אחרי 1,000 ימי לחימה: אוקראינה יורה טילים ורוסיה מאיימת בגרעין
אחרי 1,000 ימי לחימה: אוקראינה יורה טילים ורוסיה מאיימת בגרעין
לראשונה השתמשה אוקראינה בטילים ארוכי טווח כדי לתקוף מטרות ברוסיה, לאחר שקיבלה אישור אמריקאי לשימוש בכלי הנשק. במקביל מפרסמת מוסקבה דוקטרינה גרעינית חדשה, שלפיה ניתן להגיב בנשק גרעיני – גם על התקפות קונבנציונליות
המלחמה באוקראינה נמשכת כבר אלף ימים, ונראה שצפויה בקרוב הסלמה נוספת שמעליה מרחף איום למלחמה גרעינית ולמלחמת עולם שלישית. "1,000 ימים ביחד, 1,000 ימים של אוקראינה", הכריז הנשא וולודימיר זלנסקי בסרטון לציון האירוע, שבו שיחזר אירועי מפתח בקרבות והדגיש את הקשיים והכאב של העם האוקראיני.
מוקדם יותר השבוע קיבלה המדינה חיזוק מצד ארצות הברית, בדמות החלטתו התקדימית של הנשיא האמריקאי היוצא ג'ו ביידן לאפשר לה להשתמש בטילים ארוכי טווח מתוצרתה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מיהר לאזן את האישור האמריקאי בהודעה על אישור דוקטרינה גרעינית מעודכנת לרוסיה. החשש גבר אף יותר לאחר שפורסם כי אוקראינה תקפה היום עמוק בתוך שטח רוסיה, ככל הנראה עם הטילים האמריקאיים.
החשש להסלמה והתרחבות הלחימה הוביל לירידות בבורסות באירופה. כך מדד סטוקס 600 האירופי נסחר בירידה של 1%, ואילו מדדי הבנצ'מרק בגרמניה ובצרפת נפלו ביותר מ־1.3%. "התשובה של השוק רציונלית, אפשר היה להרגיש כבר אתמול את העלייה במתיחות", אמרה לבלומברג אנדריאה טואני מסקסו בנקו בצרפת. "בשלב זה התגובה עוד מתונה, חלק מהמשתתפים עוד מחכים לראות מה יקרה". במקביל נרשמה התחזקות של נכסים הנחשבים לבטוחים יותר, כמו הין היפני, הפרנק השוויצרי והזהב.
השינויים בדוקטרינת הגרעין של רוסיה פירושם כי נקבעו תנאים חדשים שבמסגרתם המדינה תוכל לשקול להשתמש במאגר הגרעין שלה. לפי הדוקטרינה המעודכנת, התקפה מצד מדינה בלי יכולות גרעין – שזוכה לתמיכה מצד מעצמת גרעין — תוגדר כמתקפה משולבת על רוסיה. כלומר, התקפה נרחבת על רוסיה באמצעות טילים קונבנציונליים, כטב"מים או מטוסי קרב יכולה לעמוד בקריטריונים המאפשרים תגובה גרעינית. גם התקפה דומה נגד בלארוס או כל פגיעה בריבונות הרוסית יאפשרו תגובה זהה. "זה מסמך חשוב", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. "הוא צריך לעמוד במרכז ניתוח מעמיק".
ההודעה על השינוי התפרסמה יום לאחר שברוסיה הזהירו מתגובה "הולמת" להחלטתו של ביידן לאפשר לאוקראינה להשתמש בטילים ארוכי טווח נגד רוסיה. אף שזו בעצמה היתה תגובה להחלטה של צפון קוריאה לשלוח יותר מ־10 אלף חיילים לחזית הרוסית. עם זאת, השינויים המדוברים הועלו לדיון כבר בספטמבר, ורק עכשיו אושרו רשמית. פסקוב איים כי ההחלטה האמריקאית תוביל ל"סבב חדש ואיכותני של מתיחות". במערב הביעו חשש כי התגובה הרוסית תכלול גם סיוע למיליציות איראניות לתקוף בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון.
