פרס נובל לפיזיקה יוענק ל-3 חוקרים מאיטליה, גרמניה ויפן על מחקרים בתחום שינוי האקלים
פרס נובל לפיזיקה יוענק ל-3 חוקרים מאיטליה, גרמניה ויפן על מחקרים בתחום שינוי האקלים
חצי שנה אחרי שזכה בפרס וולף הישראלי, הוכרז האיטלקי ג'יורג'יו פריזי כחתן הנובל לפיזיקה ויקבל 5 מיליון קרונות בשבדיות. החצי השני של הפרס יוענק לסיוקורו מנאבה מיפן ולקלאוס הסלמן מגרמניה על פיתוח מודלים לחיזוי שינויי אקלים
האקדמיה המלכותית השבדית למדעים הכריזה כי שלושה מדענים זכו בפרס נובל לפיזיקה על "חקר מערכות מורכבות", כולל חקר שינויי האקלים.
מחצית הפרס תוענק לסיוקורו מנאבה מיפן ולקלאוס הסלמן מגרמניה על פיתוח מודלים לחיזוי שינויי אקלים, ומחציתו תוענק לג'ורג'יו פריזי מאיטליה על פיתוח מודלים לחקר מערכות תנודתיות בסדרי גודל גדולים.
פריזי, בן 73, זכה לפני חצי שנה בלבד בפרס וולף - פרס המוענק בישראל לאנשי ומדע ואמנים ונחשב לשני ביוקרתו אחרי פרס נובל. הוא נולד ברומא ב-1948 ויים דוקטורט בפיזיקה תיאורטית כבר בגיל 22. במשך כעשור עבד כחוקר במעבדת החלקיקים האיטלקית, ובגיל 31 מונה לפרופסור באוניברסיטת רומא.
ב-1977 פיתח עם עמיתו גידוֹ אלטרלי את משוואות ההתפתחות המאפשרות לחשב במדויק את התפלגות הקווארקים והגלואונים, המרכיבים את הפרוטונים בגרעין האטום. המשוואות האלה, המכונות משוואות אלטרלי-פריזי או משוואות DGLAP, סללו את הדרך להבנה טובה יותר של מבנה החומר באמצעות ניסויים במאיצי חלקיקים. הן משמשות כיום גם בניסויים מתקדמים במאיצים חדישים, ובמאמצים לגלות את החומר האפל.
תרומתו של פריזי לפיזיקה התיאורטית נוגעת בתחומים רבים נוספים, ובהם מעברי פאזות, פיזיקה מתמטית, תורת המיתרים, מכניקה סטטיסטית ועוד. עבודותיו נוגעות גם למגוון רחב של יישומים מחקריים – מבניית מחשבים, דרך התנהגות מערכת החיסון ועד המבנה הארגוני של להקות ציפורים נודדות. הוא כתב יותר מ-500 מאמרי מחקר וכמה ספרים שהציגו את עיקרי עבודתו.
מקבלי הפרס היוקרתי ביותר זוכים במדליית זהב וב-10 מיליון קרונות שבדיות (יותר מ-1.14 מיליון דולר). הנובל לפיזיקה חולק בפעם הראשונה ב-1901, ומאז זכו בו 215 מדענים. האמריקני ג'ון בארדין היה היחיד שקיבל פעמיים את הפרס – ב-1956 וב-1972. עד היום אף ישראלי לא זכה בנובל לפיזיקה.
בשנה שעברה התחלקו בפרס שלושה מדענים, שקיבלו את הנובל לפיזיקה על חקר החורים השחורים. בחצי מהפרס זכה הבריטי רוג'ר פנרוז, על אינטרפרטציה מחודשת לתורת היחסות שמראה כי חורים שחורים יכולים להתקיים ושהם התוצאה הטבעית בסוף חייהם של כוכבים גדולים. בחצי השני התחלקו הגרמני ריינהארד גנצל והאמריקנית אנדריאה גז על התצפיות האסטרונומיות על החור השחור המאסיבי שבמרכז הגלקסיה שלנו.
ד"ר דיוויד ג'וליוס, פיזיולוג אמריקני, וד"ר ארדם פטפוטיאן, נוירוביולוג אמריקני-ארמני שנולד בביירות שבלבנון, זכו אתמול בפרס הנובל הראשון שחולק בשבוע הפרסים - פרס נובל לרפואה. הם קיבלו אותו על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. בימים הקרובים יוענקו פרסי הנובל לכימיה, ספרות, שלום וכלכלה.
