מחקר: צמצום השימוש בדלקי מאובנים יפגע בעיקר בעשירים
מחקר: צמצום השימוש בדלקי מאובנים יפגע בעיקר בעשירים
לפי מחקר שפורסם בכתב העת Joule, רק 3.5% מההפסדים הכספיים מאובדן נכסי דלקי מאובנים ישפיעו על המחצית הענייה ביותר בציבור האמריקאי. מחקר אחר מצא כי "על כל 0.1 מעלות צלזיוס של התחממות מעל הרמות הנוכחיות כ-140 מיליון אנשים נוספים ייחשפו לחום מסוכן"
כשאירועי קיצון אקלימיים מתרחשים בתדירות הולכת וגוברת, מדינות ברחבי העולם מאיצות את המעבר לאנרגיה מתחדשת, המפחיתה את התלות בפחם, נפט וגז – דלקי מאובנים הפולטים גזי חממה ומניעים משבר אקלימי חריף ברחבי העולם. בשבוע שעבר הצביעה סוכנות האנרגיה הבינלאומית על מגמה: הגידול בביקוש לנפט יאט בחדות עד כדי עצירה בשנים הקרובות, כשהמעבר לכלכלה נקייה הולך ותופס תאוצה. משנת 2023 השימוש בדלק יחל לרדת. מה תהיה ההשפעה הפיננסית של הפחתה מהירה בשימוש בדלקי מאובנים? מחקר חדש מצא שמרבית הציבור יושפע מכך באופן מינימלי.
חסכונות הציבור ברחבי העולם מושקעים בדלקי מאובנים. צמצום השימוש בהם הוא הכרחי כדי למנוע את השפעותיהם הקשות ביותר של שינויי האקלים, אך המתנגדים לצעדי מדיניות בנושא טוענים כי מדובר במעבר יקר מדי, ושהפחתה מהירה בייצור דלקי מאובנים תותיר מיליארדי דולרים של "נכסים תקועים", שיובילו לירידה בערך החסכונות והפנסיה וירוששו למעשה את הציבור. מחקר חדש של לוקאס צ'נסל, פרופסור לכלכלה ב-Sciences Po בפריז, שפורסם בכתב העת Joule מצא כי בהפסדים הכספיים יישאו בעיקר עשירי העולם.
במדינות בעלות הכנסה גבוהה שני שלישים מההפסדים הכספיים יישאו על ידי 10% האמידים ביותר, בעוד רק חלק קטן מההפסדים הפיננסיים יוטל על מעמד העובדים והמעמד הבינוני, שכן עושרם הפיננסי מועט יחסית, והמדינות יכולות לפצותם באופן פשוט. המחקר מצא בין היתר כי בארה"ב שני שלישים מההפסדים הכספיים מאובדן נכסי דלקי מאובנים ישפיעו על 10% העשירים ביותר, ומחצית מהם ישפיעו על 1%. רק 3.5% מההפסדים הכספיים מנכסים תקועים ישפיעו על המחצית הענייה ביותר בציבור האמריקאי, והממשלה תוכל לפצותם בהשקעה נמוכה. מכיוון שלאנשים העשירים ביותר יש "תיק השקעות מגוון" לפי המחקר, כל ההפסדים עדיין יהוו פחות מ-1% מעושרם הנקי. התוצאות דומות גם ביבשת אירופה.
פליטות גזי החממה של האנושות כבר מובילים לאירועי קיצון אקלימיים גוברים ברחבי העולם. רק השבוע מצאו את מותם כ-96 בני אדם במהלך גל חום עוצמתי בהודו, שבו הגיעה הטמפרטורה ל-46 מעלות צלזיוס. במקסיקו גל חום קיצוני גרם לטמפרטורות לנסוק ל-45 מעלות מעלות, עם חום מתמשך במשך כ-15 ימים. בחלקים מהמדינה רשת החשמל הגיעה למצב חירום, ונותרה עם שולי רזרבה נמוכים מאוד. צפון האוקיינוס האטלנטי חווה גל חום ימי "חסר תקדים לחלוטין" כאשר טמפרטורת המים מול חופי בריטניה ואירלנד עולות בכ-5 מעלות על הממוצע לעונה, מה שמוגדר כגל חום קיצוני המסכן את בעלי החיים הימיים.
ככל שהטמפרטורה העולמית תלך ותעלה, כך יגברו אירועי אקלים קיצוניים דוגמת אלו. מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אקסטר באנגליה ומכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים בגרמניה שפורסם בסוף חודש מאי מצא כי ייתכן שכ-9% מבני האדם יידחקו מחוץ לסביבה המותאמת ביותר לתמיכה בצורכי חיי בני האדם, אם האנושות תיכשל במאמציה להגביל את ההתחממות הגלובלית לעלייה של מעלה וחצי עד סוף המאה, ותמשיך לדהור בנתיב מסוכן של עלייה של 2.7 מעלות, לפי המדיניות הקיימת.
כבר היום מיליוני אנשים חיים בסביבה שבה גלי חום קיצוניים הולכים וגוברים, ומסכנים את סביבת המחיה שלהם. "על כל 0.1 מעלות צלזיוס של התחממות מעל הרמות הנוכחיות כ-140 מיליון אנשים נוספים ייחשפו לחום מסוכן״, אמרו החוקרים. ״זה חושף גם את היקף הבעיה וגם את החשיבות של פעולה נחרצת להפחתת פליטת פחמן". עוד לפי המחקר, הפליטות הממוצעות במהלך חייהם של כ-3.5 אנשים ברחבי העולם (או 1.2 אזרחים אמריקאים) מציבה אדם אחד בסיכון לחשיפה קיצונית וחסרת תקדים לחום עד שנת 2100. המדינות החשופות ביותר לסיכון, לפי המחקר, הן הודו ואחריה ניגריה.
