. היא מגיעה אחרי שנה קשה, בה עשתה מגיפת הקורונה שמות בכלכלת המדינה. עוד לפני הקורונה כלכלת ירדן לא נחשבה לאחת החזקות באזור: בשל דלות המשאבים, מושפעת ירדן באופן מסורתי מהתפתחויות הגיאו-פוליטיות, ונשענת על סיוע ערבי וזר כדי "להשאיר את הראש מעל המים". בעשור האחרון, בעקבות מה שידוע כ"אביב הערבי", היא לא רק סבלה מזרם אדיר של פליטים מסוריה (למעלה ממיליון) שהגבירו את הלחץ על המשאבים המצומצמים, אלא אף מסגירת שווקים משמעותיים עבור מגזר התעשייה שלה, דוגמת עיראק וסוריה.
משבר הקורונה הגביר את התסיסה העממית נוכח צעדי הסגר, וכך הפגנות מחאה, גם אם בהיקף קטן, הפכו לעניין שבשגרה ברחבי הממלכה. מאז אמצע פברואר מתמודדת ירדן עם גל תחלואה משמעותי ועם ממוצע של כ-9,000 נדבקים ועשרות מתים ביום (למעלה מ-7,100 מתים סה"כ עד כה). במקביל חוסנו 1% בלבד מהירדנים בשתי מנות, כשמבצע החיסונים מתנהל בעצלתיים.
אם לא די היה בהתפשטות המהירה של הנגיף, התגברה בשבועות האחרונים התסיסה העממית עקב מותם של תשעה חולי קורונה שנותקו עקב תקלה במערכת החמצן בבית חולים בעיר א-סלט. הופעתו הזועמת של המלך בבית החולים ופיטורי שר הבריאות ומנהל בית החולים לא הואילו בריכוך הזעם הציבורי, ובסרטונים שעלו לרשתות החברתיות נשמעו קריאות נדירות להדחתו של המלך. מבחינת הירדנים, האירוע בבית החולים הוא עוד דוגמה לאזלת היד של המדינה, לשחיתות הפושה ולנפוטיזם. לפי מחקרים עצמאיים שבוצעו בעבר בירדן, המשק המקומי מפסיד בכל שנה למעלה ממיליארד דולר בשל התחמקות ממס ובגלל שחיתות. מסעות מתוקשרים שנעשו בעבר כדי להילחם בתופעה התקבלו בברכה על ידי הציבור, אך גם בביקורת לפיה הם נועדו לחסל יריבים פוליטיים בעוד שהמקורבים לצמרת ממשיכים ליהנות מהטבות על חשבון הירדנים הפשוטים.
מכה כלכלית
לזכותה של ירדן ייאמר כי בשנים האחרונות היא מבצעת רפורמות כלכליות בכדי לזכות בסיוע מקרן המטבע הבינלאומית. רפורמות אלה נתקלות בהתנגדות מצד חוגים פוליטיים ובמחאה עממית, אך למרות זאת ההתרשמות של בכירי הקרן היא כי הממלכה ממשיכה להיות מחויבת אליהן. לפני כחודש אף בוצעו שינויים פרסונליים בממשלת ירדן בכדי לחזק את מגמת הרפורמות, ורק בשבוע שעבר הודיעה הקרן כי היא מגדילה את הסיוע לירדן בעוד 200 מיליון דולר כך שסך הכול תסייע לממלכה בקרוב ל-2 מיליארד דולר בשנים 2020 עד 2024. זוהי זריקת עידוד חשובה עבור המשק הירדני, וגם איתות לקהילה הבינלאומית לגבי סיכויי התאוששותו משנת הקורונה.
אבל עם כל הכבוד לסיוע הבינלאומי הזה, האתגרים הכלכליים (והבריאותיים) של ירדן בפתחה של 2021 עצומים ודורשים טיפול מעמיק. שנת 2020 הסתיימה בצמיחה שלילית המוערכת ב-2% עד 3% - הנתון הגרוע ביותר בעשור האחרון; סגירת המשק הירדני הובילה לקטסטרופה בשוק העבודה, כשלפי הנתונים העדכניים אחד מכל ארבעה ירדנים מובטל. אחת הסיבות העיקריות לעלייה החדה באבטלה היא סגירת מגזר התיירות הירדני, שהפך לאחד החשובים במדינה - הן מבחינת הכנסות מט"ח והן מבחינת תעסוקה. בשנת 2019 תרם מגזר התיירות קרוב ל-20% מהתוצר המקומי הגולמי של הממלכה, עם הכנסות של כ-8.8 מיליארד דולר. במהלך שנה זו ביקרו בירדן כ-5.4 מיליון תיירים ומספר המועסקים בענף עלה על 50 אלף. הנגיף מחק את הענף, כשירדן מדווחת באחרונה על תפוסה אפסית במוקדי התיירות שלה בים המלח ובפטרה. האבטלה הרחיבה את העוני, כשעוד לפני הקורונה כ-16% מהירדנים חיו מתחת לקו העוני.
נוכח התנאים החריגים, הוגדר התקציב לשנה הנוכחית כאחד המאתגרים ביותר בתולדות הממלכה. התקציב בשווי 14 מיליארד דולר צופה גרעון של כ-3 מיליארד דולר, וזאת בהנחה שירדן תזכה לסיוע בינלאומי נדיב. ייתכן כי בעקבות אירועי סוף השבוע מדינות ערב והקהילה הבינלאומית אכן יתגייסו למען הקופה הירדנית. זה עשוי להקל על עוד בעיה חמורה ממנה סובלת ירדן: החוב הציבורי, שנע סביב ה-45 מיליארד דולר, קרי כ-110% מהתוצר.
