לאחר שיגור טילים ארוכי טווח מאוקראינה לרוסיה: פוטין מאיים בגרעין
לאחר שיגור טילים ארוכי טווח מאוקראינה לרוסיה: פוטין מאיים בגרעין
אוקראינה תקפה לראשונה עם טילים אמריקניים בעומק רוסיה, גם כמסר הרתעתי על התערבות צפון קוריאה, ובמה שנראה כתגובה לאישור של ביידן - חתם פוטין על שינוי הדוקטרינה הגרעינית של ארצו, כך ש"תשקול" להגיב בגרעין גם על מתקפה קונבנציונלית. 8 הרוגים בעוד ליל כטב"מים על ערי אוקראינה. זלנסקי: "פוטין לא רוצה לדבר על שלום, לא נסחור בריבונות"
הקרמלין הודיע היום (ג') כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אישר באופן רשמי את השינוי בדוקטרינה הגרעינית של ארצו, שינוי שבמסגרתו מאיימת מוסקבה להגיב במתקפה גרעינית אפשרית גם בתגובה למתקפה קונבנציונלית נגדה – אם זו תיעשה תחת "סיוע" של מעצמה גרעינית אחרת. מדובר כמובן ברמז ברור למדינות המערב שמחמשות את אוקראינה ומסייעות לה.
הודעת הקרמלין מגיעה ממש ביום שבו מציינים בקייב 1,000 ימים לפלישה הרוסית ב-24 בפברואר 2022, והיא נתפסת כתגובה לאישור שהעניק השבוע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקייב להשתמש בטילים אמריקניים ארוכי-טווח למתקפות בעומק רוסיה. פוטין איים בחודשים האחרונים שוב ושוב בתגובה חריפה אם ביידן ייתן לאוקראינה אישור שכזה. בספטמבר הזהיר שהדבר ישנה את אופי המלחמה באוקראינה והיקפה ופירושו יהיה מעורבות ישירה של מדינות נאט"ו, ארה"ב ואירופה במלחמה, משום שבמקרה זה אנשי נאט"ו ותשתיות שלה יהיו חייבים להיות מעורבים בהכוונת הטילים ובשיגורם.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר הבוקר כי מטרת שינוי הדוקטרינה הגרעינית היא ש"אויבים פוטנציאליים" יבינו כי תגובתה של רוסיה למתקפות נגדה או נגד בעלות בריתה הינה דבר "בלתי נמנע". הוא הדגיש כי כל מתקפה מצד מדינה לא-גרעינית כלפי רוסיה, שתיעשה בשיתוף פעולה עם מדינה גרעינית, תיחשב מבחינת מוסקבה למתקפה משותפת של שתיהן. "זו נקודה חשובה מאוד", הדגיש במסיבת עיתונאים.
פסקוב הוסיף כי היה זה "חיוני" להרחיב את האפשרות של שימוש בנשק גרעיני בשל מה שכינה "מצב הדברים הנוכחי", אך הוא לא השיב ישירות כשנשאל אם מדובר בתגובה ישירה לאישור שנתנה ארה"ב לקייב לתקוף בעומק רוסיה עם נשק אמריקני, מהלך שקייב לחצה על וושינגטון לעשות במשך חודשים ארוכים, בטענה שבלי האישור היא נלחמת למעשה עם יד אחת שקשורה מאחורי גבה. בדבריו הבוקר, יודגש, דובר הקרמלין הוסיף כי מוסקבה "תמיד" פעלה לצמצם את האיום הגרעיני, ורואה בכך אמצעי "קיצוני" למטרות הרתעה בלבד.
3 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה בביקור בחזית הלחימה מול רוסיה במחוז דונייצק, אתמול
(צילום: AFP PHOTO / UKRAINIAN PRESIDENTIAL PRESS SERVICE)
אולם הדוקטרינה הגרעינית המעודכנת מרחיבה בפועל את האפשרות של הקרמלין לפתוח במתקפה גרעינית, וכוללת פירוט נרחב יותר ביחס לדוקטרינה הישנה באשר לתרחישים שיאפשרו לשקול זאת. לפי השינוי, שקודם כבר בשבועות שקדמו לבחירות בארה"ב אך רק כעת הפך לרשמי, רוסיה תוכל כאמור לשקול להגיב בנשק גרעיני למתקפה קונבנציונלית נגדה, אם זו תיעשה בסיועה של מדינה שמחזיקה בנשק גרעיני.
