תשתית הקורונה תגוייס למען חברות שנפגעו מהסנקציות
תשתית הקורונה תגוייס למען חברות שנפגעו מהסנקציות
הנציבות האירופית נערכת לתמוך בחברות שהושפעו מהענישה נגד רוסיה באמצעות המנגנון שהקימה במגפה. על הפרק: הלוואות, מענקים והטבות מס בסכומים של עד 2 מיליון יורו גם כפיצוי על התייקרות האנרגיה
ברקע הודעתו הצפויה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על החרפת הסנקציות נגד רוסיה במהלך ביקורו באירופה השבוע, הנציבות האירופית נערכת להגשת סיוע לחברות ביבשת שנפגעו מהמהלכים שהשית המערב נגד הקרמלין. לפי נתונים אחרונים, הקואליציה המערבית כבר הטילה 2,778 סנקציות על רוסיה מאז פרוץ הלחימה, והיא כיום המדינה המוחרמת ביותר בעולם, לפני איראן וצפון קוריאה.
לפי מסמך שהגיע לידי סוכנות רויטרס, חברות הפועלות באיחוד האירופי שהושפעו כבר ממהלכי הענישה יוכלו לקבל סיוע של עד 400 אלף יורו בכספי מדינה. במקביל, חברות במגזרי החקלאות והדיג יהיו זכאיות למענקים ישירים ולהקלות מס בסכום של 35 אלף יורו.
חשבונות חשמל גבוהים
המהלך שנועד לסייע אלפי חברות המתמודדות עם שיבושים בשרשראות האספקה מתבסס על התשתית שהוקמה לפני שנתיים בעקבות פגיעת מגפת הקורונה, כאשר בכירי האיחוד האירופי הגמישו את התנאים לקבלת תמיכה פיננסית.
חברות שייאלצו עתה לשלם חשבונות גז וחשמל גבוהים יותר בגלל הסנקציות, יהיו זכאיות לסיוע שלא יעלה על 30% מההוצאות המוכרות שלהן, ובסכום מקסימלי של 2 מיליון יורו — כך לפי המסמך. כמו כן, חברות שייקלעו לקשיים תזרימיים יוכלו לבקש ערבות ממשלתית להלוואות עבור סכום של עד 15% מהמחזור העסקי השנתי בשלוש השנים האחרונות, או 50% מכלל עלויות האנרגיה שלהן במהלך שנה. חברות שייקלעו לקשיי נזילות יוכלו גם להגיש בקשות להלוואות מסובסדות.
למרות שהיצוא האירופי לרוסיה התכווץ מאז שהושתו הסנקציות המערביות ב־2014 בעקבות סיפוח קרים, ומהווה 4.1% מהיצוא של הגוש, עדיין מדובר בשותפת סחר לא מבוטלת. רוסיה היתה שותפת הסחר החמישית בגודלה של האיחוד בשנה שעברה, עם מכירות בהיקף של 89 מיליארד יורו. לפי נתוני האיחוד האירופי, היצואניות הגדולות ביותר לרוסיה ב־2021 היו גרמניה, פולין והולנד, כאשר את החמישייה הפותחת סוגרות איטליה וצרפת.
עבור רוסיה, האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר ואחראי על 37% מכלל הסחר הגלובלי שלה. הרבה מהסחר הזה מתבצע במגזר האנרגיה — כ־70% מהיצוא של גז רוסי וכ־50% מיצוא נפט רוסי מגיעים לאירופה. בהתאם, המשבר באוקראינה עלול לכווץ את התוצר של גוש היורו בשיעור של עד 1% השנה, בעיקר בשל ההשפעה על מחירי האנרגיה — כך לפי לורנצו קודוניו, לשעבר בכיר במשרד האוצר האיטלקי, שאמר את הדברים ל"וול סטריט ג'ורנל".
ממרכולים ועד גז טבעי
כריסטיאן ברוק, מנכ"ל סימנס אנרג'י, שהיא יצרנית מובילה של טורבינות וגנרטורים, חיזק את קביעתו. "המתקפה על אוקראינה מייצגת נקודת מפנה באירופה", צוטט ברוק ב"ניו יורק טיימס". "אנחנו כחברה נצטרך כעת לבדוק את המשמעות שתהיה לכך על העסקים שלנו".
סימנס, כמו גם דויטשה בנק, פעילות ברוסיה מאז שלהי המאה ה־19, כאשר בימי המלחמה הקרה, הקשרים הכלכליים אפשרו המשך תחזוק היחסים מאחורי מסך הברזל. כיום, גרמניה שולחת לרוסיה קרוב ל־2% מהיצוא שלה המשתווים לכמעט 1% מהתוצר. מבין 40 החברות הנסחרות במדד דאקס בפרנקפורט, 38 מושקעות ברוסיה.
גם צרפת היא שחקנית בולטת בשוק הרוסי, כאשר 35 מבין 40 החברות הצרפתיות הנסחרות במדד קאק 40 פועלות ברוסיה — החל ברשת המרכולים אושאן הנפוצה ברחובות מוסקבה וכלה בענקית האנרגיה טוטאל הפעילה בשוק הגז הטבעי הנוזלי (NLG). לפי נתוני משרד האוצר הצרפתי, כ־700 חברות־בנות צרפתיות פועלות ברוסיה במגוון תעשיות ומעסיקות שם מעל 200 אלף עובדים.
מזה עשרות שנים מהווה רוסיה יעד מרכזי עבור חברות אירופיות במגוון תחומים, כולל פיננסים, חקלאות, מזון, אנרגיה, רכב ומותרות. לאחר נפילת בריה"מ הגיעו חברות מערביות לרוסיה מסיבות שונות, בין אם כדי לשווק מכוניות רנו או פולקסווגן למעמד הביניים העירוני המתפתח או כדי לספק מותרות לעשירים שחיפשו לרכוש מותגים איטלקיים וצרפתיים. חברות אחרות הגיעו כדי לשווק טרקטורים גרמניים לחקלאים רוסים, או כדי לרכוש טיטניום רוסי לתעשיית התעופה.
בעוד חברות רב־לאומיות מסוימות, בהן גם דויטשה בנק, הקטינו את חשיפתן לרוסיה לאחר סיפוח קרים, אחרות הוסיפו לפעול ללא לאות כדי להגדיל נתח שוק במדינה, זאת גם בזמן שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין נערך לפלישה לאוקראינה. כך, בחודש שעבר, 20 מבכירי התעשייה האיטלקית קיימו שיחת וידיאו עם פוטין שנועדה לחזק את הקשרים הכלכליים בין המדינות, זאת בעוד רבבות חיילים רוסים כבר התקבצו על גבול אוקראינה.