השינוי, ככל הנראה, לא הרתיע את אוקראינה, שתקפה מאגר תחמושת רוסי סמוך לעיר קראצ'ב המרוחקת 110 ק"מ מאוקראינה באמצעות טילי קרקע־קרקע אמריקאיים מסוג ATACMS. עם זאת, לא התקבל לכך אישור רשמי מצד הרשויות האוקראיניות. "ההרס של מאגרי תחמושת ימשיך נגד הכובשים מהצבא הרוסי כדי להפסיק את התקיפה החמושה של רוסיה נגד אוקראינה", נמסר בהודעה מצד הצבא האוקראיני לאחר התקיפה. בסוכנות הידיעות הרוסית טאס"ס דיווחו, כי רסיסים מהטילים האמריקאיים נפלו על מתקן צבאי באזור ברינסק, ואף גרמו לשריפה קטנה. במשרד הביטחון הרוסי טענו כי יירטו חמישה טילים, וכי לא נגרם נזק או היו נפגעים.
באוקראינה הודיעו מראש כי בכוונתם להשתמש בטילים האמריקאיים כדי לפגוע בלוגיסטיקה הרוסית ובאתרי שיגור הטילים שלה. לפי הדיווחים, מדובר בטילים עם טווח של כ־300 ק"מ שיכולים לשאת ראש נפץ קונבנציונלי או חימוש מצרר. הטילים מיוצרים על ידי לוקהיד מרטין וניתן לשגר אותם ממשגרים שסיפקו למדינה ארצות הברית ובריטניה.
ההחלטה האמריקאית עשויה לעודד מדינות נוספות להסכים לשימוש בטילים ארוכי טווח שלהן. כך, הממשלה בבריטניה שוקלת את האפשרות לאשר שימוש בטילי שיוט עמוק יותר לתוך שטחה של רוסיה, ואילו שר החוץ הצרפתי ז'אן־נואל בארו אמר כי הממשלה פתוחה לאפשרות לאשר שימוש בטילים ארוכי טווח נגד מטרות צבאיות בתוך רוסיה. לעומת זאת, קנצלר גרמניה אולף שולץ חזר על התנגדותו לאפשר שימוש בטילי שיוט.
ההסלמה במלחמה מגיעה חודשיים לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות. לאורך קמפיין הבחירות לא הסתיר טראמפ את דעותיו נגד השימוש בכספי מסים אמריקאיים לעזרת אוקראינה, ואף הכריז כי ביכולתו להביא לסיום המלחמה. בהתאם, בממשל האמריקאי ממהרים להעביר לאוקראינה 20 מיליארד דולר, כחלק מחבילת סיוע של 50 מיליארד דולר שיעבירו מדינות ה־G7 לאוקראינה בצורת הלוואות. התכנון הוא כי החזרת ההלוואות תתבצע על ידי שימוש בריבית מהנכסים הרוסיים שהוקפאו במוסדות פיננסיים מערביים בשל הסנקציות נגד רוסיה.
במעגל הקרוב של טראמפ כבר תקפו את החלטתו של ביידן. "מדובר בעליית שלב נוספת בסולם ההסלמה, ולאף אחד אין מושג לאן זה יתקדם", אמר מייק וולץ, המועמד של טראמפ לתפקיד היועץ לביטחון לאומי. בנו של טראמפ, דונלד ג'וניור, אף צייץ כי זו תחילתה של מלחמת עולם שלישית. וולץ אף שב וחזר על כוונתו של הנשיא הנבחר להוביל לסיום מהיר של המלחמה. עם זאת, טראמפ עדיין לא חשף כיצד בדיוק בכוונתו לסיים את המלחמה, וההערכה היא כי יפעיל לחץ על אוקראינה להסכים להסדר שייטיב בעיקר עם רוסיה.