עוד נקבע כי ניתן יהיה להשתמש בנשק גרעיני במקרה של "מתקפה אווירית מאסיבית" שתכלול שימוש בטילים בליסטיים, טילי שיוט, מטוסי קרב, כטב"מים ושאר כלים מעופפים. כל תוקפנות נגד רוסיה מצד מדינה שחברה בקואליצה כלשהי – מן הסתם הכוונה לברית נאט"ו – תיחשב לפי הדוקטרינה החדשה לתוקפנות מצד הקואליציה כולה. היא מאפשרת גם לשקול מתקפה גרעינית כתגובה לתוקפנות נגד בעלת בריתה של רוסיה, בלארוס.
עוד ליל כטב"מים באוקראינה, זלנסקי: "לא נסחור בריבונות"
במקביל לנפנוף בחרב הגרעינית שלו, מהלך שפוטין עשה כבר כמה וכמה פעמים מאז שפתח במלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, הצבא הרוסי המשיך גם הלילה לשגר לעבר ערי אוקראינה טילים וכטב"מים, והרשויות בסומי שבצפון המדינה דיווחו על שמונה הרוגים ובהם ילד אחד. שני מגדלי מגורים ובית חולים ניזוקו במתקפה שם, שבה התפוצצו שני כטב"מים. חיל האוויר האוקראיני מסר כי בסך הכול שוגרו הלילה 87 כטב"מים, מתוכם יורטו רק 51 ועוד כ-30 "נאבדו" – דבר שקורה לעיתים קרובות כאשר הכטב"מים מופלים באמצעות שיבוש אלקטרוני. המתקפה מגיעה אחרי שביום ראשון שיגרה רוסיה את המתקפה הגדולה ביותר שלה על אוקראינה מאז אוגוסט, עם 120 טילים ו-90 כטב"מים.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר הבוקר כי המתקפות האחרונות מעידות שפוטין מעוניין בהמשך המלחמה ולא בסיומה. "כל מתקפה רוסית חדשה רק מאשרת את כוונותיו האמיתיות של פוטין. הוא רוצה שהמלחמה תימשך, הוא לא מעוניין לדבר על שלום", אמר זלנסקי – כשברקע ההיערכות שלו ושל בעלי בריתו באירופה לחזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר, תחת ההבטחה לסיים במהירות את המלחמה. נשיא ארה"ב הנבחר לא הסביר כיצד בכוונתו לסיים את המלחמה, אבל בקייב חוששים מהצהרותיו בקמפיין הבחירות נגד הסיוע הצבאי העצום שסיפק ביידן מאז הפלישה הרוסית – וחוששים שטראמפ יגביל את הסיוע הזה כדי לאלץ את אוקראינה להסכים לפשרות כואבות במשא ומתן עתידי מול רוסיה, כאלו שנתפסות מבחינתה ככניעה.
רוסיה, נזכיר, דורשת כתנאי לסיום המלחמה לשמור על השטחים שכבשה מידי אוקראינה – כשיחד עם חצי האי קרים שסופח עוד ב-2014 מדובר בכחמישית מכל אדמתה – ושקייב תזנח את שאיפותיה להצטרף לנאט"ו. זלנסקי דרש מצדו במשך חודשים ארוכים תנאים מקדימים נוקשים לפני תחילתו של משא ומתן, אבל כעת – על רקע ניצחונו של טראמפ בבחרות – מצהיר שעל ארצו לעשות את כל שביכולתה על מנת להביא לסיום המלחמה בשנה הבאה באמצעים דיפלומטיים.
לצד זאת, זלנסקי מדגיש כי כל הסכם הפסקת אש חייב להעניק לקייב ערבויות ביטחוניות. בנאום שנשא בצהריים בפרלמנט האוקראיני, לציון היום ה-1,000 למלחמה, אמר זלנסקי כי לא יסכים "לסחור" בריבונותה של ארצו או בזכויותיה על אדמתה. הוא קרא לעמו לשמור על חוסן ועל אחדות, והוסיף כי המלחמה הגיעה לצומת קריטי שבו לדבריו יוכרע מי מבין השתיים, אוקראינה או רוסיה, תנצח.
3 צפייה בגלריה
זירת מתקפת כטב"ם של רוסיה במחוז סומי ב אוקראינה
(צילום: Press service of the State Emergency Service of Ukraine in Sumy region/Handout via REUTERS)
לקראת האפשרות של חידוש המו"מ, ניכר ששני הצדדים פועלים להשיג כמה שיותר "קלפי מיקוח", ועל הרקע הזה מגיע האישור שהעניק ביידן, חודשיים בלבד לפני סיום כהונתו, לאפשר לאוקראינה להשתמש בטילי ה-ATACMS שארה"ב מספקת לה כדי לתקוף מטרות באזורים עמוקים יותר בעורף הרוסי. עד כה נמנע ביידן ממתן אישור שכזה כדי לא להסלים את המלחמה.
