4 איומים על הכלכלה הגלובלית. מי יפיל את הבורסה?
4 איומים על הכלכלה הגלובלית. מי יפיל את הבורסה?
משבר האנרגיה והסחורות שמחריף, ההאטה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם וההצהרות על נסיגת הפד מהמדיניות המרחיבה הרעידו את השווקים בימים האחרונים. אתמול הם נרגעו מעט, אך שרשרת האיומים שייצרו אינפלציה עלולים להביא לשינוי במדיניות הבנקים המרכזיים וזה כבר עלול לשנות לגמרי את המשחק ולהרעיד את השווקים הפיננסיים
תחילת חודש אוקטובר מציבה בפני הכלכלה הגלובלית אתגרי ענק המאיימים על תהליך ההתאוששות מהמשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי שהשאירה הקורונה. חלק מהחוליים הכלכליים שיצר משבר הקורונה הוסתרו על ידי הזרמות ענק של הממשלות אך חלק מתופעות הלוואי הן של המחלה והן של התרופות הכלכליות שניתנו לה מרימות כעת ראש. אם במהלך כל תקופת משבר הקורונה השווקים הפיננסיים שידרו חוזק וביטחון בהמשך המדיניות המרחיבה (רכישות של נכסים פיננסיים על ידי ממשלות בצירוף ריבית נמוכה), הרי שבשבוע האחרון החל להיסדק האמון בהמשכיות של מדיניות זו לעד.
ואמון הוא כידוע השחקן הכי חשוב בעיצוב השווקים הפיננסיים. אתמול השווקים חזרו לשדר נורמליות, למעט באסיה, אבל בשבועיים האחרונים קיבלו כולם תזכורת כמה כואבת, חזקה ואלימה יכולה להיות התגובה בשווקים. פעם זו חברת הנדל"ן הסינית שמאיימת על היציבות ושוק הנדל"ן הסיני עם השלכות עולמיות, פעם זה משבר האנרגיה שמאיים לדחוף את האינפלציה לגבהים חדשים ופעם זו התבטאות של יו"ר הפד האמריקאי. כל האירועים הללו שנראים רחוקים מאוד מאיתנו, יגיעו במוקדם או במאוחר גם לחופי ישראל.
איום מספר 1:
משבר אנרגיה באירופה – WINTER IS COMING
הזינוק חסר התקדים במחירי הגז באירופה תפס בשבוע האחרון את כלל הכותרות הכלכליות ביבשת, ויש לכך סיבה טובה: מחיר ה־DUTCH TTF HUB – מחיר האופציה על הגז של הולנד שהוא המקובל לצורך מדידת רמת המחירים של חומר הגלם הזה – זינק תוך שנה פי 6 כמעט, מ־13 יורו ל־MHw (מגה־ואט שעות) לפני שנה לרמה של כמעט 80 יורו בימים האחרונים. רוב הזינוק חל בחודשיים האחרונים וכבר כעת מסתמן משבר אנרגיה רציני שמאיים לא רק על אירופה אלא על העולם כולו.
למשבר האנרגיה הזה סיבות רבות: החל מהמעבר הטבעי מאנרגיות מזהמות לאנרגיות נקיות יותר (לרבות הגז) ועד למחסור שהחל ברוסיה ובנורבגיה, המספקות כ־57% מהגז באירופה, בין השאר, גם בגלל רוחות חלשות מהרגיל בים הצפוני ומשקעים דלים בנורבגיה. ברור עתה כי עתודות הגז הקיימות אינן מספיקות לאושש את כלכלת אירופה והחורף ההולך ומתקרב רק מוסיף לחץ על המחיר –
כלפי מעלה.
בשבוע האחרון כמה וכמה תעשיות המשתייכות לסקטורים שונים ומגוונים בכל רחבי הגלובוס כבר הודיעו כי הן מפחיתות תפוקה, וחלק מהן אף על סגירת הדלתות, לפחות זמנית. אותן תעשיות עתירות אנרגיה שרואות את מחיר התשומה העיקרית מזנק, כבר הודיעו על העלאת מחירים צפויה. המחסור בגז והחורף המתקרב יקפיצו גם הם את חשבונות החשמל של אזרחי העולם, מה שייצר עוד מנוף אינפלציוני על כלכלות העולם. ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון, אמר בראיון ל"כלכליסט" כי משבר הגז העולמי לא יפגע (במישרין) בישראל שכן יש כאן עודף של עתודות גז – ואף עשוי לקדם פרויקטים בתחום התשתיות (צינור גז לאיטליה). עם זאת ייתכן כי המשבר הזה לא יקפיץ את סעיף האנרגיה במדדי המחירים אך כן את שאר הסעיפים תחת מוצרים מיובאים, ולכן הוא גם יורגש בישראל.
