קיצוצי המס שהפילו את הליש"ט יועילו לעשירים
קיצוצי המס שהפילו את הליש"ט יועילו לעשירים
התוכנית להפחתות מס גרמה לאובדן אמון במטבע הבריטי ועוררה תהיות לגבי התנהלותו הרפה של הבנק המרכזי. שר האוצר האמריקאי לשעבר לארי סאמרס: "משבר המטבע חמור. אני מופתע שקרן המטבע לא הגיבה"
עם תום ימי האבל על מותה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה, ראשת הממשלה ליז טראס ושר האוצר קוואסי קווארטנג נזרקו בסוף השבוע למים עמוקים.
בעקבות הודעת קווארטנג על הפחתות מס נוספות וכתוצאה הגדלת החוב הציבורי, הליש"ט צנחה לשפל של 37 שנים לעומת הדולר. היום, לאחר דברי הרגעה שפרסמו הבנק המרכזי של אנגליה ומשרד האוצר, טיפס המטבע ב־1.2% ל־1.082 לעומת הדולר, יום לאחר שצלל ב־5% כמעט ל־1.035 דולרים. העליות, שעדיין משאירות את הליש"ט בשווי הנמוך ביותר מאז 1985, הגיעו לאחר שקווארטנג ביקש להרגיע את השווקים באמצעות הודעה משולבת עם הבנק המרכזי. ביחד הם התחייבו להאיץ את גיבושה של אסטרטגיה שמטרתה לרסן את החוב הבריטי.
יחס החוב־תוצר בבריטניה עומד על 95.9%, הגבוה ביותר מאז 1963, זאת לעומת ממוצע של 88% באיחוד האירופי. בקרב הכלכלות הגדולות באירופה רק צרפת ואיטליה מחזיקות ביחס חוב־תוצר גבוה יותר, 113% ו־152.6%, בהתאמה.
דאגה נוספת שעוררה ההודעה של קווארטנג היא ההשפעה הצפויה על האינפלציה, שכבר עתה נמצאת ברמות הגבוהות ביותר מקרב מדינות ה־G7 ומתקרבת לשיעור דו־ספרתי. ליש"ט חלשה תייקר את היבוא, במיוחד של נפט וגז, הנקובים בדולרים. נגיד הבנק המרכזי אנדרו ביילי הדגיש כי הוא "לא יהסס לשנות את שיעורי הריבית" על מנת לרסן את האינפלציה, העומדת כעת על 9.9%, אף כי הבנק נמנע מהעלאת חירום. ההערכות עתה הן כי יעלה את הריבית ב־0.75% ל־3.75% בפגישת המדיניות הבאה בנובמבר.
ברקע הדרמה, אנליסטים מציינים כי התוכנית תיטיב במיוחד עם העשירים. בעוד רמות מס ההכנסה של משקי הבית יירדו, וייקבע רף עליון של 2,500 ליש"ט בשנה בממוצע לחשבונות החשמל, העשירים ירוויחו מכך במיוחד. קווארטנג הפחית את מדרגת המס הגבוהה ביותר, שאותה משלמים בעלי הכנסה שנתית גבוהה מ־150 אלף ליש"ט, ל־40% במקום 45%. פירושו של דבר, תוספת שנתית של 10,000 ליש"ט לכ־1% מהבריטים — כך לפי המכון ללימודים פיסקאליים (IFS). בעלי הכנסה שנתית של מעל מיליון ליש"ט ירוויחו עוד 40 אלף ליש"ט בשנה. קווארטנג גם הודיע על האצת התוכנית להפחתת מס ההכנסה הבסיסי מ־20% ל־19% במסגרתה כ־27 מיליון בריטים יקבלו תוספת של 125 ליש"ט בשנה. לפי הערכות קרן Resolution הפעילה נגד עוני, התועלת הרבה ביותר תגיע ל־5% ממשקי הבית העשירים ביותר.
