מנהיגי אירופה במסע תחנונים לפוטין כדי למנוע גל פליטים
מנהיגי אירופה במסע תחנונים לפוטין כדי למנוע גל פליטים
העולם השבע בן ערובה בידי הקרמלין: נשיא רוסיה חוסם יצוא של דגנים ותבואה מאוקראינה ומקרב משבר הומניטרי שיביא לגלי הגירה מאפריקה והמזרח התיכון. מנהיגי צרפת, גרמניה ואיטליה ביקשו מפוטין לשחרר מלאים. התנאי של הנשיא: הסרת הסנקציות ממוצרי חקלאות רוסיים
הסיכון להתהוות משבר מזון עולמי בעקבות הפלישה לאוקראינה שלח את מנהיגי אירופה למסע תחנונים אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. המטרה: לשכנע את הנשיא לשחרר חלק ממלאי התבואה והדגנים של אוקראינה, התקועים בנמלי הים השחור. בסוף השבוע נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ שוחחו ממושכות עם פוטין בטלפון, אולם הוא התנה את שחרור המלאים בהסרת סנקציות שיאפשרו את היצוא הרוסי של דשנים ומוצרי חקלאות. פנייתם הגיעה יומיים לאחר שיחה דומה שקיים עם הנשיא הרוסי ראש ממשלת איטליה מריו דראגי.
"חשתי שזו החובה שלי לצאת ביוזמה בשל העוצמה של המשבר ההומניטרי שעלול לפגוע במדינות העניות ביותר", אמר דראגי במסיבת עיתונאים ביום חמישי. "משבר המזון המתקרב, שכבר קיים בחלק ממדינות אפריקה, יהיה בעל השלכות עצומות ויגרום למשבר הומניטרי נורא", הדגיש. דראגי אמר כי כוונתו היתה לבדוק את התנאים שיאפשרו שיתוף פעולה בין רוסיה ואוקראינה לפתיחת הנמלים, זאת על מנת לאפשר יצוא של מיליוני טונות של חיטה, שבשלב זה לא מגיעה לשווקים. אולם, גם בשיחה זו התעקש פוטין לאפשר את המשלוחים רק בתנאי להסרת הסנקציות. "רוסיה מוכנה לבצע תרומה משמעותית כדי לסייע להתגבר על משבר המזון באמצעות ייצור דגנים ודשנים, זאת בהינתן שההגבלות שהוטלו מסיבות פוליטיות מצד המערב יוסרו", נמסר בהצהרה מטעם הקרמלין.
הנכונות לחפש פתרון דיפלומטי בשיתוף עם פוטין, אשר מאז הפלישה לאוקראינה בסוף פברואר הפך למוקצה במרבית המעגלים הבינלאומיים, נובעת בין השאר מהחשש כי משבר המזון המתקרב והשפעתו ההרסנית על משקי בית חלשים באפריקה ובמזה"ת יציתו גל חדש של הגירה לאירופה.
להערכתו של דיוויד ביזלי מתוכנית המזון של האו"ם, שאמר את הדברים ל"פייננשל טיימס", 323 מיליון אנשים עלולים להגיע לחרפת רעב בעוד 49 מיליון אנשים ניצבים בפני סיכון של מחסור במזון. כתוצאה מכך, מדינות נוקטות מהלכים שונים כדי לדאוג לביטחון המזון, בהן הודו שהכריזה החודש על איסור ליצוא חיטה. "צעדים מסוג זה יגרמו לכאוס בשווקים, ואנחנו מבקשים ממדינות לא לעשות זאת", אמר ביזלי.
רוב האוקראינים ברחו לפולין, פורום ההגירה מזהיר מפצצת זמן
אוכלוסיית ורשה צמחה ב־15% מאז פתיחת המערכה, וראש העיר שלה, רפאל טרז'סקובסקי, תר כעת אחר דרכים להתמודד עם העלויות המכבידות. פולין קלטה עד כה 3.5 מיליון פליטים, זאת לעומת כמיליון שקלטה רומניה, הממוקמת שנייה. לגרמניה הגיעו 700 אלף פליטים, כ־40% מתוכם ילדים
לכתבה המלאה
אוקראינה ומדינות נוספות מאשימות את רוסיה בחסימת הנמל באודסה, מהלך המונע את היצוא של משלוחי תבואה. לפי הצהרה שפרסם ארמון האליזה לאחר השיחה בין המנהיגים, מקרון ושולץ ניסו לגבש פתרון המוסכם על פוטין, שיאפשר את פתיחת הנמל. ממשלת גרמניה דיווחה כי השיחה ארכה 80 דקות והוקדשה "למלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה והמאמצים לסיים אותה". בהודעה שפרסמו בקרמלין בנושא ציינו כי פוטין עדכן את מקרון ושולץ כי רוסיה "מוכנה להירתם למציאת דרכים ליצוא תבואה ללא הפרעות". אולם בד בבד הדגיש פוטין בשיחה, כי הרחבת האספקה של דשנים ומוצרי חקלאות מרוסיה תחייב הסרת הסנקציות הרלבנטיות, והוסיף כי מהלך מסוג זה יסייע להרגיע את המתיחות בשוק המזון העולמי. "רוסיה מוכנה לסייע במציאת פתרונות ליצוא ללא הפרעות של תבואה, כולל אוקראינית, מהנמלים בים השחור", אמר פוטין. לפי הדיווחים, הוא אף טען כי הקשיים בהעברת האספקה לעולם הם תוצר של "מדיניות כלכלית ופיננסית שגויה מצד מדינות המערב".
רוסיה ואוקראינה אחראיות ל־30% מאספקת החיטה העולמית. מאז החלה הפלישה ב־24 בפברואר, זינקו מחירי התבואות, שמני הבישול, הדלק והדשנים בשיעורים דו־ספרתיים. מלבד הערוצים הדיפלומטיים מנסות מדינות ה־G7 למצוא נתיבים חלופיים ליצוא התבואה האוקראינית. קבוצת המדינות המתועשות אף השיקה לאחרונה ברית לביטחון מזון בשיתוף עם הבנק העולמי, שמטרתה לתאם את התגובה בטווח הקצר ולהגדיל את אספקת המזון, הדשנים והדלק כדי למנוע מחסור חמור במדינות העניות.