הטילים היקרים של ביידן, והמסר לקים ג'ונג און
לטילי ה-ATACMS טווח של 300 ק"מ, ופרשנים צבאיים מדגישים כי הם לא צפויים להוות "גיים צ'יינג'ר" שישנה את פני המלחמה כולה, וכי ממילא האספקה של הטילים היקרים הללו – שעלות כל אחד מהם 1.5 מיליון דולר – תהיה כנראה מצומצמת. אולם ההערכות הן שהטילים ייאלצו את הצבא הרוסי להרחיק מהגבול נכסים צבאיים שלו, בהם גם מטוסים, וכך לפגוע בקווי האספקה וביכולתו להעניק חיפוי אווירי מהיר לכוחות שנלחמים בחזית.
בתקשורת האוקראינית דווח בצהריים על שימוש ראשון בטילי ה-ATACMS בעומק רוסיה: הצבא האוקראיני, כך נטען, השתמש בטילים אלו כדי לפגוע במחסן נשק בעיר קאראצ'ב שבמחוז בריאנסק – כ-115 ק"מ מהגבול. בהמשך הודיעה גם מוסקבה כי אוקראינה השתמשה במתקפה על בריאנסק בטילים הללו, ובמשרד ההגנה הרוסי טענו כי יירטו חמישה מבין שישה טילים ששוגרו. המשרד טען כי הנזק למתקן הצבאי שנפגע נגרם מ"רסיסים" של אחד מטילי ה-ATACMS ולא מפגיעה ישירה.
האישור שהעניק ביידן מגיע גם על רקע מתקפת-הנגד שמנהלת כעת מוסקבה במחוז קורסק הרוסי, שם כבשה אוקראינה במתקפת פתע באוגוסט שטח נרחב – שטח שהיא מקווה שישמש "קלף מיקוח" מרכזי במשא ומתן עתידי. על פי קייב רוסיה ריכזה בקורסק כוח גדול של 50,000 חיילים, בהם גם לפחות חלק מ-11,000 החיילים שצפון קוריאה כבר שלחה לחזית כדי לסייע לרוסיה במלחמה.
בצהריים הזהיר זלנסקי כי הברית הצבאית בין פוטין לרודן קים ג'ונג און עשויה עוד להתהדק, ולדבריו פיונגיאנג עשויה לשלוח עד 100,000 חיילים כדי לסייע למוסקבה. לפי דיווחים שאינם מאומתים לפי שעה, ארה"ב הגבילה את השימוש בטילי ה-ATACMS לאזור קורסק, והשימוש בהם שם נועד להוות גם מסר הרתעתי לצפון קוריאה כדי שתימנע מהמשך הסיוע למוסקבה.
גם ללא הנשק האמריקני המתקדם, אוקראינה משגרת כבר חודשים ארוכים מתקפות ליעדים בעומק רוסיה, בעיקר באמצעות כטב"מים פרי פיתוחה. היום דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית TASS כי הצבא הרוסי יירט ביממה האחרונה חמישה טילים בליסטיים ועוד 85 כטב"מים ששיגרה אוקראינה.
קרבות ב"תעלות הקפואות": רוסיה מאיצה את הקצב במזרח
בחזית המרכזית, בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, רוסיה מתקדמת בחודשים האחרונים בקצב המהיר ביותר שלה מאז השנה הראשונה של המלחמה, וכובשת בהדרגתיות עוד ועוד כפרים. רוסיה מתקדמת כעת לעבר העיר פוקרובסק במחוז דונייצק, שמהווה צומת תחבורתי חשוב עבור הצבא האוקראיני, וכיבושה יהווה מכה קשה עבור יכולתו לשמור על קווי האספקה לכוחותיו בחזית. רוסיה גם מגבירה כעת את הלחץ על העיירה קופיאנסק שסמוכה לגבול הרוסי בצפון-מזרח אוקראינה, במחוז חרקוב.
פסי פרוניאן, אנליסט מהמכון הפיני Black Bird Group שמנתח צילומי לוויין מקווי החזית שמתפרסים על פני 1,000 ק"מ, אמר לרויטרס כי ההתקדמות הרוסית הואצה בחודשים האחרונים. להערכתו באוגוסט האחרון כבשה רוסיה שטח של 403 קמ"ר, בספטמבר 422 קמ"ר, באוקטובר 491 קמ"ר ועד כה בנובמבר היא כבשה שטח בגודל של 363 קמ"ר. הוא העריך כי במחוז קורסק הרוסי, הכוחות האוקראיניים שולטים כעת בשטח שמתפרס על פני 500 קמ"ר, ירידה משמעותית ביחס לשטח השיא שבו שלטו אחרי הפלישה לשם באוגוסט – 1,200 קמ"ר.