איום מספר 2:
המשבר בתובלה הימית לא מתקרב לפתרון
כבר ביוני 2021 התברר שהעולם מתחיל לחוות את מה שמכונה "משבר תובלה גלובלי", דבר שבא לידי ביטוי בזינוק חסר תקדים במחיר התובלה הימית שנסק מ־1,600 דולר בסוף 2019 לרמה של כ־9,500 דולר נכון לחודש שעבר (לפי מדד הובלה למכולות WCI למכולה של 40 רגל). מדובר בזינוק של פי 6 בתוך שנה וחצי. משבר הקורונה, לרבות הסגרים, גרם לירידה חדה בצריכה הפרטית בכל רחבי הגלובוס, אך עם הסרת המגבלות ותחילת החיסונים הביקושים הכבושים השתחררו. משקי הבית ביקשו לפצות על השנה האבודה, נוצרו עודפי ביקוש על היצע – שבמקביל גם ירד על רקע שיבושים בשרשראות אספקה.
מערך התובלה הימית לא עמד בלחץ, המחירים זינקו וממשיכים לזנק כשסחורות נתקעות בנמלים שבעצמם לא עומדים בקצב פריקת ושינוע הסחורות ביבשות. התוצאה לא איחרה לבוא: עליות במחירים, שכן החברות מגלגלות את העלויות העודפות בתובלה לצרכן. החדשות הפחות טובות הן כי המשבר הזה לא צפוי להיות קצר ולפי הערכות הוא לא ייגמר לפני 2023.
איום מספר 3:
שרשרת משברים בכלכלה השנייה בגודלה
הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עוברת גם היא סערה שטרם חוותה. רק ביומיים האחרונים שני גופים כלכלים בינלאומיים כמו בנקי ההשקעות גולדמן סאקס ונומורה ביקשו לעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה של כלכלת סין לשנה מ־8.2% ל־7.7% כאשר התחזית הרשמית של ה־OECD עדיין עומדת על 8.5%. ההאטה בצמיחה בסין מיוחסת בין היתר למשבר האנרגיה העולמי שמאיים על המשך פעילות המפעלים בסין ומשם בהשפעה ישירה על קצב הצמיחה הסיני.
נוסף על כך, בשבוע החולף נקלעה חברת הנדל"ן השנייה בגודלה בסין – אברגרנד – לאירוע נזילות חמור לאחר שצברה חובות של 300 מיליארד דולר והפכה לחברת הנדל"ן הממונפת ביותר בעולם. בינתיים הממשל הסיני לא התחייב להציל אותה (ולא נראה שהוא בדרך לעשות זאת), דבר שעלול לזעזע את הכלכלה כולה.
האירועים האלו מצטרפים למגבלות הקשות שהטיל אותו ממשל מוקדם יותר השנה על הענקיות בארצו, כגון עליבאבא, מה שכבר הפיל את הבורסות בסין. במקביל, גם החוב שצברה סין – בכל הרבדים – ממשיך לתפוח ולאיים על איתנות ויציבות הענקית האסייתית. לפי דו"ח החוב הגלובלי האחרון של ה־IMF שהתפרסם לפני שבועיים, סין אחראית על כמחצית מהזינוק בחוב העולמי ברבעון השני של 2021 (2.3 טריליון דולר מתוך 4.8 טריליון בעולם כולו).
2 צפייה בגלריה
מימין: נגיד בנק ישראל אמיר ירון, יו"ר הפד ג'רום פאוול, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג
(צילומים: אלכס קולומויסקי, בלומברג, אי.פי, גטי אימג'ס)
ככלל, סין אחראית על כ־19% מהחוב הגלובלי (55 טריליון דולר מתוך 296 טריליון נכון לסוף יוני 2021). "קצב הצטברות החובות בסין היה תלול בהרבה מאשר ברוב המדינות. המגזר העסקי הלא־פיננסי היווה למעלה מ־40% מהעלייה בחוב. הנפקת האג"ח הממשלתית חזרה לשיא של כ־780 מיליארד דולר ברבעון השני של 2021", נכתב באותו דו"ח. בחלק אחר של הדו"ח נכתב כי "ראוי לציין שארה"ב, סין וברזיל רשמו את העלייה החדה ביותר בחוב למשקי בית (במונחים דולריים)".