לפי אנליסטים, המשקיעים הגלובליים התמקדו בפגיעה שנגרמה לאמינות הבריטית בעקבות התוכנית הפיסקאלית שהציגה ממשלתה של טראס. במסגרת התוכנית יתבצעו קיצוצי מסים בהיקף כולל של 45 מיליארד ליש"ט, הנרחבים ביותר מזה חצי מאה, זאת בשילוב הגדלת החוב. "עדיין אין סימן ברור לכך כי המקור של הבעיה — האסטרטגיה הפיסקאלית של הממשלה — נמצא במגמת היפוך או בחינה מחדש", ציין אלן מונקס, כלכלן בג'יי.פי מורגן שצוטט ב"פייננשל טיימס".
להערכת אנליסטים בגולדמן זאקס, הבעיה המרכזית הניצבת בפני הליש"ט היא שהמדיניות הפיסקאלית והמוניטרית שמנהיגה בריטניה מושכות בכיוונים מנוגדים. בעוד המדיניות הפיסקאלית הוחלשה באופן משמעותי, הבנק המרכזי מבצע העלאות ריבית מתונות מדי. כך, בשבוע שעבר ביצע הבנק העלאה של 0.50%, בעוד המשקיעים קיוו ל־0.75%. כלכלנים חזרו והזהירו כי על מנת להגן על הליש"ט, הבנק המרכזי ייאלץ להפגין נחישות רבה יותר. "הבנק המרכזי של אנגליה בחר שלא לנקוט מהלכים אגרסיביים יותר, החלטה שקיבלה משמעות גדולה בעקבות חשיפת חבילת ההקלות הפיסקאליות העצומה מאוחר יותר באותו שבוע", ציין מייקל קאהיל, אנליסט בגולדמן זאקס. לפי הערכות הבנק, חיזוק הליש"ט נשען במידה רבה על התגובה המוניטרית של ממשלת בריטניה לאינפלציה ועל מהלכים פיסקאליים מחושבים היטב, "אבל עד כה הביצועים היו פחות ממעודדים בשתי החזיתות", הדגיש קאהיל, שצוטט באתר poundsterlinglive.com.
גם לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב והכלכלן הראשי של הבנק העולמי, שותף לדעותיו של קאהיל. בשיחה עם האתר אמר לורנס, כי הבעיות שניצבות בפני המטבע הן כה חמורות, עד כי הוא מופתע שקרן המטבע הבינלאומית לא יצאה בהודעה רשמית בעניין. "הייתי פסימי מאוד לגבי השלכות המדיניות המאוד לא אחראית שהציגה בריטניה ביום שישי, אבל לא ציפיתי שהשווקים יגיבו כל כך מהר", ציין. התשואות על אג"ח בריטיות זינקו כעת לרמות שהן גבוהות יותר מאלה של איטליה ויוון, סימן, לדבריו, לאובדן האמינות של הכלכלה הבריטית. להערכתו, המטבע ימשיך להיחלש באופן משמעותי. "לא זכורה לי מדינה חברה ב־G10 עם רמות סיכון גבוהות כאלה של חוב הנקובות במטבע שלה", ציין.
התוכנית של ממשלת טראס נועדה כדי להגן על משקי הבית והעסקים מפני האמרת מחירי האנרגיה. בה בעת, להערכת סאמרס, הטעות הגדולה ביותר של שר האוצר היתה כאשר הודיע כי צפויות הפחתות מס נוספות. "הצעד הראשון בבניית אמון זה לא לומר דברים קיצוניים. הופתעתי כאשר שר האוצר החדש דיבר על הצורך בקיצוצי מסים נרחבים אף יותר", אמר. במקביל, גם סאמרס מבקר את החולשה שמראה הבנק המרכזי. "אני לא מבין כיצד הבנק, בהכירו את תוכניות הממשלה, החליט להתנהל בצורה כל כך מתונה", סיכם.