כך או כך, עדיין מדובר במידה מסוימת במלחמת התשה ללא שינויים דרמטיים בחזית הענקית, והיא גובה מחיר כבד משני הצדדים. לפי ההערכות גם הרוסים וגם האוקראינים איבדו מאות אלפי חיילים – הרוגים או פצועים – אך האומדנים הרשמיים מוסתרים על ידי שניהם. "בתעלות הקפואות של דונייצק ובמדרגות הבוערות של חרסון, תחת אש פגזים, מטחים ותותחי נ"מ, אנחנו נלחמים עבור זכותנו לחיות", הצהיר הבוקר הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי במסר שפרסם לרגל היום ה-1,000 למלחמה.
3 צפייה בגלריה
ירי טיל ATACMS שבהם אישרה ארה"ב ל אוקראינה להשתמש
(צילום: AFP / JOHN HAMILTON / US DEPARTMENT OF DEFENSE)
אף שבחודשים האחרונים, ובפרט מאז הפלישה האוקראינית לקורסק חשים גם הרוסים את המלחמה על בשרם, וגם הסנקציות הכלכליות האדירות שהטיל המערב פגעו קשות בתנאי המחיה שלהם – המחיר האזרחי שספגה אוקראינה במלחמה עצום פי כמה מונים. אלפי אזרחים אוקראינים נהרגו בקרבות או בהפגזות הבלתי פוסקות, כשלפי אומדן האו"ם מדובר ב-11,743 הרוגים – אולם לפי הממשלה בקייב המספר גבוה בהרבה. יותר משישה מיליון אוקראינים עדיין חיים כפליטים מחוץ לארצם, גודל האוכלוסייה התכווץ ברבע וחרף צמיחה מסוימת בשנתיים האחרונות כלכלת אוקראינה עדיין לא חזרה לגודלה המקורי ערב הפלישה, עם 78% בלבד ביחס לתמ"ג שהיה אז. ענפי הפלדה והדגנים שלה ספגו נזק כבד במיוחד.
"לחימה היברידית" נגד אירופה
המלחמה באירופה הביאה גם לשינוי התפיסה הביטחונית באירופה, ומדינות ביבשת משקיעות כעת הרבה ביותר בצבאותיהן על רקע החשש שפוטין ימשיך הלאה אם ינצח באוקראינה. בצל החשש הזה, ביומיים האחרונים דווח על שתי תקריות "מסתוריות" בים הבלטי: אתמול דווח על ניתוק פתאומי בכבל תקשורת תת-ימי שמחבר בין גרמניה לפינלנד, והבוקר הודיעו הרשויות בליטא על ניתוק בכבל תקשורת תת-ימי נוסף, שמחבר בינה לבין שבדיה. מפעילת הכבל השני שנפגע, חברת Arelion, מסרה כי החיבור בין ליטא לשבדיה נותק לחלוטין, אבל היא הדגישה כי הסיבה לכך עדיין אינה ברורה.
אלא שבאירופה לא סבורים שמדובר בצירוף מקרים, ומעריכים שמדובר בפעולות חבלה. "אף אחד לא חושב שהכבלים נותקו בטעות", אמר הבוקר שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, אם כי גם הוא הדגיש כי לפי שעה אין הוכחה של ממש לכך שמדובר בחבלה. הוא הוסיף כי גם ללא הוכחה שכזו, הנחת העבודה היא שמדובר במעשה מכוון וחלק ממה שבאירופה נוהגים לכנות "לחימה היברידית" נגד ביטחון היבשת.
על רקע החשד לפעולות חבלה בים הבלטי, בצהריים פרסמו שרי החוץ של גרמניה, צרפת, פולין, איטליה, ספרד ובריטניה הודעה משותפת שבה אמנם לא האשימו ישירות את רוסיה, אבל הזהירו ממה שכינו "הסלמה בפעולות ההיברידיות של מוסקבה נגד נאט"ו ומדינות האיחוד האירופי". הם הוסיפו כי מדובר בפעולות חסרות תקדים בהיקף ובמגוון שלהן, וכי הן יוצרות "סיכון ביטחוני משמעותי".
התקריות מגיעות על רקע הפיצוצים התת-ימיים ב-2022 שבהם נהרסו ציונרות הגז "נורד סטרים" מרוסיה לגרמניה, פעולה שמוסקבה הייתה אמנם החשודה המיידית בה אך בהמשך התברר כי מאחוריה עמדו גורמים פרו-אוקראיניים. התקרית הזו עדיין נחקרת, אבל לפי תחקירים בתקשורת העולמית מדובר היה למעשה במבצע חשאי שהובל על ידי שירותי הביטחון האוקראיניים. בשנה שעברה אירע מקרה נוסף בים הבלטי, שבו כמה צינורות גז וגם כבלי תקשורת תת-ימיים ניזוקו באופן חמור, ולפי החקירה של הרשויות הפיניות הסיבה לכך הייתה עוגן שהטילה מכלית סינית.