איום מספר 4:
נסיגת הפד, האינפלציה בארה"ב ומשבר החוב
גם הכלכלה הגדולה בעולם חוותה כמה אירועים דרמטיים בימים האחרונים. הכל התחיל כאשר גורמים רשמיים בתוך הפד (הבנק המרכזי האמריקאי) בראשות ג'רום פאוול, הדגישו שהגיעה העת להתחיל במה שמכונה "TAPERING" – נסיגה מחלק מהמדיניות המאוד מרחיבה שנוקט הבנק המרכזי לרבות רכישות אג"ח, שצפויה להתחיל כבר בתחילת השנה הבאה. רכישות איגרות חוב הוסיפו יותר מ־4 טריליון דולר למאזן הפד, שעומד כעת על 8.5 טריליון דולר. הדבר גרם לתגובה מיידית בתשואות של אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים שקפצו מרמה של 1.13% בחודש שעבר ליותר מ־1.57% לפני כמה ימים, רמה שלא נרשמה מאז סוף חודש יוני. בפד מיהרו להבהיר, לרבות פאוול עצמו, כי נסיגה מהמדיניות המרחיבה והתמריצים אין פירושה העלאת ריבית של ממש, דבר שייקח יותר זמן. פאוול הדגיש אתמול כי הלחצים האינפלציוניים שחווה כעת הכלכלה האמריקאית (האינפלציה השנתית עומדת על 5.3% לעומת יעד של 2%) עלולים להישאר מעבר למצופה. בכל זאת, המילים המרגיעות של פאוול לא ממש סייעו לבורסות בארה"ב, כאשר נאסד"ק – מדד מניות הטכנולוגיה המוביל בעולם – סגר שלשום את היום הגרוע ביותר מאז מרץ 2021 ורשם ירידה של כ־3%. לא רק האינפלציה תומכת בנסיגה מהמדיניות המרחיבה אלא גם מחירי הדיור, שמזנקים: לפי נתונים של ה־OECD, מחירי הדיור בארה"ב זינקו מאז 2015 בכ־54% נומינלית ובכ־40% ריאלית (בניכוי האינפלציה). מאז תחילת הקורונה השיעורים גם מרשימים: 9% נומינלית ויותר מ־6% ריאלית, מעל הממוצע במדינות החברות בארגון.
במקביל, המשבר הפוליטי בארה"ב רק סיבך יותר את התמונה כשבתחילת השבוע הרפובליקנים הצליחו לחסום בסנאט הצעת חוק שמאפשרת לחרוג מתקרת החוב המותרת. נכון לרגע זה, וללא אישור של אותה הצעה, הממשל האמריקאי עלול להיכנס ל"כיבוי" (מצב המכונה SHUTDOWN) שכן הוא עלול להישאר ללא כסף ציבורי כבר ב־15 באוקטובר וממשלת ארה"ב הנוכחית עלולה להפוך לחדלת פרעון, לראשונה בהיסטוריה האמריקאית. הערכות הן כי עד אז הממשל יצליח להעביר את ההצעה ויתגבר על תקרת החוב המותרת אך האירועים מזכירים את ההיקף העצום וחסר התקדים של החוב האמריקאי (ממשלה) שכבר הגיע ל־28.8 טריליון דולר ול־130% תמ"ג – מהגבוהים במערב – ואפילו הספיק לעקוף את בריטניה ברבעון השני של 2021.
גם הציפיות לאינפלציה של הצרכנים בארה"ב שנה קדימה עלו באוגוסט 2021, זה החודש העשירי ברציפות, ל־5.2%, שיא חדש בסדרה, המונע על ידי מזון, שכר דירה, שירותי בריאות, וגם מחירי הגז (אפרופו המשבר). הציפיות לעלייה במחירי הדיור נותרו גבוהות (עדיין סביב 6%). גם ציפיות האינפלציה לשלוש השנים הבאות עלו ב־0.3 נקודות אחוז לשיא חדש של 4%. על אף שמגיפת הקורונה טרם חלפה, ניכר כי כל הסיבות שצוינו מעלה דוחפות את הפד לנסיגה ומסמנות כי עידן הכסף החינמי מתחיל להגיע לסיומו, לפחות בשלב זה.
